ביהמ"ש – תותר הגשת שאלונים בהליכי ערעור מיסים

ביהמ"ש – תותר הגשת שאלונים בהליכי ערעור מיסים

♦ בית משפט המחוזי מרכז לוד, נדרש לאחרונה במהלך ההתדיינות בתיק ע"מ 34264-01-13 ניאופרם בעמ נ' פקיד שומה פתח תקווה, לשאלה האם להתיר למערערים הגשת שאלון לפקיד השומה ובו שאלות בעניין מדיניות, לצורך הוכחת טענת אפליה שנולדה בעקבות התנהלות פקיד השומה באותו עניין מול חברה אחרת, כפי שהיא התפרסמה בעיתונות.

♦ בעניין זה של הפניית שאלונים לרשות המיסים קיימות שתי החלטות מפורסמות של בית המשפט העליון, האחת ברע"א 10144/06 מדינת ישראל נ' פרמה גורי בע"מ, מיסים כד/2 ה-94 בעמ' 94 (להלן: "עניין פרמה") שם קבע בית המשפט, שלא יתכן כי רשות המיסים, שהינה נאמן ציבור המחויב בשקיפות, תסרב לענות על שאלון, וזאת אף אם חלות הוראות של חיסיון וסודיות, אך לא ניתנה החלטה אופרטיבית בשל כך שרשות המיסים חזרה בה מעמדתה והסכימה לענות על שאלון במידה שהניחה את דעת המשיב.

♦השנית, ברע"א 9153/12 מנהל מס ערך מוסף, אשדוד נ' הקורנס מפעלי עופרת בע"מ (ניתן ביום 25.2.2013, פורסם במיסים און ליין, להלן: "עניין הקורנס"), שם קבע בית המשפט העליון כי על רשות המיסים לגלות מידע של צדדים שלישיים של חברות שלעמדתה הינן חברות קש בלבד שנועדו לספק חשבוניות פיקטיביות, שכן אין כל עניין בהגנה על פרטיותן ועל "סודותיהן המסחריים".

♦בית המשפט המחוזי, מנתח את הפסיקה, בעיקר בעניין הקורנס, ומסיק כי ישנם מספר פרמטרים עיקריים לבחינת התרת גילוי מידע של צדדים שלישיים, שיכול ויבוצע באמצעות שאלון:

(1) אופי המידע - האם הגילוי יפגע בפרטיות נישומים אחרים.
(2) חשיבות המידע - האם הדרך היחידה להסיר חשש לאפליה היא בגילוי המידע.
(3) יחסי הכוחות - עדיפות רשות המיסים בנגישות למידע.
בית המשפט מתייחס גם לפרמטר נוסף העולה מן הפסיקה בכללותה, אותו נכנה- (4) רלוונטיות ספציפית- אינדיקציה לכך שיכול להיות מידע ספציפי שעלול ללמד על אפליה, לעומת זאת אין להתיר את השימוש בשאלונים כמסע דיג, דבר אשר יכביד שלא כהוגן על רשות המיסים.

♦ ביישום הפסיקה בעניין שלפניו קובע בית המשפט המחוזי, כי ככל שהדבר נוגע להתנהלות רשות המיסים במקרה הספציפי עליו נודע למערערים מהעיתונות, יש להתיר את הגשת השאלון על ענייני מדיניות וזאת מבלי לפגוע בסודותיה המסחריים, במידע אודות הכנסותיה או הוצאותיה של אותה החברה, אך ככל שמדובר בשאלות מדיניות כללית בכלל תיקי הרשות, לא יותרו שאלונים מסוג זה.

♦ לסיכום: שאלוני מדיניות כללית בכלל תיקי הרשות לא יותרו ולו מן הטעם של הכבדה בלתי הוגת על הרשות, שאלונים לעניין התנהלות המשיב כלפי צדדים שלישיים רלוונטיים יותרו כל עוד מדובר בשאלות של מדיניות בלבד ללא פגיעה בפרטיותן של אותם החברות.

♦ כך לדוגמא לדעת המחבר, צריכה להיות מותרת שאלה כגון: האם אותם עוסקים שהוציאו את החשבוניות בגינן נוכה המע"מ דיווחו למע"מ על העסקאות, דבר אשר כפי שנקבע בעניין הקורנס יש בו כדי להיות אינדיקציה כי אכן החשבוניות היו כשרות מבחינה אובייקטיבית, אך לא תותר שאלה כגון: מה גובה מע"מ העסקות של קבלני המשנה.