ביטולי קנסות – עפ"י אלו קריטריונים?

אחת הרעות החולות מהן צריכה להיזהר רשות שלטונית היא היעדר שקיפות ולכן המחוקק מקדיש לכך תשומת לב מיוחדת. בשנים האחרונות, המחוקק נוטה להטיל חובת שקיפות מוגברת על רשויות החוק. אחד הדוגמאות המובהקות לכך הוא חוק חופש המידע שהטיל חובה גורפת לספק מידע לאזרחים שנחסם מהם שנים רבות אפילו אם המידע היה קשור באופן אישי לדורשו. לעומת זאת, ישנם לא מעט נושאים שלא טופלו ונותרו במחשכיו של העולם הישן. אחד הנושאים הלא ברורים והכואבים לאזרחי המדינה הוא ביטולי קנסות. כידוע, רשות המיסים מטילה סוגים רבים ושונים של קנסות במסגרת חוקי המס השונים ביניהם פקודת מס הכנסה, חוק מע"מ , מיסוי מקרקעין ועוד. כמו כן, כל אחד מהחוקים לעיל מטפל באופן שונה בסוגי קנסות שונים כגון, איחורים בהגשת דו"חות, קנסות גרעון, דיווח מקדמות בחסר, אי ניכוי מס במקור במועד, קנסות פיגורים ועוד. בנוסף החוקים לעיל אף מטפלים בהגדלת הקנס ככל שמועד תשלומו נדחה לרבות הטלת ריביות, הצמדות, כפלי קנסות ועוד. חשוב לומר כי לעיתים הקנסות עשויים להגיע לסכומים הזויים המרקיעים עד מיליוני ₪ וזאת עשויה להיחשב ענישה בלתי מידתית שבמקום ללמדנו לקח היא עלולה להובילנו למרידה והבעת אי אימון במערכת. מאחר וידוע לכל, כי סכומי הקנסות הינם מופרזים ביותר, ידוע גם, כי רובם מבוטלים לאחר רישום מכתב לגובה הראשי המטפל בתיק. יחד עם זאת, לעיתים נתקלים אנו בגובה מס קשה אשר סבור כי קנסות יש לשלם ומתעקש כי הנישום ישלם את מלוא הקנס או לפחות את רובו ואולי הצדק דווקא לצידו שכן חוק הוא חוק וחוקים ראוי לכבד. על כך יש לומר כי זו רעה חולה שכן לא יתכן שבמדינה מתוקנת כמדינתנו עדיין האזרח תלוי בחסדיו בלבד של גובה מס , לא יתכן כי גובה המס יקבע את גובה הקנס בצורה שרירותית אשר מבוסס בעיקר על היכרותו עם המבקש ו/או חמור יותר עם מייצגי המבקש שכן מהן האפשרויות העומדות לרשותו של אזרח אומלל שאין לו מערכת קשרים ענפה עם רשות המיסים, כאשר ידוע כי בעיקר מדובר בנישומים לא מיוצגים שהכי זקוקים לביטולי הקנסות האמורים. כמו כן, היעדר השקיפות לגבי הקריטריונים על פיהם יש לקבוע אם יש מקום לבטל קנס או לא חייבים להיות מפורסמים לכל וכל ביטול קנס צריך להיבחן עפ"י אותם קריטריונים שאם לא כן הרי שלא נוכל לדעת לעולם אם מערכת גביית המס מבצעת אכיפה בררנית המנוגדת לדין.