ביטול דרישת תשלום מס משמעותי בגילוי מרצון

ביטול דרישת תשלום מס משמעותי בגילוי מרצון

ביום 21.09.2015 ובהמשך להודעתה מיום 06.09.2015, הודיעה רשות המסים כי לאור הצלחתו של נוהל הגילוי מרצון (להלן: "הנוהל"), הוחלט להאריך את המועד האחרון להגשת בקשות עד ליום 30.06.2016.

על פי הוראות הנוהל, יוכל נישום לגלות את נכסיו, להצהיר על הכנסותיו שלא דווחו, לשלם את המס הנגזר מהן וליהנות מחסינות מפני נקיטת הליכים פליליים נגדו.

הנוהל כולל אפוא מספר תנאים, ביניהם, דרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב, וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.

רשות המסים הודיעה כי לאחר בחינה מחודשת של התנאים לנוהל נקבע כי במסגרת הוראת השעה המוארכת יבוטל התנאי לפיו נדרש תשלום מס משמעותי על ידי המבקש. היוצא מן האמור הוא שהרשות תפנה לנישומים שהגישו בקשות שנדחו על רקע זה, ותודיעם כי באפשרותם לפנות שוב במסגרת הוראת השעה שהוארכה. הסוגיה תיבחן שוב עם תום הוראת השעה בהקשר לנוהל הקבוע.

על פי נתונים שפרסמה רשות המסים, עד ליום 21.09.2015 הוגשו במסגרת הנוהל 3,832 בקשות לגילוי מרצון במסגרתן נחשף הון של כ- 10.6  מיליארד שקלים, שנכנס למערכת הדיווח השוטפת ברשות המסים.

- עדכון – גם בנוהל גילוי מרצון החדש, שחודש לאחרונה ומעניק מחדש האפשרות לפנות להליך גילוי מרצון ולזכות בחיסיון מפני הליכים פליליים, עד תום שנת המס 2019, ולהליך גילוי מרצון אנונימי עד תום שנת המס 2018 בלבד, רשות המיסים גם הפעם לא שבה לדרוש את הדרישה כי הליך הגילוי יניב תשלום מס משמעותי - וטוב שכך.

יודגש, כי לעמדתנו - מלכתחילה - לדרישה זו לא היה על מה שתסמוך, שכן ברי כי אין מקום לשלול מעברייני מס "קטנים" אשר העלימו סכום מס לא משמעותי את הזכות לחיסיון מהליך פלילי שהוענקה לעברייני המס "הכבדים", ונמצא מי שחוטא יותר נשכר !?.

הליך גילוי מרצון יש להדגיש - מתאים לכל אדם - המחזיק ברשותו בארץ או בחו"ל ממון (נכסים, ניירות ערך, או כסף) כאשר מקור הממון או התשואה שהניב (או שניהם) חייבים במס בישראל אך לא דווחו כדין.

ההליך מאפשר לאותו אדם לשלם את המס ולישון בלילה בשקט מבלי לחשוש שמא ינקטו כנגדו הליכים פליליים ויחוייב בקנסות חמורים.

להלן מספר דוגמאות:

א. אדם שמחזיק חשבון בנק בחו"ל (נגיד בשוויץ או במדינה אופשור) ובו סכומים נכבדים שקיבל בירושה מסבתו לפני שנים רבות:

מקור הכסף בירושה ואינו חייב במס בישראל (ככל ויוכח מקורו), אך התשואה שהניב החשבון הכנסות מריבית או מהשקעות בניירות ערך חייבת במס בישראל.

יודגש כי לאור ההסכמים בין רשות המיסים בישראל לבין רשויות המיסים באירופה, בארה"ב ובמדינות נוספות, הרי שהבנק בחו"ל צפוי לדווח לרשות המיסים בישראל על כך שתושב ישראל מחזיק חשבון בבנק, כך שלאדם בדוגמא זו מומלץ במיוחד להסדיר ענינייו בגילוי מרצון ויפה שעה אחת קודם. (להיות זה שפונה לרשות המסים ולא זה שרשות המסים פונה אליו)

ב. אדם שמחזיק בכספת, בבית או בבנק, בארץ או בחו"ל, כסף מזומן בסכומים גבוהים (נגיד חצי מיליון שקלים או יותר) או תכשיטים יקרי ערך או מטילי זהב, שמקורם בהכנסות שהרוויח בעסק שלו אך לא דיווח עליהם לרשות המסים בדחות ובהשוואות ההון שהגיש:

במקרה זה אין תשואה שתהיה חייבת במס, אך מקור הכסף חייב במס כהכנסה מעסק.

יודגש כי לאור חוקי הגבלות השימוש במזומן, עלול אותו אדם למצוא עצמו עם ערימת ניירות או גושי מתכת יקרה אשר אינו יכול ליהנות מהם.

ג. אדם שמחזיק במספר דירות בארץ או בחו"ל, ומרוויח מהם דמי שכירות מעבר לסכום הפטור בחוק, ולא מדווח על הכנסתו משכירות:

במקרה זה יש מס הן על דמי השכירות (גם אם הדירות בחו"ל) וגם על מקור הכסף לרכישת הדירות ככל ומקורו בהכנסות שלא דווחו.

משרדנו, העוסק בתחום דיני המס מזה עשרות בשנים, עוסק גם בניהול הליכי גילוי מרצון, כבר מאז נוהל הגילוי מרצון הראשון, ואף היה מעורב בהליכים שקדמו ליצירת נוהל הגילוי מרצון, וצבר מומחיות רבה בתחום, להתייעצות צרו עימנו קשר.