דיבידנד מוטב גם כשסוגרים את הארנק

 דיבידנד מוטב גם כשסוגרים את הארנק / 


בתיקון 235 לפקודת מס הכנסה שתחולתו החל מתחילת שנת 2017, תוקן, בין היתר, סעיף 62א לפקודה שעוסק בבעל מניות מהותי בחברת מעטים, ובלשון העם ב"חברת ארנק".

["חברת ארנק": חברה של שכיר או נושא משרה בחברה, המשתמש ב"חברת ארנק" כדי לקבל באמצעותה את משכורתו ולשלם מס חברות (24%) במקום מס שולי ומס יסף ( 47% מס שולי+ 3% מס יסף), ומשיקולי מס נמנע מלמשוך את רווחי החברה/משכורתו כדיבידנד (30% דיבידנד בעל מניות מהותי + 3% מס יסף)]

בהתאם להוראות סעיף 62א לפקודה, בתנאים המפורטים בו, יראו את הכנסת חברת הארנק כהכנסתו של היחיד עצמו, ויחויב היחיד במס שולי ומס יסף ( 47% מס שולי+ 3% מס יסף), מה שהופך את "חברת הארנק" לכלי חסר תועלת מבחינה מיסויית.

בד בבד, בתיקון 235 לפקודה, תוקנה גם הוראת שעה עד ליום 30/9/17, שנועדה לעודד את כלל בעלי החברות (לאו דווקא "חברות ארנק"), לשחרר את הרווחים שצברו עד סוף שנת 2016, ולא חילקו לבעלי המניות משיקולי מס ("רווחים כלואים"), בצורת "דיבידנד מוטב", כך שבמקום 33% מס (30% דיבידנד בעל מניות מהותי + 3% מס יסף) ישלמו 25% מס בלבד.

אולם, בין היתר, על מנת למנוע מצב בו חברות ינצלו את ההטבה הגלומה בהוראת השעה, שנועדה לשחרר "רווחים כלואים", בשביל להעניק לבעלי המניות דיבידנד מוטב ענק, חד פעמי, בחודש ספטמבר 2017, במקום לחלק להם משכורות ו/או תשלומים אחרים בשנים 2017 עד 2019 ולשלם עליהם מס מלא.

לפיכך, נקבע בהוראת השעה כי על מנת ליהנות מדיבידנד מוטב, החברה שמחלקת את הדיבידנד המוטב צריכה להעביר למקבלי הדיבידנד בשנים 2017-2019 משכורות ו/או תשלומים אחרים (לא כולל הדיבידנד המוטב) בסכום ממוצע לשנה, שלא יפחת מהמשכורות ו/או תשלומים אחרים שקיבלו בממוצע לשנים 2015-2016.

לדוגמא: אם בשנים 2015-2016 קיבלו סה"כ משכורותו/או תשלומים אחרים בסך 200 אלף ₪, ממוצע לשנה זה 100 אלף ₪, אזי בשנים 2017-2019 צריכים לקבל בסה"כ 300 אלף ₪, כלומר ממוצע לשנה 100 אלף ₪, כדי שיהיו זכאים ל"דיבידנד מוטב".

דא עקא, גם בעלי חברות שמעוניינים ממילא לסגור את החברה (כמו "חברות ארנק" שאינן רלוונטיות עוד), או לצמצם פעילות, רוצים ליהנות מהדיבידנד המוטב, אך הואיל ומלכתחילה אין בכוונתם/יכולתם לתת משכורות ו/או תשלומים אחרים לבעלי המניות בשנים 2017 עד 2019, בוודאי שלא באותם סכומים שנתנו להם בשנים 2015-2016, אינם יכולים לכאורה ליהנות מהטבת המס.

הפיתרון, ל"סוגרי החברות" ו"מצמצמי הפעילות", נמצא בהחלטת מיסוי בהסכם מספר 6570/17, שפורסמה על ידי החטיבה המקצועית של רשות המיסים ביום 30/8/17 (בהתאם לתנאים המפורטים בה), ולפיו על מנת לעמוד בתנאי ממוצע המשכורות ו/או תשלומים אחרים בשנים 2017-2019, תעביר החברה לבעלי המניות בשנת 2017 מלבד הדיבידנד המוטב, גם דיבידנד רגיל שימוסה במס בשיעור מלא, בסכום שישלים את הממוצע.


כך לדוגמא, אם בשנים 2015-2016 קיבלו בעלי המניות סה"כ משכורות ו/או תשלומים אחרים בסך 200 אלף ₪, (ממוצע לשנה 100 אלף ₪), יכולה החברה בשנת 2017 להעביר לבעלי המניות דיבידנד רגיל בסכום של 300 אלף ₪, (שזה יוצא בממוצע לשלושת השנים 2017-2019, 100 אלף לשנה), ואת שאר הרווחים שצברה עד ליום 31.12.16 להעביר לבעלי המניות כדיבידנד מוטב, ומכאן ולהבא לסגור את הארנק.

עדכון מיום 25.917 : 

לנוכח הצלחת המהלך של הדיבידנד המוטב, אשר לפי הודעת רשות המיסים מיום 25/9/17, הוביל לתשלומי דיבידנד עודפים בסך של כ- 4.2 מיליארד ₪ (כלומר שיחרר למשק הישראלי כ- 16.8 מיליארד שקלים שהיו בגדר "רווחים כלואים"), הודיעה רשות המיסים (באותה הודעה), כי על מנת לאפשר לכל הנישומים, המעוניינים בכך, לחלק דיבידנד מוטב  במסגרת הוראת השעה (שתקפה לעוד 4 ימים בלבד, לחלוקה עד ליום 30/9/17 ולדיווח עד 19/10/17), החליטה הנהלת רשות המסים לאשר פריסה של המס ל- 12 תשלומים, כאשר תקופת פריסת התשלומים תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק (4% שנתי, קרן וריבית צמודים למדד המחירים לצרכן - מדד ידוע).