הגבלת תשלום במזומן – פגיעה באזרחים ועסקים

הגבלת תשלום במזומן – פגיעה באזרחים ובעסקים /

ועדת לוקר, בראשה עומד מנכ"ל משרד ראש הממשלה - מר הראל לוקר, עתידה להגיש בקרוב את המלצותיה. מדיוני הועדה, שהוקמה בספטמבר האחרון במטרה להילחם בהון השחור בישראל, מסתמן כי זו תמליץ על מהלך רגולטורי לפיו לא ניתן יהיה להשתמש עוד בכסף מזומן בעסקאות שסכומן עולה על 5,000 שקלים, למעט עסקאות נפוצות אחרות שסכומן עולה על הסכום האמור (למשל מכירת כלי רכב), לגביהן ייקבע סכום גבוה יותר שיותאם למחירי השוק. במסגרת המלצותיה צפויה הועדה גם להציע אמצעים לאכיפת ההגבלה.

 יוער כי אין המדובר במהלך חלוצי, שכן בשנים האחרונות נקטו כמה מדינות במהלך דומה של הגבלת השימוש במזומן, בניסיון להילחם בהון השחור. כך, למשל, בצרפת הוגבל השימוש במזומן ל־3,000 יורו, ובדנמרק ובאיטליה ההגבלה היא עד 1,000 יורו.

הגבלת השימוש בכסף מזומן, אינה דבר חדש – הוראת סעיף 47א(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, מטילה הגבלה דומה על ביצוע עסקאות בכסף מזומן בסכומים העולים על 20,000 שקלים, אם כי מגבלה זו חלה כיום רק על עוסקים, ולא על אנשים פרטיים שלא רשומים כעוסקים.  

החידוש שבהמלצת ועדת לוקר הצפויה הוא בהחלת המגבלה האמורה גם על עסקאות בהיקפים קטנים, בהן מעורבים אנשים פרטיים.

הגידול המואץ בכמות המזומן בארץ כמו גם הנתון המדאיג לפיו ישנה גריעה משוערת של בין 40 ל- 50 מיליארד שקלים בשנה מקופת המדינה, כתוצאה מעסקאות רבות שאינן מדווחות, יצרו חשש בקרב ממשלת ישראל, בעקבותיו קמה הועדה.

בנאום שנשא השבוע, אמר לוקר: "אנחנו רוצים למנוע מצב שבו ניתן לבצע עסקאות עם מזוודות מלאות במזומנים. להערכתנו, הרוב המכריע של העסקאות הנורמטיביות במזומן אינו עובר את הרף של כמה אלפי שקלים. מעל הרף הזה יש כנראה בעיה".

ואולם, לטעמנו דומה שחששה זה של הממשלה (מוצדק ככל שיהיה) עשוי להוביל ליצירת תמורות מרחיקות לכת אשר יש בהן כדי לפגוע באורח בלתי הדיר ובאופן בלתי מידתי בענפים שונים בכלכלה הישראלית, המבוססים על עסקאות המבוצעות בדרך של תשלום בכסף מזומן.

לא זו בלבד שהמלצה זו של הועדה עשויה להוביל לחקיקה פוגענית בחופש הכלכלה והמסחר, אלא שיש בה גם כדי לפגוע בפרטים מתוך השכבות החלשות באוכלוסיה, שאין לאל ידם להחזיק בחשבונות בנק ובפיקדונות אשראי. הדבר גם עלול להתפרש כניסיון "לסייע" למוסדות הבנקאים.     

דומה כי הקמת הועדה, המלצתה הצפויה והמהלך החקיקתי שככל הנראה יבוא בעקבותיה, הם חלק מקמפיין ההפחדה מפני "ההון השחור", אותו מנהלת ממשלת ישראל בניצוחן של רשות המיסים ורשות לאיסור הלבנת הון. אותן רשויות פועלות בימים אלה גם להפיכתן של עבירות המרמה לפי פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 כעבירות מקור לפי החוק לאיסור הלבנת הון, התש"ס-2000 – מהלך אשר עשוי להוביל להרחבת תחולתה של עבירת הלבנת ההון שעונשה הוא מאסר של עשר שנים.

לדעתנו הגבלת התשלום במזומן, כמו גם מהלך הפיכתן של עבירות המרמה לפי הפקודה כ"עבירות מקור" בחוק איסור הלבנת הון, איננה ראויה, באשר היא אינה הולמת את חיי המסחר בישראל, והיא עשויה לפגוע בציבור הנמנה על השכבות המוחלשות בחברה.

בנוסף דומה, כי חקיקה זו (אם וככל שתאושר)- לא תעבור את "מבחן בג"צ".