הוצאות המותרות מהשטח

עד לפני מספר שנים, חוק מיסוי מקרקעין התיר בניכוי מהשבח ניכויים שהופיעו ברשימה אותה רשויות המס ראו כ"רשימה סגורה". תיקון 55, ופס"ד מ.ל. השקעות הבהירו שמדובר ברשימה פתוחה דווקא, וניתן לדרוש כל הוצאה שהוצאה לצורך רכישת המקרקעין, השבחתו ומכירתו, ובלבד שלא נדרש בניכוי במס הכנסה.

לכן, כיום עלינו לבחון כל ניכוי וניכוי ולקבוע האם הוא ניתן בניכוי מהשבח. ישנן הוצאות שעל פניהן לא היינו חושבים לטעון שיש לראות בהן הוצאה המותרת בניכוי מהשבח, אולם לאחר מעט מחשבה, כאשר ההתנגדות הראשונית נרגעת, נגיע למסקנה שמדובר בניכוי "כשר למהדרין".

לדוגמא, נטול את התשלום הנקרא "דמי כניסה לישוב".
קיימים לא מעט יישובים בארץ אשר מחייבים כל אזרח המעוניין לרכוש נכס מקרקעין למגורים (או קרקע על מנת לבנות את ביתו) לשלם דמי כניסה ליישוב. דמי הכניסה יכולים להגיע לסכומים נכבדים, ונתקלנו במצבים בהם גובה דמי הכניסה עמד על סך של 50,000 ש"ח.

לכאורה, האינסטינקט הראשוני זועק – מה לדמי הכניסה ולשבח? אבל, לאחר מחשבה מעטה, עולה דווקא המסקנה ההפוכה.

להלן נמסור מספר עובדות הנוגעות לדמי הכניסה:

האם ההוצאה הכרחית לרכישת המקרקעין? התשובה היא כן. האם מדובר בהוצאה שנועדה לאפשר ליהנות משירותי הישוב? התשובה היא לא, כי ניתן ליהנות מהשירותים מבלי לשלם את ההוצאה, אם שוכרים בית ולא מתעקשים לרכוש אותו.

ישנן הוצאות רבות נוספות שעל פניהן נראות כאילו לא שייכות לשבח, אולם לאחר בדיקה אנחנו נוכחים לדעת שאין לראות בהן משהו אחר.