הכנסה מחברה נשלטת זרה וביטוח לאומי- פס"ד אבשלום חורן

הכנסה מחברה נשלטת זרה וביטוח לאומי- פס"ד אבשלום חורן  /

 

התשלומים לביטוח לאומי מחושבים כפונקציה של ההכנסה.
בחוק הביטוח הלאומי מגדירים מהי "הכנסה" לצורך דמי הביטוח:
אם מדובר בעצמאי – הכנסתו היא מסעיפים 2(1) ו 2(8) לפקודת מס הכנסה.
אם מדובר בשכיר – הכנסתו היא מסעיף 2(2) לפקודה.

שימו לב לדגש על המילה "הכנסתו" – כלומר, לא הכנסה של מישהו אחר, אלא הכנסה של המבוטח הספציפי בלבד.

לפי עיקרון זה, קובע בית המשפט כי גם אם מיוחסות לנישום לצורך מס הכנסות של מישהו אחר, הן לא יחשבו כהכנסה לצורך ביטוח לאומי.

דוגמאות למקרים כאלו הם הכנסה מחברה משפחתית, הכנסה מחברה בית, ובפסק הדין הנדון – הכנסה מחברת משלח יד זרה.

 
חנ"ז – תכנון נדרש:
נשאלת השאלה האם יש נפקות לביטוח לאומי לגבי הכנסה מחברה נשלטת זרה?
הרי מצד אחד, מדובר בהכנסה מדיבידנד, הכנסות לפי סעיף 2(4).
מצד שני, בחוק הביטוח הלאומי והתקנות לפיו נקבע כי אם מרביתן של הכנסות העצמאי הן ממקורות אחרים ולא מ 2(1) ו 2(8), (למשל – דיבידנד…) הוא יהיה חייב בדמי ביטוח גם על הכנסות אלו.

נראה לי שבמקרה של חנ"ז, אם השאלה תגיע לפתחו של בית המשפט, הוא יקבע את דמי הביטוח לפי סכום הדיבידנד שיחולק בפועל, ובשנה שבה חולק. אם אני צודק, הרי שיש לתכנן בקפידה את המועד והסכומים לחלוקת הדיבידנד מחנ"ז.

צריך לזכור, שלמרות שהדיבידנד לא יחויב במס כשיחולק בפועל בעתיד, שהרי חויב במס בשנה בה הרוויחה אותו החברה, יש סיכוי שיחויב בביטוח לאומי בשנת החלוקה, אלא אם אתם – רואי החשבון – תדאגו שסכום החלוקה לא יעלה על 50% מהכנסותיו מעסק….

   
ושאלת השאלות – האם תשלום דמי ביטוח לאומי הם תשלומי ביטוח או שהם מס נוסף?
במשך שנים רבות שואלים את עצמם הפיזיקאים מה זה אור. לפעמים הוא מתנהג כמו גל, לפעמים הוא מתנהג כמו חלקיק. מכיוון שעד היום לא יודעים האם מדובר בחלקיקים או בגלים, המציאו הפיזיקאים את המושג "פוטונים".

גם אנחנו, בנוגע לביטוח לאומי, לא יודעים האם מדובר במס או בביטוח. לפעמים "מתנהג" הביטוח הלאומי כמס, ולפעמים הוא "מתנהג" כדמי ביטוח.