הלוואה משתתפת ברווחים

 לאחרונה פותח מכשיר המשרת משקיעים פאסיביים בעיקר במיזמים משותפים כמתואר לעיל. המכשיר מכונה בהגה המקצועית הלוואה משתתפת ברווחים. מדובר בהסכם הלוואה בין המשקיע הפאסיבי ליזם או למיזם (יתכן חברה בע"מ) לפיו המשקיע יזרים הון למיזם ובתמורה ייהנה מריבית שתקבע על אחוז מסוים מהרווח במיזם ולכן הלוואה מסוג זה מכונה הלוואה משתתפת ברווחים. היתרון בהסכם מסוג זה הוא בכך שהמשקיע הפאסיבי ידווח על רווחיו מהמיזם כהכנסה מריבית החייבת בשיעור מס מופחת שנע בין 15% ל' 20% בהתאם להוראות סעיף 125ג לפקודת מס הכנסה וזאת להבדיל ממצב בו המשקיע הפאסיבי יגרוף את חלקו ברווחים כשותף ואז הכנסתו תחשב כהכנסה עסקית ו/או עסקת אקראי שתחויבנה במס שולי ואף במע"מ ובביטוח לאומי במקרים מסוימים.    

 כמובן שהמעבר מחלוקת רווחים רגילה לחלוקת רווחים במסגרת הלוואה משתתפת ברווחים איננה חפה ממחלוקות עם רשויות המס שככל הנראה "יתקפו" הסכמים מסוג זה בטענה כי מדובר באצטלה של שותפות בעסק ולא הלוואה גרידא.

 לדעתנו, סעיף 125ג לפקודה איננו מגדיר כיצד אמורה להיקבע הריבית בין הצדדים כך שבהחלט קיימת האפשרות לקבוע אותה על אחוז מהרווח כל עוד "סידור" זה מקובל על הצדדים בהסכם. מעבר לכך, הטעם העיקרי לדעתנו לעניין ההבחנה בין ריבית לבין שותפות בעסק הוא נשיאה בסיכונים ובהפסדים. אם בהסכם ההלוואה ממועטת האפשרות שנותן ההלוואה אף יישא בהפסדים כלומר שהריבית עשויה להיות שלילית כשהמיזם מפסיד הרי שלא מדובר בשותפות שכן שותף מטבעו נושא בהפסדים ולכן במקרה כזה אין מקום להגדיר את הריבית כהכנסה עסקית וזאת בתנאי שעומדים בכל התנאים הנוספים המוזכרים בסעיף 125ג האמור כגון : ההלוואה לא ניתנה לחברה בשליטת נותן ההלוואה ונותן ההלוואה לא תבע הוצאות מימון בגין ההלוואה.

 לסיום נאמר כי הנושא מורכב ומבוסס על הלכות רבות שנקבעו בנושאים דומים ועל כן רצוי להיוועץ במומחים טרם עריכת הסכמים מסוג זה.