המרת כתב אישום בכופר – שבירת "תקרת הזכוכית"

המרת כתב אישום בכופר – שבירת "תקרת הזכוכית"

עו"ד ישראל בן ציון

גולדמן ושות' משרד עורכי דין 

בהתאם לרשימת השיקולים המנחים להטלת כופר כסף בעבירות מס, שפירסמה רשות המיסים בשנת 2004, אחד השיקולים המרכזיים נגד הטלת כופר במקום כתב אישום הינו חומרת העבירה כשלעניין עבירות המס פירושו, "ההיקף הכספי של העבירה גדול יחסית, משך ביצועה, אי הסרת המחדל."

בקרב העוסקים בתחום (או יותר נכון דווקא בקרב מי שפחות עוסק בתחום מקרוב) נפוצה האקסיומה, לפיה לא יינתן כופר, כאשר מדובר בעבירה בה סכום העבירה (הכנסה, לא מס) עולה על סך מיליון שקל, או שלא יינתן כופר כאשר לא הוסר המחדל.

גם בהליכים בהם הוגש כתב אישום, ונטענת טענת הגנה מן הצדק בשל אי הטלת כופר למרות שכלפי מעורבים אחרים בפרשיה הוטל כופר, לרוב תטען המדינה, כי בשל סכום ההעלמה שהגיע לכמיליון שקלים ויותר, לא ניתן היה לנקוט בדרך של הטלת כופר.

שני פסקי דין חשובים בעניין, הם פסק הדין בת"פ 52860-12-11 מדינת ישראל נ' בכר, כב' שופט ביהמ"ש השלום בתל אביב דר' שאול אבינור, שם מדובר היה בשופט כדורגל שהואשם בהעלמת הכנסה בסך  של 850,677 ₪. בעוד שלשלושים ואחד שופטי ספורט אחרים בפרשייה הסתיים עניינם בכופר למרות שגם אצלם הועלמה הכנסה של מאות אלפי שקלים, ואצל אחד מהם בסך של 751,235 ₪, ובכל זאת עניינו הסתיים בכופר.
בית המשפט קבע, כי "תוצאה זו, כשלעצמה, הינה יוצאת דופן ובלתי סבירה, ועל כן עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". ובשל כך הורה על ביטול כתב האישום מנימוק של הגנה מן הצדק (באותו שלב במשפט, מדובר בזיכוי).

פסק דין חשוב נוסף בסוגייה זו, הינו פסק הדין בת"פ 51228-09-11, מדינת ישראל נ' ג'מאל אבו כפאגה (מיסים און ליין, 2013), של כבוד השופט הישאם אבו שחאדה מבית המשפט השלום ברמלה, שם מדובר היה בנאשם שהפיץ חשבוניות פקטיביות בסכום של 2,147,800 ש"ח והמע"מ בגינן הסתכם ב-292,823 ש"ח, אך בעוד לבעלים של חברת אלטשולר המנכה את החשבוניות אשר הסירה את המחדל הומר כתב האישום בכופר כסף, הנאשם המפיץ שלא הצליח לגייס סכום מתאים לכופר ולא הסיר את המחדל הוגש כנגדו כתב אישום. בית המשפט קבע, כי יש "להקרין" את העובדה שמנכה החשבונית יצא בכופר כסף לעניין גזירת העונש של המפיץ הנאשם ולפיכך הסתפק בקביעת מאסר שירוצה בעבודות שירות.

אולם, בניגוד לאקסיומה השלטת, האמורה לעייל, בקובץ החלטות הכופר לשנת 2015, פורסמו מספר החלטות המפריכות את האקסיומה, בין היתר החלטה על הטלת כופר (56/15) על הבעלים של חברת אשטרום שנחשדו בניכוי חשבוניות פיקטיביות בסכום מס מע"מ של כ 3.2 מיליון ש"ח, כלומר כופר על חשבוניות פיקטיביות בסכום של כ 20 מיליון שקלים ויותר, וכן החלטת כופר (53/15) בהעלמת הכנסות משכירות במשך למעלה מעשור בסכום של 2.9 מיליון ש"ח הכנסה, ללא שצויין כי הוסר המחדל, אלא רק על סמך המלצת היחידה החוקרת.
לפיכך, נראה, כי תקרת הזכוכית של הגבלת הסכום אינה קיימת עוד.