העברת פעילות לא תיחשב מכירה במקרים מסויימים - בעקבות פס"ד גוזני / שמחוני 1024/07/

 העברת פעילות לא תיחשב מכירה במקרים מסויימים - בעקבות פס"ד גוזני / שמחוני 1024/07

 

לחברת שמחוני 3 בעלי מניות:  יוסי שמעוני (67%) והאחים גוזני (17% כל אחד)

בשנת 2003 החליט שמעוני לשנות את תחום הפעילות של החברה,  מתחום האוטומציה לתחום התיירות.  האחים, שעקב החלטה זו נשמטה הקרקע תחת רגליהם (הם היו הגורם המקצועי באוטומציה, וזה הדבר היחיד שידעו לעשות) הקימו חברה חדשה אחרת בשם "סיסמטריק" שתמשיך את פעילות האוטומציה. הם לא ויתרו על מניותיהם בחברת שמחוני, שהצטברו בה רווחים בסך מליוני ש"ח שלא חולקו.

חברת שמחוני לא תבעה את האחים על נטילת הפעילות לעצמם בלי לשלם עליה. היא ניסתה לנהל מו"מ עם האחים, כדי לקבל תמורה עבור הפעילות, אבל המו"מ לא הצליח.

פ"ש טוען כי הן החברה והן האחים ויתרו כל אחד מצידו על נכס, ויתור כאמור נכנס להגדרת מכירה שבסעיף 88  לפקודה ולכן יש לחייב כל אחד מהצדדים במס רווח הון, וזאת למרות שלא הועברה בין הצדדים כל תמורה.

לטענת פקיד השומה, הנכס שהחברה ויתרה עליו הוא פעילותה בתחום האוטומציה: לקוחות, ידע,  וכמובן המוניטין, אשר הועברו אל האחים. 

החברה טוענת שלא ויתרה על כלום – שמחוני לא הסכים להעברה, אלא האחים עשו זאת על דעת עצמם. פ"ש טען כי על שמחוני היה לפנות לביהמ"ש ומשלא עשה כן יש לראות את החברה כמי שויתרה על הפעילות.

גם האחים ויתרו על נכס, כך טוען פ"ש. לטענתו, מכיוון ששמחוני משך לעצמו משכורות גבוהות ש"אכלו" את כל רווחי החברה, יש לראות באחים כאילו ויתרו על זכותם לחלק מאותם רווחים.

 

החלטת ביהמ"ש

ביהמ"ש קובע כי לא היה שום ויתור משום צד.

לגבי הויתור על הפעילות, ביהמ"ש מפרק את הפעילות למרכיביה וקובע מדוע כל מרכיב לא הועבר מהחברה:

מוניטין -  לא הועבר משום שהאחים שינו את שמה של החברה (פתחו חברה חדשה עם שם חדש).

לקוחות- האחים הכירו את הלקוחות עוד בטרם הקימו את החברה ולכן היה טבעי שהלקוחות יעברו אליהם.

ידע - היה קיים אצל האחים עוד לפני שהקימו את החברה, ובנוסף - לא נחתם הסכם סודיות או אי תחרות בין האחים לחברה. 

 

לגבי ויתור האחים על המניות, בית המשפט קובע שהכספים שהיו בחברה היו ונשארו לאחר העברת הפעילות של החברה ולאחים אין כל זכות בהם.

כבעלי מניות מיעוט בחברה לכל היותר יש להם זכות לדיבידנד וזכות זו עדיין נשארת בידם שכן לא ויתרו עליה. לכן, לכל היותר ניתן היה לטעון על  ויתור של האחים לשמחוני שכבעל השליטה עושה בכספים כשלו וזה כביכול פוגע במיעוט, ואם זה כך זה עניין של האחים נגד שמחוני ולא נגד החברה- דבר שלא קשור לתביעה זו.

 

אין חובה לפנות לבית המשפט בכל סכסוך:

בית המשפט מבקר את גישת פקיד השומה, לפיה אם החברה לא תבעה את בעלי המניות, יש לראות בה כאילו ויתרה על נכס. בית המשפט קובע שגישה כזו איננה ראויה שכן היא מעודדת פניה לערכאות. 

 

לידיעה:

לדעתנו, יש בעייתיות עם העובדה שכאשר מיעוט לא מתנגד לריקון כספי החברה על ידי בעל השליטה בה, ומנגד לוקח בחינם רכוש של החברה, יש סיכוי סביר שמדובר על תמורה מוסווית.