טיפ מהיר שכדאי להכיר - מיסוי טיפים למלצרים

♦ ביום 26.03.2018 פסק בית הדין הארצי לעבודה במסגרת עב"ל (ארצי) 44405-10-15‏ ‏ עומרי קיס נ' המוסד לביטוח לאומי, (פורסם בנבו, 26.03.2018) (להלן: "עניין קייס"), שהחל מיום 01.01.2019 תשרים או "טיפים" שמקבלים מלצרים וכלל נותני השירות במסעדה (או "עובדי שרשרת השירות", כהגדרתם בחוות דעתו של הנשיא), ייחשבו לעניין דיני הביטוח הלאומי ולמשפט העבודה הכנסות המסעדה וכשכר עבודה שמשולם למלצרים ולעובדי שרשרת השירות.

♦ בקצירת האומר, פסק הדין העיקרי בעניין קייס (מפי כב' הנשיא (בדימוס) יגאל פליטמן) ניתן במסגרת ערעורו של מלצר על החלטת המוסד לביטוח לאומי שסרב לכלול בחישוב דמי האבטלה ששולמו לו את סכומי הטיפים שקיבל מלקוחות המסעדה שבה עבד. עניין קיס אוחד עם ערעורה של מסעדה שדרשה לכלול את הטיפים שקיבל מלצר שעבד בה בחישוב שכר המינימום שהיא מחויבת בו (ראו: ע"ע 28480-02-16, ד.ע יבוא וניהול מסעדנות בע"מ – בודה) "לאור הבסיס הנורמטיבי הרחב המשותף להם הנוגע למעמדו של התשר."

♦ בבוחנו את הסוגיה, סקר כב' הנשיא פליטמן במסגרת חוות דעתו את ההלכות שיצאו תחת בית המשפט העליון בעניין מעמדו של התשר, ביניהן ההלכה שנקבעה במסגרת ע"א 476/87 ספארי הולדינגס בע"מ נ' פקיד שומה תל-אביב 1, 1990) (להלן: "עניין הולדינגס"). שם קבע בית המשפט העליון שני מבחנים לבחינת חבות המסעדה לרשום את התשר בפנקסיה –

1.      "מבחן הוולונטריות" לפיו אם התשר הוא חלק מהמחיר שנדרש הסועד לשלם, אז הסכום הכולל מהווה הכנסה בידי בעל המסעדה וזו חייבת ברישומו, ואם זה ניתן למלצר מתוך רצונו הטוב של הסועד, הרי שיש לראות בו הכנסה בידי המלצר והמסעדה איננה חייבת ברישומו;

2.      "מבחן אמצעי התשלום" על-פיו אם התשר משולם באותו אמצעי תשלום שממנו שולם למסעדה אזי הוא חלק מהמחיר שנדרש הסועד לשלם, ועל כן חייבת המסעדה לרשמו בפנקסיה.

ההלכה שנקבעה בעניין הולדינגס ומעמד שני המבחנים לעיל אושררו בפסק הדין במסגרת ע"א 9229/99, פקיד שומה תל-אביב 1 נ' ליברמן, 2004) ועמדו לבחינה מחודשת במסגרת דנג"ץ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי נ' כהן (פורסם בנבו, 14.04.2013), שם החולט בדעת רוב להותירם על כנם.

♦ בית הדין הארצי לעבודה מפי כב' הנשיא (בדימוס) י' פליטמן קבע שיש לראות בטיפים לעניין משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי, כהכנסת המסעדה וכהכנסתם של המלצרים ויתר עובדי שרשרת השירות משכר עבודה מאת המעסיק, בין אם התשר שולם באופן וולונטרי ובין אם לאו ובין אם תשלומו נעשה באמצעות אותו אמצעי תשלום.

בית הדין קבע באחרית פסק דינו, כי ההסדר האמור ייכנס לתוקף מיום 01.01.2019. בית הדין הבהיר כי ההסדר האמור יחול רק על משפט העבודה ודיני הביטוח הלאומי, מתוקף סמכותו העניינית, והדגיש כי לא יחול בתחומי משפט שאינם נמצאים בגדרי הסמכות שהעניק לו המחוקק, למשל בתחום המס.

♦ במסגרת ידיעה שפורסמה ביום 16.12.2018 ב- YNET , נכתב שרשות המסים מסרה בתגובה לפרסומים על אודות כוונתה לאמץ את ההסדר שנקבע בעניין קייס, בציינה כי:
"יש מקום לחייב מעתה את הטיפים במס ערך מוסף. עם זאת, הרשות עדיין בוחנת את הסוגיה וטרם התקבלה החלטה אופרטיבית בעניין". ראו גם דבריו של כב' הנשיא (בדימוס) י' פליטמן.

♦ לשיטת המחבר, ההלכה הפסוקה המחייבת שנקבעה בעניין הולדינגס, שרירה וקיימת והיא זו שמחייבת את שלטונות המס, מכוח עקרון התקדים המחייב (ראו: סעיף 20 חוק-יסוד: השפיטה). טיפ מהיר לקוראים – קחו בערבון מוגבל פרסומים כאלה ואחרים בדבר כוונת רשות המסים לאמץ את ההסדר שבפסק הדין, לעניין החבות במס (מס הכנסה ומס ערך מוסף),ביות שהם אינם רלוונטיים, ולא בכדי לא יצאה תחת ידי רשות המסים הודעה או הנחיה לפיה זו בחרה לאמץ באופן רשמי את ההסדר שבפסק הדין.

♦ לענין מע"מ- ביום 24.12.18 פירסמה רשות המסים הודעה לפיה נושא אופן גביית מע"מ החל על תשר שהתקבל על ידי מלצר במסעדה, מצוי עדיין בבחינה על ידי גורמי המקצוע, לאור הפסיקה החדשה שניתנה בנושא. בהתאם לכך לא יחול שינוי באופן האכיפה בשלושת החודשים הקרובים לגבי תקבולים מסוג זה.