עוסק פטור – באילו תנאים ?

עוסק פטור – באילו תנאים ?/

עוסק פטור מוגדר בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו – 1975 (להלן: "החוק"), כדלקמן:

בעיקבות תיקון 23 לחוק הוחלף המושג "עוסק זעיר" במושג "עוסק פטור", והמושג עוסק פטור ונכנס לתוקף בתאריך 1.1.2003.

ישנת שני תנאים מצטברים על מנת שמנהל מע"מ ירשום עוסק, כעוסק פטור:

 

"רישום עוסק מורשה" – עוסק הנמנה על אחת מהקבוצות המניות להלן ירשום אותו המנהל כעוסק מורשה גם אם על פי סכום מחזור עסקאותיו או מספר המועסקים בעסק הוא היה נחשב כעוסק זעיר *:

בעל מקצועי חופשי שהוא: אגרונום, אדריכל, הנדסאי, ...יועץ לניהול, יועץ מס, כלכלן ,..מנהל חשבונות, מתורגמן, סוכן ביטוח, עורך דין, רואה חשבון, שמאי... וכן עוסקים שעיסוקם מתן שירותים מהסוגים המפורטים בתקנה 6א לתקנות מס ערך מוסף (להלן: "תקנות מע"מ"), ולגבי אותם שירותים בלבד. "

 

ראשית נציין, כי רשימת סוגי המקצועות הרשומים בתקנה 13(1) לתקנות מע"מ רישום וכן רשימת העוסקים הרשומים בתקנה 6א לתקנות מע"מ הינה רשימה סגורה.

 

* כמו כן, נעיר, כי סעיף 13 לתקנות מע"מ רישום, בטעות, טרם עודכן ויש להתייחס לסיפה כעוסק פטור ולא כפי שרשום כעוסק זעיר שכן המושג עוסק זעיר בוטל בתיקון 23 לחוק).

מהאמור לעיל, עולה, כי על מנת שמנהל מע"מ ירשום עוסק כעוסק מורשה לא מספיק כי מחזור העסקאות של העוסק יהיה לכל היותר בשנת המס עד לתיקרה של 76,884 ש"ח, אלא, עוד לפני כן על העוסק לוודא כי אינו נכנס ברשימת העוסקים שמופיעים בתקנה 13(1) לתקנות מע"מ רישום וכן לרשימה שמופיע בתקנה 6א לתקנות מע"מ ורק לאחר מכן, על העוסק לעמוד בתנאי של מגבלת המחזור השנתי.

היה והעוסק נכנס לאחת מהרשימות שומפיעות בתקנות לעיל, גם כל מחזור עסקאותיו מכל עסקיו בשנת המס פחות מהתיקרה המקסימלית, קרי פחות מ-76,884 ש"ח בשנה, העוסק יחשב ל"עוסק מורשה" לכל דבר ועניין ולכל המשתמע מכך.

הבחנה זו חשובה, שכן גם אם בטעות מנהל מע"מ, נניח מחוסר תשומת לב, סיווג עוסק כ"עוסק פטור", או במילים אחרות פתח תיק כעוסק פטור לאדם שעל פי התקנות האמורות לא היה צריך להחשב כעוסק פטור אלא כעוסק מורשה, עדיין חלה על העוסק החובה לשלם מע"מ על השירותים שהוא נותן וכן לעדכן את מנהל מע"מ בטעות הסיווג שנפלה.

עוסק שלא יעדכן את מנהל מע"מ בדבר טעותו וכן עוסק שלא ישלם את המע"מ כאמור לעיל על הכנסותיו, יכול לגרור אחריו הליך לא נעים, אשר בין היתר, יכול להיות גם הליך פלילי מלבד ההליך האזרחי לדרישת תשלום המע"מ על העסקאות של העוסק.

עוסק פטור, מוגדר כעוסק פטור רק בחוק מס ערך מוסף.

ולכן, עוסק שנרשם כעוסק פטור, כמובן בהתאם לתנאים האמורים לעיל, הינו פטור רק מתשלום מע"מ על עסקאותיו (מע"מ עסקאות) עד למגבלת המחזור של עוסק פטור.

כמו כן, עוסק פטור שאינו משלם מס עסקאות על הכנסותיו, במקביל אינו רשאי לקזז מס תשומות לפי סעיף 38 לחוק, מחשבוניות המשמשות אותו בייצור הכנסה.

היה ובמהך שנת המס העוסק הפטור עבר את מחזור התיקרה המקסימלית של עוסק פטור, אזי על הסכום העובר חלה עליו החובה מייד לדווח למנהל מע"מ כי הוא עבר את המחזור ובהתאם לשלם את מס העסקאות עבור הסכום שעבר את התיקרה.

אנשים רבים נוטים לטעות באשר למושג "עוסק פטור", וחשוב לדעת, כי פרט לפטור האמור לעיל מתשלומי מס עסקאות, עוסק פטור לא פטור מתשלום מס הכנסה בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה. וכן, העוסק הפטור לא פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ומס בריאות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי.

מאחר ועוסק פטור אינו פטור מחובת תשלום מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי כאמור, וכן על העוסק הפטור לפעול בהתאם לכלל ההוראות שבפקודת מס הכנסה וחוק הביטוח הלאומי, רשאי העוסק הפטור, בין היתר, להביא בחישוב הכנסתו החייבת, בדיוק כמו שרשאי עוסק מורשה וכיו"ב, את ההוצאות שהיו לו בעת ייצור הכנסתו החייבת, בהתאם להוראות סעיף 17 לפקודה, רשאי לדרוש פחת לפי סעיף 21 לפקודה וכן על זה הדרך.