גילוי מרצון – נוהל חדש של רשות המסים – חלון הזדמנויות !

♦ כחלק מהמאמץ של רשות המסים להילחם בהון השחור ובעיקר ולהכניס כספים נוספים לקופת המדינה, פרסמה הרשות ביום 7.9.14   נוהל "גילוי מרצון" חדש.

נוהל "גילוי מרצון" – כשמו כן הוא: אדם שמחזיק בכסף שחור (בנסיבות שונות), פונה לרשות המסים ומגלה לה מרצונו על כספו. בתמורה מקבל אותו אדם פטור מהליכים פליליים בענייני מס בגין הכספים המדווחים, אך לשם כך עליו לעמוד בתנאי הנוהל ולשלם את המס הנגזר מהליך הגילוי. זו למעשה הזדמנות חד פעמית של אדם "להכשיר" את כספו מול רשות המסים.

 

♦ רשות המסים אינה מוכנה לקבל כל בקשה כ"גילוי מרצון", והתנאים מוגדרים בנוהל. אחד התנאים שמציבה הרשות הינו שהפנייה תיעשה בכנות ובתום לב וכן כי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים, כנגד הנישום, בן/בת זוגו, חברות בשליטתם ושהמידע על הכספים לא היה ידוע לרשות. לענין זה יצויין, כי רשות המסים מחשיבה גם מידע שפורסם בכלי התקשורת ובמסגרת הליך משפטי בארץ או בחו"ל כמידע שבידיעתה.

 

♦ מטבע הדברים, יש משמעות רבה לשאלה "מי פנה קודם- הרשות או האזרח ?", שכן ברור שאם הרשות פנתה לאזרח, אין מדובר בגילוי "מרצון".

שאלות אתיות רבות עולות מעצם טיבו של הנוהל, אך הרשות החליטה, כי המטרה של העשרת קופת המדינה מקדשת את האמצעים.

 

♦ נוהל גילוי מרצון החדש יהיה תקף לשנה (הוראת שעה) ויאפשר לפונים לעשות את ההליך בשני מסלולים:

 

1. הגשת בקשת גילוי מרצון אנונימית- במסלול זה ניתן להגיש (בשלב הראשוני) בקשות ללא ציון פרטי הנישום על מנתלברר את חבות המס הנובעת מהבקשה. אלא שהאנונימיות מסתיימת עם בירור חבות המס הצפויה. והרי איך אדם יכול לקבל פטור מהליך פלילי אם הוא אינו מגלה את פרטיו?

 

2. מסלול מקוצר/ירוק- זהו מסלול המתאים רק למקרים "קטנים", כאשר סך ההון שנכלל בבקשה אינו עולה על2מיליון ₪ וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון ₪ (לא כתוב מי מהתנאים גובר על האחר). מסלול זה אינו אנונימי, והוא דורש הגשת הבקשה בצירוף דוחות המס המתקנים הרלוונטיים. עם אישור הבקשה, יונפקלפונה שובר תשלום. עם תשלום השובר במועד, תימסר לפונה הודעה שלא תיפתח נגדו חקירה פלילית בנוגע למידע שמסר.

 

♦ רבים טועים לחשוב שניתן "להלבין" באמצעותו הון "לא לגיטימי", שנוצר בעבירות "קשות", אך הנוהל חל אך ורק לגבי כספים שמקורם בעבירות על פי חוקי המס וגם הפטור לפיו חל רק לגבי עבירות מס. כך למשל הון שנוצר כתוצאה מעבירות אירגון הימורים, חוק איסור הלבנת הון, שוחד וכיוב'- לא "יולבן" באמצעות נוהל גילוי מרצון והפונה לא יהיה פטור מהליך פלילי בגינו. יודגש, כי כרגע אין הליך מקביל של הרשות לאיסור הלבנת הון (...). 

 

♦ מה קורה אם הרשות לא מאשרת בדיעבד את ההליך ? האם הפונה יכול לשמור על האנונימיות?

הנושא הוא רגיש ויש ליתן לו את תשומת הלב הנדרשת בשל נסיבות ההליך. לכאורה הרשות מתחייבת שבמקרה והבקשה לא מאושרת על ידי הגורם המוסמך מטעמה, שלא להשתמש במידע שנמסר לה הן במסגרת הליך אזרחי והן בפלילי. כך למשל כאשר מסתבר בדיעבד (בעת חשיפת השם) כי הנישום היה תחת חקירה גלויה / סמויה של רשות המסים.

לעומת זאת, כאשר הרשות "מחליטה" בדיעבד, כי הגילוי לא היה כנה ומלא וכי הנישום לא שיתף פעולה בצורה מלאה עם רשות המסים- במקרה כזה בטלה ההסכמה לחסינות והרשות טוענת שהיא תוכל להשתמש בנתונים שמסר הנישום בהליך פלילי ואזרחי.

 

♦ ההליך הוא רגיש מאד ולכן כ"קו הגנה נוסף" למקרה שהוא לא צולח, מומלץ לבצע את הגילוי מרצון באמצעות עו"ד מומחה מס, שכן, כידוע, חסיון על מידע שמוסר הלקוח קיים רק בין עו"ד – ללקוח. חסיון דומה אינו קיים בשום מקצוע אחר, לרבות רו"ח ויועצי מס.

לפיכך, חשוב לדעת, כי בקשות שיוגשו ע"י רו"ח ויועצי מס, על אף היותן בקשות אנונימיות, במקרה בו הרשות, חס וחלילה, לא תאשר את הבקשה האנונימית ותרצה לקבל מידע מאותו רו"ח או יועץ מס בקשר למבקש, הרי שלא קיימת להם האפשרות למנוע מהרשת מלקבל את המידע שיתבקש – ורו"ח יועץ המס יהיה חייב למסרו.

 

♦ קיזוז הפסדים במסגרת הגילוי- עפ"י הנוהל החדש, מאפשרת רשות המסים לקזז הפסדים שנובעים מהגילוי מרצון לכאורה רקכנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון, לפי העניין, המדווחים בתוך ה"קופסא" של הגילוי מרצון. דהיינו קיזוז ההפסדים יתאפשר במסגרת הגילוי, או שההפסד יהיה אבוד לנצח. לטעמנו, מן הראוי היה, כי ניתן יהיה לקזז הפסדים אף אם לא ניתן היה לקזז אותם בשנות השומה עליהן דווח בגילוי מרצון, דהיינו גם בשנים לאחר מכן. נראה כי עם כל הכבוד, הדין הוא זה שיחייב ולא הנוהל. האמור נוגע בעיקר לאותם אנשים שסבלו מירידת הערך של כספם (כן, גם אם הוא שחור) לאור נפילת הבורסות בסביבות שנים 2008 ו- 2009. מדוע שלא יתירו להם לקזז את אותם הפסדים גם לאחר מכן ולא רק בתוך "הקופסא"?

 

♦ יש לזכור כי לגורם האזרחי שקובע את המס בגין הגילוי יש אופציה להחליט לגבי סנקציות וקנסות כגון קנסות אי דיווח, קנסות איחור מועד התשלום, אשר לעתים סכומם הינו אף גבוה יותר מהמס המתחייב.     

 

 ♦ בשורה התחתונה: מדובר ב"חלון הזדמנויות" של שנה, שניתן במקביל להתהדקות הטבעת הבינלאומית על מעלימי המס, אך מדובר בהליך רגיש ביותר שכדאי לבצעו בצורה מקצועית באמצעות עו"ד (בשל החיסיון).