דיסונאנס קונספטואלי

♦ מקובל לתאר חוק מס "טוב" על דרך השלילה, כאשר מתקיימים בו כל אלה:

1. הוא איננו בלתי סביר, בהיבט המקצועי.

2. הוא איננו בלתי ראוי, בהיבט הציבורי.

3. הוא איננו בלתי ישים, בהיבט הביצועי.

 

♦ בימים אלו מוליכים קברניטי משרד האוצר, בנחישות ובתקיפות, שני מהלכי חקיקה משמעותיים בנושאי מס הכנסה, שאחד מהם נראה בלתי ישים, בהיבט הביצועי, ושני נראה בלתי סביר, בהיבט המקצועי והציבורי.

 

♦ במהלך הראשון כוונתנו להצעה שמכונה בפי העם "מס הכנסה שלילי", לפיה יהיה זכאי כל יחיד תושב ישראל, שהייתה לו הכנסת עבודה בשנת המס, שהיו לו ילדים שטרם מלאו להם 19 שנים במהלך שנת המס הרלוונטית, שאיננו מקבל הכנסת עבודה מקרובו או מאת חבר בני אדם שהוא או קרובו הם בעלי שליטה בו, שהכנסתו החודשית הממוצעת בשנת המס הרלוונטית היא כמפורט בהצעה, לקבל מענק (בכפוף לתנאים שיפורטו להלן), במתכונת כדלהלן:

1. לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים: (א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,725 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים - סכום של 70 שקלים חדשים בתוספת 16.1% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,725 שקלים חדשים; (ב)     אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים - סכום של 275 שקלים חדשים; (ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,200 שקלים חדשים - סכום של 275 שקלים חדשים, בניכוי 23% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 4,000 שקלים חדשים, ואולם אם הסכום האמור נמוך מ-20 שקלים חדשים לא יהא העובד זכאי למענק;

2. לעובד שלו שלושה ילדים לפחות: (א) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,725 שקלים חדשים ואינה עולה על 3,000 שקלים חדשים - סכום של 100 שקלים חדשים בתוספת 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,725 שקלים חדשים;  (ב) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 3,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 4,000 שקלים חדשים - סכום של 400 שקלים חדשים;  (ג) אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 4,000 שקלים חדשים ואינה עולה על 5,700 שקלים חדשים - סכום של 400 שקלים חדשים, בניכוי 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 4,000 שקלים חדשים, ואולם אם הסכום האמור נמוך מ-20 שקלים חדשים לא יהא העובד זכאי למענק.

 

♦ לפי מיטב המסורת הסוציאליסטית, לא שכחו מציעי החוק לכלול בו חסמים שונים, שמכוחם תישלל הזכאות למענקים במקרים מסוימים, ואלו הם: (א) אם יש לעובד, לבן זוגו או לילדו הסמוך על שולחנו, זכות במקרקעין (בין בישראל ובין מחוץ לישראל), שאינה דירת מגורים יחידה, ובלבד שחלקם בזכות כאמור, ביחד, עולה על 50%. (ב) אם הייתה לעובד "הכנסה נוספת" (או שלבן זוגו הייתה הכנסת עבודה או הכנסה נוספת) יופחתו מהמענק:

(1)          לגבי עובד שלו ילד או שניים - 23% מהכנסתו העודפת.

(2)          לגבי עובד שלו שלושה ילדים או יותר - 23.5% מהכנסתו העודפת.

 

♦ בשלב זה, נחסוך מקוראינו את ההסברים המייגעים בעניין ההכנסה העודפת, ולא נלאה אותם בתיאור סידרת הדיווחים שאמור להמציא כל עובד שהגיע למסקנה כי הינו זכאי למענק, לאחר שעבר קורס מזורז בהבנת הנקרא, ונסתפק בכך שנציין כי חברי ועדת הכספים של הכנסת לא הצליחו עדיין לפצח את הקוד הגנטי הגלום בהצעת החוק.

בניגוד קוטבי להצעה זו (שיש הסבורים כי הינה ראויה בהיבט הציבורי, אך אין חולקין על כך שאיננה ישימה בהיבט הביצועי), ניצבת לה ההצעה להעלאת שווי השימוש מרכב שאין פשוטה ממנה, בהיבט היישומי, אך נגועה בעיוותי מס, בהיבט המקצועי.

למעשה, מציע משרד האוצר בעיקר להגדיל את סכום ההכנסה  הרעיונית, בשל שווי השימוש ברכב צמוד, כדלהלן:

 

	סכום ההכנסה הרעיונית לחודש (בש"ח)
קבוצת המחיר	כיום	לשנת 2007	לשנת 2008	לאחר מכן
1	1,170	1,560	1,940	2,310
2	1,330	1,810	2,290	2,770
3	1,740	2,260	2,780	3,300
4	2,150	2,700	3,240	3,780
5	3,030	3,760	4,490	5,230
6	3,840	4,830	5,810	6,780
7	4,840	6,140	7,430	8,720

 

 

♦ במקרה זה, מסרבים בכירי משרד האוצר, בעקשנות בלתי מובנת, להביא בחשבון את הפקטורים השונים שיש להם השלכה מהותית ביותר על סכום ההכנסה הרעיונית (שיש לזקוף לעובד), כגון אלו:

1.           מידת השימוש ברכב לצרכי המעביד.

2.           שעות העבודה בפועל של העובד והזמינות להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית.

3.           גילו, מצבו ושוויו הכלכלי של הרכב הצמוד.

4.           מספר המשתמשים ברכב.

 

♦ בכך, גורם משרד האוצר (בעקיפין) להנצחתם ולהאדרתם של עיוותי המס הקיימים לרבות שימוש בזבזני ברכב  לצרכים פרטיים, ולמעשה "מעניש" את העובדים שמרבים להשתמש ברכב בעיקר לצרכי העבודה.