הרישום הדקלרטיבי אינו גובר על המהות

♦ רבבות כלי רכב פרטיים רשומים במשרד הרישוי בשמם של יחידים, למרות שנרכשו על ידי תאגידים, ונמצאים בבעלותם.

בדרך זו ניתן למכור את כלי הרכב, בבוא היום, מבלי שהרישום במשרד הרישוי "יסגיר" את העובדה שהיו בבעלות תאגידים.

 

 ♦ אשר על כן הנחה היועץ המשפטי הקודם של רשות המסים בישראל, ביום 13.6.2007, את פקידי השומה (בניגוד להסדר שהיה קיים בעבר) כי לגבי כלי רכב, שיירכשו על ידי תאגידים החל מיום 1.9.2007, ייחשב הרכב כרכב תאגיד רק אם נרשם כך במשרדי רשות הרישוי.

 

♦ למרות שהרישום במשרד הרישוי הינו בעיקרו בעל משמעות דקלרטיבית בלבד, ועל אף שעמדתה של לשכת רואי חשבון בישראל, בנושא זה, נותרה שונה בתכלית מעמדתה של רשות המסים בישראל ("הנחיה של יועץ משפטי אינה יכולה לגבור על דיני הקניין"), נדרשו לכאורה פקידי השומה, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי, לטעון כי רכישת הרכב בכספי התאגיד מהווה שכר סמוי (ו/או דיבידנד ו/או הלוואה), על כל המשתמע מכך, אם הרישום במשרד הרישוי נעשה על שמו של היחיד (החל מיום 1.9.2007).

 

מומחי המס, ברובם המכריע, לא היו תמימי דעים עם עמדתו של היועץ המשפטי הקודם, בנושא זה, והיו כאלה שהעלו תמיהות בדבר התגייסותה של רשות המיסים בישראל להטמעת נורמות ציבוריות מתוקנות.

 

גם הח"מ פרסם בעיתון "גלובס" ביום 2.4.2008 רשימה בשם "פול מס בניוטרל" ובה הצביע על אי התערבותה של רשות המיסים בתחומים נוספים, לטובת הנורמות הציבוריות כביכול, כגון:

 

1.במקרים מסוימים נוהגים סוכנים ושתדלנים, גלויים וסמויים, לקדם פעילות עסקית מסוימת (לרבות בדרך של חקיקה), תמורת תשלום נכבד, מבלי שהציבור הרחב יהיה מודע לכך. מיותר לציין כי עלויות אלו מגולגלות לפתחו של הצרכן.

 

2. מפעם לפעם רוכש הצרכן מוצרים שונים, עליהם מתנוסס שמו של גורם כזה או אחר, מבלי שידע כלל מיהו היצרן האמיתי. בדרך זו מצליח המשווק לגבות, במקרים לא מעטים, סכומים מפולפלים מהציבור.

 

   

3. ידוע לכל, כי רשאי אדם לרכוש, להחזיק ואף למכור זכות במקרקעין (לרבות זכות באיגוד מקרקעין) עבור פלוני.

♦ יתרה מכך, בהתאם לחוק מיסוי המקרקעין פטורה העברת הזכות מנאמן לנהנה, בכפוף למסירת הודעה במועד, מכל מס . בדרך זו רשאי למעשה הנהנה לפעול תחת שמו של הנאמן, מבלי שאיש ידע על כך (זולת רשויות המס)

 

♦ מפקחי המלסא גילו להיטות יתרה למלא אחר ההנחיה שהוצאה ביום 13.6.2008,ויתכן שהובאה בחשבון, במקרה זה, עמדתה הנחרצת של לשכת רואי חשבון בישראל, שגובתה (גם) בחוות דעת משפטית ומפורטת, שהוכנה ע"י עו"ד משה שקל והופצה בין כל חברי הלשכה.

 

מאז חלפו כארבע שנים, וכפי שהדברים נראים חל שינוי בעמדתה של רשות המיסים בישראל. עדות לכך מצאנו בפרוטוקול ממפגש שנתקיים ביום 22.6.2011 בין חברי ועדת הקשר עם מס הכנסה במרחב ת"א (של לשכת רו"ח בישראל) לבין פקיד השומה ת"א (3).

 

♦ בפרוטוקול האמור, שאושר לפרסום לחברי לשכת רו"ח בישראל, נמסר כי "בניגוד להודעה קודמת של הרשות, המגמה כיום לאשר הסדר לפיו רכב שבבעלות החברה נרשם בנאמנות על שם מנהל". השינוי מוסבר, בין היתר, בפסק דין שניתן לעניין המוסד לבטוח לאומי (הקובע כי בעלות על רכב, לעניין חוק הבטחת הכנסה, אינה נקבעת בהכרח על פי הרישום במשרדי הרישוי; נ.ה.).

 

♦ לא נותר לנו אלא להביא תקווה כי מעטים, אם בכלל, נפגעו מיישומה של ההנחיה מיום 13.6.2007.