זירות המסחר היזהרו, המחוקק בדרך

 ♦  בתחילת אוגוסט 2004 מינה מר משה טרי, יו"ר רשות לניירות ערך דאז, וועדה מייעצת בנושא בחינת פעולתן של זירות החלופיות למסחר בניירות ערך לישראל. בפברואר 2006 התפרסם דוח הוועדה, ובו המלצות להטלת הגבלה על פעולתן של זירות המסחר באמצעות אכיפה פלילית, אזרחית ומנהלית. בהתאם להמלצות הוועדה, ביוני 2010 בתיקון 42 תוקן חוק ניירות ערך, תשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"). באותה שנה החלה הרשות בפרסום טיוטות של תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי). לאחר פרסום מספר טיוטות, ביום 26 לנובמבר 2014 פורסמו תקנות ניירות ערך (זירת סוחר לחשבונו העצמי), התשע"ה-2014 (להלן: "התקנות"), העתידות להיכנס לתוקף שישה חודשים מאוחר יותר, קרי ביום 26 במאי 2015. במסגרת הטיוטה הראשונה של התקנות פורסמו "דברי הסבר", ומהם עולה, כי התקנות נועדו להגדיר את תחום הפעילות של חברות פורקס ואופציות בינאריות הפועלים בהיקפים נמוכים ורוב הפעילות מתבצעת על ידי לקוחות קמעונאיים. יצוין, כי חקיקה דומה קיימת כבר מספר שנים בארצות הברית ובאירופה.

♦ כיום בישראל, טרם כניסתה של החקיקה החדשה לתוקף, קיימות מאות חברות העוסקות בתחום הפורקס ואופציות בינאריות. פעילות של חלק גדול מחברות אלה מתבצעת "מהבית" (מבתים פרטיים ודירות מגורים), ללא משרדים וללא אנשי מקצוע ברקע. לאחר כניסתן לתוקף של התקנות החדשות יצטרכו החברות האלה להסדיר ו/או להפסיק את הפעילות לאלתר, וזאת לאור הנוקשות של החקיקה החדשה. כך, למשל, ההון העצמי המינימאלי הנדרש מחברת פורקס או חברת אופציות בינאריות נע בין 800 אלף שקל לבין 4 מיליון שקלים, וזה מבלי לקחת בחשבון הקצאת סכום נוסף בשל חשיפה לסיכונים שונים. כמו כן, אין לשכוח גם אגרות שיש לשלם בעת קבלת הרישיון ותשלום עבור חידוש הרישיון. כך, למשל, חברה שהכנסותיה נעות בין 10 מיליון שקלים לבין 25 מיליון שקל תצטרך לשלם אגרה שנתית בסך 270 אלף שקל, כאשר הסכום המקסימאלי עבור חידוש הרישיון הינו 360 אלף שקל. יצוין גם, כי חברה שמבקשת רישיון תשלם סך של 50 אלך שקל. בנוסף לסכומים הקבועים בחוק אותם החברה נדרשת לשלם על מנת להמשיך את הפעילות, ישנן גם דרישות רגולטוריות שונות, למשל, דרישה לדיווחים שוטפים לרשות וללקוחות החברה. בהתאם לתקנות, החברות יצטרכו לדווח לרשות דוחות חודשיים, רבעוניים, שנתיים, דוחות נוספים ודיווחים ללקוחות על ביצוע עסקאות, דווחי יתרות ועוד. מובן, כי כל הדיווחים הנ"ל מצריכים משאבים לא מבוטלים מצד החברה, כגון, יועצים, התאמת מערכות, הדרכת עובדים וכו'. על כן, נראה, כי כניסתן לתוקף של התקנות החדשות תעשה מעין "פעילות סינון" בין חברות גדולות אשר מסוגלות לשלם את הסכומים הנ"ל ולעמוד ברגולציה, לבין חברות "ביתיות" שלא יצליחו לעשות זאת.

♦ כמו כן, הנוסח האחרון של התקנות אינו מבדיל בין חברה העוסקת במסחר פורקס לבין חברה העוסקת במסחר באופציות בינאריות, ולבינתיים הוחלט ברשות, כי התקנות יחולו באופן גורף על כל סוגי החברות. בקצרה נגדיר, כי "פורקס" הינה שיטת מסחר המתבססת על הפרשי שער המטבע. לעומת זאת, "מסחר באופציות בינאריות" מבוסס על תנודות במחיר של נכס בסיס, למשל, נפט או זהב.

♦  מסחר בפורקס ברובו משתמש במינוף שמספק ברוקר או זירת המסחר. לעומת זאת, רוב החברות הפועלות בתחום אופציות בינאריות לא מספקות מינוף ושיעור הרווח יהיה תלוי בגובה ההשקעה הראשונית. לאור המינוף הגבוה בחברות פורקס הטילה הרשות במסגרת התקנות על החברות דרישה להגביל רמת המינוף וכמו כן, נקבעו דרישות בקשר לבטוחות המתקבלות מלקוחות. כפועל יוצא מדרישת הרשות לא מעט סעיפים בתקנות עוסקים בנושא המינוף ובטוחות, לרבות דרישה להמצאת מסמכי מדיניות, נהלי החברה וכו'. כאמור, לחברות העוסקות במסחר אופציות בינאריות דרישות אלה אינו רלוונטיות, אולם בהתאם להנחיית הרשות לא תהיה הפרדה לבינתיים בין סוג הפעילות בחברות.

♦ מאידך, קיימות דרישות בתקנות המטיבות עם החברות, כך למשל, דרישה להפקדה והחזקה של כספי הלקוחות בחשבון נאמנות. הוועדה שבחנה את הנושא הפנה את תשומת הלב לעובדה, כי חיוב בהפקדת נכסי הלקוחות בחשבון נאמנות "שמי" יוביל לבעיות משפטיות הנובעות מחקיקה הישראלית בכל הקשור לדיני נאמנות. הבעייתיות עליה הצביעה הוועדה נגעה לעובדה, לפיה חוק הנאמנות מטיל מערכת של זכויות וחובות בהתקשרויות, למשל, מערכת יחסי הנאמנות מאפשרת לנאמן לבצע פעולות בנכסי הלקוח שאינן בהתאם להוראה הישירה של הלקוח, מצב אשר אינו תואם את ההסדר המשפטי הקיים בעניינן של זירות מסחר (ר' לעניין זה הטיוטה ראשונה של התקנות).

♦ לבסוף, יצוין, כי גם הרשות לאיסור הלבנת הון הכינה טיוטת צו החדש "צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של זירת סוחר לחשבונו העצמי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשע"ד-2014". הצו טרם פורסם אך כבר אושר במליאת הרשות ביום 23 למרץ 2014.

♦  לסיכום: מומלץ להיעזר בייעוץ מקצועי לצורך הגשת הבקשה לקבלת רישיון בהתאם לתקנות ובשירותי קצין ציות באופן שוטף לצורך בדיקת העמידה בכל הדרישות הרגולטוריות.  

  הערה- ביום 19.5.15 פרסם רו"ח יזהר קנה,  סגן נשיא לשכת רואי החשבון ויו"ר הוועדה מכתב בנושא קביעת נוסחי חוות דעת מיוחדים ואישורי רואה חשבון, בנושא שבנדון.