חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים* - הסבר וביקורת

♦ ב-23.1.2008 עבר בכנסת תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים. במסגרת התיקון בוטל המסלול ההוני והחל מתחילת השנה כל הכספים המופקדים בקופ"ג לתגמולים מיועדים לקצבה.
♦ תיקון זה שכל כוונתו להבטיח פנסיה לעובד הינה כוונה מבורכת אך נראה, שכמו במקרים אחרים, הרגולטור גילה להיטות יתר ועתה יצטרך להבהיר/לתקן/לחוקק מחדש (מחק את המיותר) בכדי לענות על השאלות, הנובעות מהחקיקה, כמפורט להלן:
1. בוטל האישור שניתן לקופות גמל לתגמולים לשמש למטרה זו החל מינואר 2008. קופות אלו תוכלנה להמשיך ולקבל כספים אך נאסר עליהן לשלם כספים (פרט לכספי פיצויים) והן מוגדרות החל מינואר 2008 כ"קופות גמל לא משלמות לקצבה". משיכת כספים תיעשה רק באמצעות העברתם ל"קופת גמל משלמת לקצבה". משיכת כספים שלא כקצבה תתאפשר רק אם הגעת לפנסיית מינימום בסך 3,850 ₪ (היתרה מעבר לסכום הנדרש לתשלום פנסיית המינימום יכול שתימשך בשיטת היוון קצבה). האמור לעיל מעלה את השאלות הבאות:
(א) מה דינו של "החוסך הקטן" בעל המשכורת הדלה (שלא קיבל/ לא ביקש או לא היה זכאי להטבת מס בגין הפקדותיו) המפקיד באופן עצמאי (ללא השתתפות מעבידו או לצורך ניצול סעיף 47) סכום קטן מדי חודש בקופ"ג סולידית במטרה להבטיח לעצמו סכום חד-פעמי בעת פרישתו לגימלאות? האם גם הוא, בפרישתו לגימלאות, יידרש להוון את הסכום שצבר (למילה היוון יש משמעות רבה כפי שיובהר בהמשך) אם ירצה לקבל את כספו בתשלום חד-פעמי?
(ב) ע"פ כל תקנוני קרנות הפנסיה (וותיקות וחדשות) ניתן לבצע היוון קצבה עד לתקופה של 60 חודשים. במקרה של פטירת העמית בתקופת ההיוון משולמת פנסיה שאירים כאילו לא בוצע היוון. לאור התיקון החדש, מה דין שאירי עמית שהיוון סכום כסף לצמיתות?
(ג) היוון קצבה משמעו קבלת סכום כסף שאמור היה להיות משולם בעתיד, בהווה. בסכום זה מגולמת ריבית כך שמי שמבקש להוון קצבה מקבל סכום חד פעמי מופחת.
(ד) ביטול האישור של קופ"ג לתגמולים חל על כל העמיתים . דבר זה סותר את תקנה 19 לתקנות מ"ה הפוטרת עמיתים-עצמאים, שנולדו לפני 1.1.1961, מלחסוך בקצבה.
2. בהמשך לאמור ברישא של סעיף 1 – בוטל גם האישור לקופ"ג אישית לפיצויים. ביטול זה מעלה את השאלה הבאה:
מה יעשה מעסיק אשר עובדיו מבוטחים בקרן פנסיה וותיקה אליה ניתן להפקיד 6%, בלבד, לפיצויים והוא נוהג להשלים 2.33% בקופ"ג אישית לפיצויים וזאת במטרה להימנע מחוב וותק פיצויים? אם לא יפקיד הרי שלא רק שיצבור חוב אלא גם יצטרך לשלם 2.33% מהפיצויים ע"פ שכר אחרון...
הפתרון נימצא בהוראת שעה עליה חתם שר האוצר בשבוע שעבר בה ניתן היתר להפקיד, במהלך 2008 לקופה אישית לפיצויים. בקיצור, קודם מחוקקים ואח"כ מתקנים...
3. הביטוח לאובדן כושר עבודה. גם נושא זה זכה להתייחסותו של הרגולטור. כזכור בשנת 2005 תוקנה פקודת מ"ה ונקבע שמעביד יכול לבטח את עובדו בביטוח לא.כ.ע. ללא כל מגבלת שכר וההוצאה תותר בניכוי עד לשיעור 2.5% ובתנאי שהביטוח הינו מסוג ביטוח מועדף. זאת ועוד, במסגרת תיקון מס' 3 לתקנות מ"ה הותר למעביד להגדיל את הפרשותיו לתגמולים עד 7.5% (שיעור זה כלל גם את התשלום עבור הכיסוי לא.כ.ע.) כאשר הבסיס שנקבע היה 5% לתגמולים + 2.5% לא.כ.ע. . מאידך, ניתן היה למעביד להעלות את שעור הפקדותיו לתגמולים, אך כנגד הוקטנה ההכרה בהוצאה, באותו שיעור, לרכישת א.כ.ע., למשל: אם העלה הפקדותיו לתגמולים מ-5% ל-6% (תוספת של 1%) קטנה ההכרה בהוצאה לרכישת א.כ.ע. מ-2.5% ל-1.5%.
במסגרת התיקון הנוכחי בוצעו השינויים הבאים:
ראשית, בוטלה האפשרות לבטח כל רמת שכר ונקבעה תקרה: סך כל השכר הממוצע במשק בשנת המס מחולק ל-3. סליחה, לא פשוט יותר לקבוע 4 פעמים שכר ממוצע במשק בחודש – הנוסח אליו הורגלנו? לשם מה הניסוחים המעורפלים והמבלבלים?
שנית, הוגדל שעור הניכוי המותר בגין רכישת א.כ.ע. מ-2.5% ל-3.5% אך הדבר בא על-חשבון תגמולי מעביד שהוקטנו מ-5% ל-4% כך שהמסגרת הכוללת לא נפרצה ונותרה ע"ס 7.5%.
בנושא זה לא ברור מה הטריד את שלוותו של הרגולטור. מחד, הרגולטור דואג שלכל עובד תהיה פנסיה. מאידך הוא מתיר למעסיק להקטין הפקדותיו על חשבון הפקדותיו לתגמולים. מצד שלישי, הוא דואג להגביל את השכר המבוטח.
4. שינוי בסעיך 45 (סעיף זיכוי). במסגרת ההתלהבות היתרה שגילה הרגולטור נמצא אף מקום להתייחס לביטוח לקצבת שאירים (כן, יש תוכנית כזו הנקראת "הכנסה למשפחה"). במסגרת התיקון נקבע שבגין הפקדות לתוכנית זו ינתן זיכוי בשיעור 1.5%.
גם כאן אפשר לשאול: מה ההיגיון? כיצד מתיישב הדבר שמצד אחד הרגולטור "דוחף" לאפיק קצבה ומצד שני מקצץ בשיעור המותר לזיכוי? מה ההבדל בין "ריסק טהור" שבגינו ניתן זיכוי בשיעור 5% לבין ביטוח ביטוח לקצבת שאירים (פרט לעובדה שהביטוח הראשון מעניק סכום חד-פעמי ואילו השני מעניק קצבה חודשית לתקופה ידועה מראש)?
 
♦ לסיכום, הרגולטור לא הכין "שיעורי בית" ברמה הנדרשת. רצה לברך ויצא.... . תיקון זה, כתיקונים אחרים, נראה כמעשה תחרה (יפה, אך מלא חורים...). אין ספק שנדרשת חשיבה נוספת הן מההיבט החברתי והן מההיבט התחיקתי – תקנות 19, 34 ו-38 בהם יקבע, בין היתר, דין הכספים שהופקדו בתוכניות מסוג "הון" עד 31/12/2007.  
ועל זאת אמרו חז"ל "ואידך זיל גמור".
*חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 3) התשס"ח– 2008.