יצא מתוק מעז

♦ ההפסדים הצפויים בשוק ההון, שלפי כל הסימנים יהיו השנה מנת חלקם של משקיעים "פרטיים" רבים, מעלים את הצורך ברענון הכללים לקיזוז ההפסדים, כנגד הכנסות אחרות החייבות במס.

 

♦ להלן סקירה תמציתית של הכללים הללו, כפי שהינה רלוונטית למרבית תושבי ישראל:

 

1. הפסד הון במכירת "נייר ערך" כהגדרתו בחוק ניירות ערך (לרבות איגרות חוב ומלוות ממשלתיים, איגרות חוב של מדינת חוץ, יחידת השתתפות בשותפות נפט ובשותפות סרטים, זכות באיגוד מקרקעין, נייר ערך שהונפק מחוץ לישראל וכן עסקה עתידית), שאילו היה רווח הון היה מתחייב במס, יקוזז תחילה נגד רווח הון ריאלי, וכל שקל חדש (של היתרה) יקוזז כנגד שלושה וחצי שקלים חדשים של "סכום אינפלציוני חייב" (המחושב במכירת נכסים שנרכשו עד 31.12.1993).

 

2. לעניין זה רואים שבח, כמשמעותו בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג-1963, כאילו היה רווח הון.

 

3. היה לאדם הפסד הון במכירת נייר ערך מחוץ לישראל, ושאילו היה רווח הון היה מתחייב עליו במס בישראל, יקוזז הפסד ההון באותה שנת מס תחילה כנגד רווח הון מחוץ לישראל, אם יש כזה.

 

4. הפסד ההון, לעניין זה, יחושב בשקלים נומינליים (אפשרות לחשב הפסד הון ריאלי שמורה אך ורק לנישום המדווח על הכנסותיו לפי הוראות פרק ב' לחוק התיאומים בשל אינפלציה), ואם מדובר בנייר ערך שנרכש ונמכר במטבע חוץ יחושב ההפסד בשקלים כאמור, בהתאם לשערי החליפין היציגים בתאריכים הרלוונטיים.

 

5. רווחי ההון הריאליים (שמהם ניתן לקזז הפסדי הון כאמור) יחושבו לאחר הפחתת הסכום האינפלציוני, כאשר החישובים המתואמים ייעשו בהתאם לשיטת "המדד הידוע". על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד.

 

6. החל משנת המס 2006 ניתן לקזז הפסד הון, שהיה לאדם במכירת נייר ערך בשנת המס, בנוסף למסלולי הקיזוז "הרגילים" כפי שהוסברו לעיל, גם כנגד אלה (באותה שנת מס):

(א) הכנסה מריבית או מדיבידנד, ששולמו בשל אותו נייר ערך.

(ב) הכנסה מריבית או מדיבידנד בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס החל על הריבית או הדיבידנד שקיבל אותו אדם, לא עולה על 25%.

 

7. סכום הפסד הון שלא ניתן היה לקזזו (כולו או מקצתו) באותה שנת מס, יועבר לקיזוז בשנים הבאות בשקלים נומינליים (אפשרות להעבירו כשהוא צמוד למדד שמורה אך ורק לנישום המדווח על הכנסותיו לפי הוראות פרק ב' לחוק התיאומים בשל אינפלציה).

 

♦ נבע הסכום שלא ניתן לקזזו ממכירת נכס מחוץ לישראל, יקוזז ההפסד תחילה כנגד רווח הון ממכירת נכס מחוץ לישראל.

 

♦ עד כאן סקירתנו התמציתית (שאיננה מתייחסת לנישומים שעוסקים ברכישת ומכירת ניירות ערך במסגרת עסק או משלח יד, ו/או במסגרת של עסקה בעלת אופי מסחרי) ונבהיר, כי לגבי הפסדי הון מועברים, שהיו לנישומים במכירת ניירות ערך נסחרים בבורסה בשנות המס 2003 עד 2005, חלות הוראות מיוחדות, כמפורט בסעיף 80(ו') לחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מספר 147) התשס"ה-2005.

 

א. מטרת רשימה זו אינה להפוך את הקוראים למומחי מס, אלא להציב בפניהם את המסלולים העיקריים לקיזוז הפסדי הון מניירות ערך, כדי שיוכלו לכלכל את מעשיהם בתבונה.

 

ב. לטעמנו, בהעדר הוראות ברורות, רשאי הנישום לבחור לעצמו את מסלול הקיזוז שיביא לחיסכון המס המרבי באותה שנת מס, וזאת כמובן בהתאם לאחת האפשרויות שהציב בפניו המחוקק.

 

ג. אלה שסבורים, כי הכללים לקיזוז ההפסדים אינם מצטיינים בפשטותם אינם טועים, אך ראוי שנזכיר, כי בעידן שלפני רפורמת "קפוטא-מצא" (תיקון מספר 147 לפקודת מס הכנסה), היו הכללים הרלוונטיים מורכבים ומעוותים פי כמה.