כדאי לדעת: הצהרה על כספים בכניסה ויציאה מישראל

♦ נוסעים ומטיילים רבים, אינם יודעים, כי על פי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון (להלן: החוק), אדם הנכנס למדינת ישראל או היוצא ממנה - חייב לדווח על כספים (מזומנים, המחאות בנקאיות והמחאות נוסעים), שהוא נושא עמו בעת הכניסה לישראל או ביציאה ממנה, אם שווי הכספים הוא בשיעור הקבוע בחוק.
♦ תקרת הסכום אותו מותר להכניס ו/או להוציא כשעוברים בשערי הגבול או בשערי נתב"ג על פי החוק היא 90,000 ש"ח. דהיינו- העוברים עם סכום של מעל 90,000 ש"ח (שהם כ- 23,500 דולר, 18,000 יורו, או סכומים בכל מטבע אחר המתעדכנים לפי השינוי בשערים) - חייבים בדיווח.
♦ חובת הדיווח בשיעורים האמורים, אינה חלה רק על העוברים בנתב"ג, כי אם גם על אדם המכניס כספים לישראל או המוציא כספים ממנה "באמצעות הדואר או בכל דרך אחרת". לעומת זאת, אם אדם מעביר את הכספים באמצעות תאגיד בנקאי, חובת הדיווח הנ"ל אינה חלה עליו, שכן היא חלה על הבנקים.
♦ את הדיווח יש למסור בתחנת גבול, המוכרת לציבור כ"מסלול מכס", אשר נחלק למסלול  ירוק או למסלול אדום. כשאדם יוצא מישראל, עליו לדווח על הכספים שברשותו לפקיד מכס שבמקום היציאה.כשאדם נכנס לישראל, הוא מחויב לעבור באחד ממסלולי המכס העומדים לבחירתו:
המסלול הירוק-  כאשר אין טובין / כספים להצהרה
המסלולהאדום - כאשר יש טובין / כספים להצהרה
במשלוח - בין באמצעות הדואר ובין בדרך אחרת, יש לדווח על הסכומים לפקיד המכס במקום המשלוח.
♦ הטפסים לדיווח נמצאים בתחנות הגבול, בבתי המכס ובאתר האינטרנט של אגף המכס ומע"מ (רצ"ב קישורית לטופס לנוחיותכם) וכמו כן, יישלחו לכל דורש אשר יפנה למוקד הארצי.
 
עבירה על סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון
♦ על פי הדין, העובר במסלול הירוק כשעמו כספים בסכומים החייבים בדיווח כאמור, אם ייתפס, יראוהו כמי שלא דיווח על הכספים, ולכן המלצת הרשות לאיסור הלבנת הון היא-  בכל מקרה של ספק יש לבחור במסלולהאדום.

 
♦ יש לציין, כי חובת הדיווח הינה "חובה טכנית", דהיינו, אם אדם עבר את תקרת הסכום לדיווח נוצרת לו "חובת דיווח" ואם אותו אדם עובר במסלול הירוק ולא מדווח – הוא עובר עבירה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון.
לכאורה, מדובר באבסורד, שכן חובת הדיווח כאמור חלה בכל מקרה ואדם שלא דיווח לכאורה מוצא עצמו כ"עבריין" ("עבירת דיווח") ללא כל קשר לכך שמקור הכספים הוא חוקי ולגיטימי, למשל, כספים ממכירת נכס בחו"ל, דהיינו, שאם היה מדווח עליהם, היה יוצא ללא פגע. העבירה "נוצרת" רק כתוצאה מעצם אי הדיווח.
 
 סעיף הענישה
♦ סעיף 10 לחוק איסור הלבנת הון קובע, כי המפר חובת דיווח שהוטלה עליו לפי סעיף 9, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס בשיעור האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כיום 226,000 ש"ח), או פי עשרה מהסכום שלא דיווח עליו (!!!), הכל לפי הסכום הגבוה יותר.
 
הפרקטיקה – ועדת עיצום כספי
♦ בפרקטיקה, מי שנתפס בגין עבירה לפי סעיף 9 לחוק איסור הלבנת הון (להלן: "המפר לכאורה"), בדר"כ נחקר ע"י פקידי המכס עוד בשדה התעופה ותופסים את הכספים במעמד החקירה (ללא אישור בית משפט המכס יכול להחזיק את הכספים רק עד 10 ימים). לאחר מספר ימים מוזמן ה"מפר לכאורה" להתייצב בפני הועדה לעיצום כספי. מדובר בועדה, אשר הוקמה מכוח חוק איסור הלבנת הון ומונה שלושה חברים (שתפקידם / הרכבם מוגדר בחוק).
הועדה מוסמכת להטיל על ה"מפר לכאורה" עיצום כספי (קנס / כופר בכסף) בשיעור שלא יעלה על מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (נכון לעכשיו 113,000 ש"ח) או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו, לפי הסכום הגבוה יותר. על פי החוק, על גביית עיצום כספי יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).
♦ יצויין, כי אם הוטל על אדם עיצום כספי והוא שילם אותו, לא יוגש נגדו כתב אישום בשל ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ומכך הדבר דומה לכופר שמשולם לרשות המסים.
♦ לצורך החלטה על גובה העיצום הכספי מתחשבת הועדה, בין השאר, בגורמים כגון : האם ההפרה היא הפרה ראשונה, חוזרת, נמשכת, חומרתה והיקפה הכספי, שיתוף פעולה מצד המפר לכאורה, פעולות המפר כדי למנוע ביצוע ההפרה ועוד.
♦ חלק מהחלטות ועדת הכופר מפורסמות באתר רשות המסים בקישורית זו- 
http://ozar.mof.gov.il/taxes/hahlatot_kaspi.htm
ניתן לראות שהעונשים שונים (בקיצוניות) בין סוגי המקרים וכי ככל שהחוק מוטמע והופך "מוכר" יותר, כך ההתחמקות מחובת הדיווח הופכת חמורה יותר וגם העונשים בגינה.
♦ מכיוון שהתוצאות העונשיות כבדות מאד, הן מבחינה כלכלית והן מבחינה עונשית מומלץ לנוסעים להיוועץ בכל מקרה של ספק עם גורמים מקצועיים הבקיאים בתחום לפני העברת הכספים, שכן המקרים אינם תמיד חדים וברורים. כך, למשל, נושא ה"הבניה" (Structuring), בו אדם לא מדווח (בכוונה) על הכנסת סכומים אשר כל אחד מהם לכשעצמו, אמנם אינו מחייב בדיווח (דהיינו כל אחד פחות מ- 90,000 ₪), אך חיבורם של כל הסכומים יחד "יוצרים" את החבות בדיווח- נושא שטרם נבחן בפסיקה (בישראל), אך נראה, כי יגרור עיצום כספי כבד במיוחד או כתב אישום חמור בשל ה"כוונה הפלילית".