מס יסף – מס עשירים

♦ ביום 13.8.2012 פורסם החוק לצמצום הגירעון ולשינוי נטל המס (תיקוני חקיקה) התשע"ב – 2012. (להלן:"התיקון"). תחילת התיקון ביחס להכנסה שהופקה ביום 1.1.2013 ואילך. 
 

 ♦עיקר התיקון נוגע ל- הטלת מס יסף – surtax, בסך של 2% על הכנסה החייבת של יחיד העולה על 811,560  (סכום ממודד ומעודכן) שקל בשנה, לעניין זה:

1.  סכום אינפלציוני ושבח ממכירת דירת מגורים ששווי מכירתה עד 4 מיליון שקל לא יחשבו כהכנסה חייבת .

2.   בחישוב ההכנסה החייבת יחולו הוראות הפריסה לגבי הפרשי שכר, דמי פידיון חופשה, מענק או היוון קצבה, בהתאם להוראות סעיף 8 (ג) לפקודה. על פי התקנות החדשות, מעביד המשלם לעובד משכורת העולה על 67,630 שקל לחודש ועל 811,560 ש"ח לשנה (סכום מעודכן), ינכה מס במקור של 2% נוספים בגין משכורת עבור חודש ינואר 2013 ואילך. בעניין שבח מקרקעין יובהר כי שבח ממכירת דירות יחויב במס היסף רק במידה ושווי המכירה יעלה על 4 מליון ש"ח.

 ♦להלן שיעורי המס השולי ליחידים ע"פ התיקון החל מיום 1.1.2013:

*     בתוספת הקפאת הצמדה  

**  כולל מס יסף

 ♦החוק אף יחול על רווחים מניירות ערך סחירים, חלוקת דבידנדים, תקבולים מריביות וכיו"ב.  

 ♦לפי הערכת רשות המיסים, הגבייה באמצעות ניכוי במקור מהמשכורות הגבוהות מוערכת בכ- 150 מליון ש"ח, כאשר סה"כ הגבייה מ"מס היסף" מוערכת בכ - 600 מיליון ש"ח לשנה.

 ♦יצויין שהטלת מס היסף אך ורק על דירות שימכרו במחיר של מעל 4 מיליון ש"ח – יהפוך כנראה את ההכנסה לקופת האוצר מסעיף מס היסף כתוצאה ממכירת דירות "יוקרה" לזניח יחסית, שכן על פי נתוני האוצר נמכרו בשנה שעברה בסה"כ כ- 76 דירות כאלה בלבד. מס השבח הממוצע על דירות אלו עמד על 156,000 שקל, מה שהכניס לאוצר המדינה בממוצע סך הכל כ-11,856,00 מיליון ש"ח, קרי ההכנסה לאוצר המדינה בעקבות מס היסף, שיגבה על פי התיקון לחוק הנוכחי יעמוד על כ- 237,000 ש"ח בממוצע בהשוואה לשנה החולפת.
 

 ♦כך לדוגמא, נישום בעל הכנסה חייבת במס מעסק שברשותו בסך של 400,000 ש"ח מוכר דירה העולה בערכה על 4 מליון ש"ח והרווח החייב במס ממכירתה הינו בסך 500,000 ש"ח, במצב מעין זה יחברו את כלל הכנסותיו, על 811,560 ש"ח יושת מס היסף בסך של 2% נוספים (על הדלתא).

 ♦לאור האמור, הדבר עלול להוות תמריץ לנישומים להתאגד כחברה לצורך תכנוני מס כמו כן, יתכן ונישומים ישקלו לשנות את שיטת הדיווח שלהם במקרים בהם הדבר אפשרי משיטת מזומן לשיטה המצטברת או להיפך על מנת ל"לפרוס" רווחים אחורה או קדימה במטרה להוציאן מגדרי מס היסף. כך גם במקרה של דחיית הכנסות נוספות מחלוקת דיבידנד ו/או מהכנסות מריווחי הון.

 ♦מהתיקון עולה בעיה נוספת. שכן, מס היסף מוטל כאמור על הכנסה מכל מקור על פי סעיף 121 ב לפקודת מס הכנסה,  אלא שנישומים בעלי הכנסה שנתית של עד 1.7 מיליון ש"ח משוק ההון אינם חייבים בהגשת דו"ח שנתי. משמעות הדבר שחלק בלתי מבוטל מהנישומים במקרה הנדון אשר אמורים להיכנס לגדרו של התיקון פטורים מהגשת דו"חות, כך שלרשות יהיה קשה עד בלתי אפשרי לאתרם ו/או לגבות את מס היסף. על כך נאמר: מה הועילו חכמים בתקנתם.על כן, כל עוד לא ישונו התקנות הקובעות את הפטור מהגשת הדו"ח השנתי ליחיד עד 1.7 מליון ש"ח משוק ההון ויותאמו לאמור בתיקון, הרי שבפועל הרשות אינה מסוגלת לאכוף את החוק באופן שווה מכלל נישומיה. 
 

 ♦ימים יגידו האם המחוקק ומשרד האוצר עשו מהלך נכון מבחינת התוספת לקופת המדינה, או רק מהלך "חברתי", שהתאים ל"רוח התקופה" והמחאה החברתית ...