העיתון המקצועי לענייני מסים

עורכים מקצועיים: יעקב גולדמן, עו"ד. אורי גולדמן, עו"ד
מנהל מערכת: אורי גולדמן, עו"ד

יום ג' 16.07.2024

תסדיר: 2024-07-16

Hard cases make bad law

גירסה להדפסהגירסה להדפסה
מספר הגיליון: 
640
תאריך: 
29/11/2012
מחבר: 

נדב הכהן, רו"ח

שותף במשרד רוז`נסקי, הליפי, מאירי ושות`.
מתמחה במס הכנסה, מיסוי מקרקעין, מס ערך מוסף, מיסוי כללי.
יו"ר מערכת "מסים ומעשים".
יו"ר ועדה לקבילות פנקסים.
חבר ועדת ערר למיסוי מקרקעין.

♦ ספק אם חכמי המשפט הבריטי יכלו לחזות, במחצית המאה ה-19, כי יום יבוא ושני ג'נטלמנים ישראלים יזכירו לנו את משמעות המשפט המיתולוגי, המיוחס לשופט רולף (בעניין וינטרבוטום נגד רייט, משנת 1842). מדובר בפסק הדין שניתן ביהמ"ש העליון בע"א 8500/10, ביום 10.9.2012, בו נדחה ערעורם של האדונים אביעד פרל ומיכאל מילוא (להלן: "המערערים") על פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בי-ם מיום 20.9.2010 בעמ"ה 7041/03 ובעמ"ה 7042/03, לרבות פסק הדין המשלים מיום 8.2.2011, שניתנו על ידי השופטת מ. מזרחי. הערעור הוגש על החלטתו של פקיד שומה 1 ירושלים שהוציא למערערים שומות מס לשנים 1997-2000, בהן קבע כי עסקה למכירת מניות משנת 1999 היא עסקה מלאכותית, ולפיכך הינה חסרת נפקות לצורך שומת המס, וכן סיווג כדיבידנד חייב במס סכומים שחולקו למערערים, על בסיס שערוך נכסי הון בחברת "נכס בית". המערערים היו בעלי המניות בחברה בשם סער שמירה ושירותים 1986 בע"מ (להלן: "סער שמירה") וכן בחברה בשם סער ביטחון בע"מ (להלן: "סער בטחון").ביום 1.1.1999 מכרו המערערים את מניותיהם בסער בטחון לסער שמירה תמורת 11,200 אלפי ש"ח (בהסכם נכלל תנאי מתלה, על פיו תתקיים המכירה רק אם יוטל מס של 10% בלבד על הר"רל שנצברו בשבע השנים שקדמו לשנת המכירה), וחברת סער שמירה מימנה את רכישת המניות משקיבלה דיבדינד בסכום זהה, שחולק לה על ידי סער בטחון. ביום 30.12.2002 רכשה סער בטחון ברכישה עצמית את מניותיה מסער שמירה וביום 24.1.2008 הקצתה סער בטחון למערערים 7,757 מניות, שחלקן נמכרו על ידי המערערים לחברה זרה ביום 30.4.2008. ביהמ"ש המחוזי קבע, כי המערערים לא הצליחו להוכיח טעם מסחרי של ממש לסדרת הפעולות שנעשו כאמור, ולא ניתן משקל של ממש להסברים שהוצגו בפניו על ידם (ניצול מיטבי של בטחונות, התארגנות להנפקת הון אפשרית בבורסה, ועוד). באשר לחלוקת רווחי שערוך למערערים מחברת "נכס בית" (סער שמירה) קבע בית המשפט המחוזי שלא ניתן לראותה כחלוקת "הכנסה" לעניין הוראות סע' 64 לפקודת מס הכנסה – ויש לחייבה במס, לפי הוראות סע' 2(4) לפקודה. בנושא הראשון (העסקה המלאכותית) דחה ביהמ"ש העליון את הערעור – לאחר שהזכיר כי ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאים העובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית – והבהיר, בבחינת למעלה מן הצורך, כי גם בהיבט המהותי לא נמצא פגם בפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי. השלכותיו הפוטנציאליות של פסק הדין, שבעטין עשינו שימוש בכותרת לרשימה זו, מתייחסת בעיקר לסוגיה השנייה שבה עוסק פסק הדין, ביהמ"ש קבע, כי ישאף להרמוניה בבואו לפרש מונחים דומים בחקיקה, למעט אם ישנם טעמים טובים, הנובעים מהתכליות השונות של דברי החקיקה, לפרשם באופנים שונים בהקשרים שונים. בהקשר של דיני המס קבע בית המשפט כי "הלכה היא כי, ככלל, יש לשאוף להאחדה של הכללים החשבונאיים (המשמשים לחלוקת דיבידנד) וכללי המס, זאת, למעט אם ישנו טעם חזק לסטות מכך, דוגמת חשש כי כללי החשבונאות ישמשו את הנישום להקטין את נטל המס המוטל עליו, או אם הפקודה חורגת במפורש מכללי החשבונאות המקובלים".... ביהמ"ש רמז (אם כי לא קבע כך במפורש) שהפרשי העיתוי הקיימים במועדי ההכרה ברווח (בין כללי החשבונאות לבין דיני המס), בהקשר של חלוקת דיבידנדים, עלולים לגרום לכשלים שונים (שבמקרים קיצוניים יהיו בלתי הפיכים). בנימה מאופקת של בקורת ציין ביהמ"ש כי "עמדתה של רשות המסים טרם בוררה די צרכה, וכי מפעם לפעם יוצאות הצעות שונות לעניין מיסוי דיבידנד המבוסס על שערוך נכסים ומיסוי דיבידנד שאין מקורו ברווחי החברה..." ביהמ"ש לא שלל באופן מוחלט פרשנות המאפשרת חלוקת דיבידנדים על סמך שערוך נכסי הון, אך הסביר והדגים כיצד פרשנות שכזו עלולה להוביל לפגיעה בנושים, במישור דיני החברות, ולפגיעה בגביית המס ובאינטרס הציבורי, במישור דיני המס. בהמשך הגיע ביהמ"ש למסקנה לפיה לא ניתן לחלק רווחים מכספי השערוך (שכן השערוך אינו מכניס מזומנים לקופת החברה) ולכן יש להתעלם מניסיונם של המערערים לקשור את חלוקת הרווחים (על ידי סער שמירה) לשערוך הנכסים. ביהמ"ש קבע, כי מתעוררת השאלה כיצד יש לנהוג בסכומים שחולקו על ידי החברה ולא מוסו במס חברות והעיר כי "קושי זה צפוי להתעורר בכל מקרה של חלוקת דיבידנד מרווחים חשבונאיים, שכן מס החברות מוטל על ההכנסה הריאלית של החברה בלבד, וכפי שהוסבר לעיל, הוא מתעורר אף במקרים שבהם אישר בית המשפט חלוקה שלא מרווחים, או שבוצעה חלוקה אסורה...".
 
ברצוננו להציב מספר שאלות בהקשרים אלה, בכל הכבוד הראוי:
1. כיצד "יתחשבן" פקיד השומה עם בעלי הזכויות בחברות השקופות (גם חברת נכס בית וגם חברה משפחתית) לאחר שיגבה מהם מס בשל חלוקת רווחי שערוך, בשנת המס שבה ימומש הנכס המשוערך?
2. במקרים מסוימים, מדווחת החברה באותה שנה על רווחי שערוך/אקוויטי וגם על הפסדים שכאלה (שמקורם, כמובן, בהשקעות שונות). כיצד יובאו מעתה בחשבון הרווחים שאינם ראויים להיזקף לבעלי הזכויות בחברות השקופות
3. האם קביעותיו של בית המשפט העליון – באשר לחלוקת דיבידנדים מרווחי שערוך/אקוויטי – מוגבלות לשערוך נכסים בחברות שקופות או שמא יש להן השלכות גם במקרים של חלוקת דיבידנדים על ידי חברות, שבדוחות המס שלהן קיימים הפרשי עיתוי מהותיים?

מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445

טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744

info@masfax.co.il

 

 

 

אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.

ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'

הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.