IBM חיסלה את "הדבורה הקטלנית"

♦ מבוא: ב–31 למאי 2007, בעקבות רכישה עצמית של מניות שביצעה חברת IBM בסכום של 12.5 מיליארד דולר יומיים קודם, הודיעה רשות המס האמריקאית על חיסול תכנון המס המכונה Killer Bee. ובמה דברים אמורים:     

♦ רקע: בתקופת הנשיא קנדי, הוחלט להטיל מס חברות גם על רווחי חברות שהושגו מחוץ לארה"ב. מאחר ומרבית המדינות מטילות אף הן מס על רווחים שהושגו בשטחן, גם אם נצברו בידי חברות תושבות ארה"ב, נוצרה בעיית מיסוי כפול אצל החברות האמריקאיות שפעלו מחוץ לשיטחה של ארה"ב. בעיית מיסוי כפול זה נפתרה באופן זמני על ידי מתן זיכוי ממסי חו"ל לחברות אמריקאיות ששילמו מס מחוץ לארה"ב. אך מעבר לזיכוי הנ"ל, יצר הקונגרס האמריקאי פטור נוסף ממס, פטור זה איפשר לחברות האמריקאיות להימנע מתשלום מס על רווחים שצברו מחוץ לארה"ב, כל עוד כספי רווחים אלו לא חזרו לארה"ב. כשיחזרו רווחים אלה לארה"ב, ישלמו "מס שיבה למולדת", בשיעור מס החברות הפדרלי. הסיבה ל"קנס" שמוטל על כספי רווחים שהושגו מחוץ לארה"ב בעת חזרתם לארה"ב נעוצה בסיבות פוליטיות מבתקופת "המלחמה הקרה". באותה תקופה, האסטרטגיה האמריקאית נגד התפשטות הקומוניזם היתה עידוד חברות אמריקאיות להשקיע בחו"ל ולספק הון לאירופה ולארצות המתפתחות, ובכך ליצור תלות מסויימת של כלכלות אותן ארצות בארה"ב. כתוצאה מכך, אותו "מס שיבה למולדת" היווה סוג של סובסידיה של ממשלת ארה"ב לאותן כלכלות שפתחו את שעריהן להשקעות של חברות אמריקאיות. אולם, כמו רוב הסובסידיות, אותו "מס שיבה למולדת" גרם לאי יעילות משמעותית. רווחי חברות אמריקאיות ה"לכודים" בחו"ל, משיקולי מס, הגבילו משמעותית את אופן בחירת ההשקעות של אותן חברות. השקעות בחו"ל שאלמלא אותו מס לא היו, מבוצעות, רק כדי להימנע מ"מס השיבה למולדת" -בשיעור מס החברות האמריקאי, מס העומד על שיעור של 35% כיום. מעבר לכך, שיעור מס החברות האמריקאי הינו גבוה יחסית, ביחס לשיעורי מס החברות בכלל העולם. בעוד ששיעור מס החברות העולמי הולך ויורד, כדוגמת שיעור מס החברות הישראלי העומד כיום על 29% ואף צפוי לרדת ל–25% ב-2010, שיעור מס החברות האמריקאי נשאר גבוה יחסית, השני בגודלו מקרב הארצות המתפתחות, כך שהחזרת הרווחים לארה"ב צפויה לנגוס בהם משמעותית ולפגוע קשות בתחרותיות החברות האמריקאיות, אל מול החברות המקומיות. כתוצאה מכך, לאורך שנים, היקף ההכנסות מ"מס השיבה למולדת" היה זעום. אינדיקציה מסויימת להיקף הגדול של הרווחים שנשארים בחו"ל משיקולי מס בלבד, התקבלה בעקבות פיגועי     ה–11 בספטמבר 2001. לאחר הפיגועים, החליט הקונגרס האמריקאי, במסגרת הוראת שעה, להפחית את שיעור "מס השיבה למולדת" לשיעור של 5.25% בלבד. כתוצאה מכך, הרבה מאוד חברות בחרו להחזיר לארה"ב רווחים שהרוויחו בחו"ל וההשפעה של אותו מהלך גרמה לגידול בהכנסות ארה"ב ממיסים, למרות שיעור המס הנמוך יחסית.

♦ הדבורה הקטלנית וחיסולה: לאחר שפג תוקפה של הוראת השעה, נוצרו מספר תכנוני מס, שמטרתם משיכת הרווחים חזרה לארה"ב בפטור ממס ו/או במינימום מס. אחד מאותם תכנוני מס, שכאמור היה בתוקף עד ה–31 למאי, כונה ה- KILLER B , על שם הסעיף בחוק המס האמריקאי, סעיף B367, המטיל את אותו "מס שיבה למולדת" על רווחים החוזרים לארה"ב מחו"ל. האופן בו עשתה חברת IBM שימוש באותו תכנון מס וחסכה סכום משוער של 1.6 מיליארד דולר, הינו כדלקמן: חברה בת של IBM עשתה שימוש ברווחיה שהופקו מחוץ לארה"ב, ושטרם מוסו באותו "מס שיבה למולדת", לשם רכישה חזרה של מניותיה של IBM מבעלי המניות. לאחר מכן, אותם מניות שימשו לאותה חברה בת לצורך תשלום לחברת IBM  עבור שירותים שונים וסחורות שרכשה ממנה. בכך, חולק מעין "דיבידנד" לבעלי מניותיה של חברת IBM שמקורו ברווחים שלא שולם עליהם מס חברות בארה"ב. חברות אמריקאיות רבות עשו שימוש באותה "דבורה קטלנית", אולם חברת IBM היתה היחידה שדיווחה אודות השימוש בה. כאמור, מיד לאחר אותו דיווח של חברת IBM, הודיעו שלטונות המס בארה"ב, ביעילות וזריזות מפתיעה ביחס לזו אליה אנו מורגלים בישראל, כי יראו ברכישת מניות מסוג זה כפעולה של השבת הרווחים לארה"ב, החייבת בתשלום "מס שיבה למולדת".     

♦ סיכום: אמנם, תכנוני מס ומקלטי מס אינם אהודים במיוחד בקרב רשויות המס (לא רק בארה"ב), אולם נראה, כי במקרה זה השימוש באותה "דבורה קטלנית" היווה מעין פיתרון אלגנטי למילכוד של ביצוע השקעות לא יעילות מחוץ לארה"ב ושחרור הכספים הלכודים בחו"ל. פיתרון זה אף איפשר להציף את הערך של החברה לבעלי מניותיה ולהחזיר להם חלק מרווחיה, באמצעות רכישה מחדש של חלק ממניותיהם. כעת, ללא "הדבורה", לחברות אמריקאיות לא יהיה תמריץ להחזיר לארה"ב רווחים שנצברו בחו"ל ולרכוש מחדש את מניותיהן.

 

♦ ייתכן וזה הזמן לשקול מחדש את יעילות הפטור ממס על רווחי אותן חברות מחוץ לארה"ב ובמקביל לנסות ולעודד החזרת הרווחים לארה"ב באמצעות הוראת שעה נוספת, כדוגמת זו שנחקקה לאחר אירועי ה-11.09.01.