אי רישום כ"עוסק" אינו פוטר מתשלום מס ערך מוסף

♦ בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שבמרכזה   השאלה אם מנהל מקרקעי ישראל.

 (להלן: "המינהל") והקרן הקיימת לישראל (להלן: "קק"ל") גבו כדין מס ערך מוסף על עסקאות שנעשו במקרקעין של קק"ל המיועדים למגורים, ומנוהלים ע"י המינהל. לטענת המבקשים, מעמד קק"ל לעניין המע"מ הוא של מלכ"ר לפי סעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), כך שלא חלה עליה חובת תשלום מע"מ. לפי סעיף 1 בחוק מע"מ, מכירה והחכרה של מקרקעין על ידי מלכ"ר לאדם פרטי אינה "עסקה" וגם לכן אינה נושאת חובת תשלום מע"מ. גם אם נרשמו קק"ל והמינהל כ"עוסק" בחדשים פברואר ומרץ של שנת 1978, כטענת המשיבים, אין בכך כדי לשנות את מעמדה של כל אחת מהן כגוף פטור ממסים שאינו חייב בתשלום מע"מ. המינהל גם הוא מלכ"ר שנרשם כ"עוסק", ומכוח הרישום עליו לשלם מע"מ על עסקאות חייבות במע"מ, אך אין הדבר מטיל עליו לשלם מע"מ בעסקאות שבהן הוא פועל בשם צד ג' שאינו חייב בתשלום מע"מ. המינהל פועל כ"עוסק" גם במשמעו בחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), ועל כן יש לאשר את התובענה הייצוגית מכוח פרט 1 בתוספת הראשונה לחוק תובענות ייצוגיות. קק"ל אינה רשות, והמינהל פעל בעסקאות המקרקעין נשוא התובענה כעוסק המפעיל שיקולים עסקיים ולא כרשות. הקבוצה שמבוקש לייצג היא "כלל היחידים (שאינם בגדר "עוסק" כמשמעות המונח בחוק מע"מ), שהם חוכרים פרטיים של קרקע למטרות מגורים עפ"י חוזי חכירה או חוזי פיתוח בינם לבין קק"ל". ניהול התובענה כתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר לפתרון המחלוקת לטובת כלל חברי הקבוצה.

♦ לטענת המשיבים, התובענה לא מגלה עילת תביעה כי חוק מע"מ מחייב את המינהל בתשלום המס. רישום כעוסק אינו קונסטיטוטיבי כי אם דקלרטיבי. גם אם לא הייתה חובה לשלם מע"מ, מחיר הנכסים לא היה פוחת משום שהוא משקף מחיר שוק שבו ממילא מגולם רכיב המע"מ. התובענה התיישנה: החוזה המאוחר ביותר שנחתם בין מי מן המבקשים למשיבה נחתם בשנת 1992 ומשכך התיישנה כל עילה אפשרית זמן רב טרם שחוק תובענות ייצוגיות נכנס לתוקף. העילות שעשויות היו לצמוח מהתשלומים ששילמו המבקשים בשנת 1999 התיישנו זה מכבר. מנהל מע"מ רשם הן את המינהל הן את קק"ל כעוסק מורשה מיום תחילת חוק מע"מ, ובודאי שביום בצוע עסקאות הרכישה עם המבקשים היו שני הגופים רשומים כעוסקים מורשים. לכן חל מע"מ על מכירת הזכויות למבקשים. חוק ההסתדרות אינו מפרש את המיסים שמהם פטורים מוסדות ההסתדרות הציונית או את ההגבלות בהן יחולו אותם פטורים מתשלומי מיסים, אלא מפנה לאמנות שונות בין הממשלה להסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. בנספח לאמנת קק"ל נקבעה הוראת פטור ממיסוי, לפיה יחול הפטור רק לגבי מיסים ותשלומים המוטלים מכוח רשימת חיקוקים, שחוק מע"מ לא נמנה עמה. חוק הגנת הצרכן אינו חל על פעולה מנהלית של המשיב, שאין לראות בו עוסק לצורך חוק זה, ובודאי שאין להחיל את חוק הגנת הצרכן על פי תיקון לבקשה.

 

 

  ♦דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. בית המשפט הנכבד קבע, כי בין מטרות חוק התובענות הייצוגיות מתן תרופה ליחיד הנפגע, גם אם הפגיעה בו אינה גבוהה, כאשר ריכוז תביעותיהם הדומות של הרבים הופך את העיסוק בנזק הצר לכדאי. מטרה חשובה נוספת היא אכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו, גם במקום שלא צפויות בו תביעות אישיות בשל הנזק הנמוך שנגרם לכל אחד מהפרטים. מנגד ,הוסיף בית המשפט הנכבד, טמונות בהליך סכנות מובנות, ועל כן נדרשת התובענה הייצוגית לעמוד במנגנוני הגנה שונים, לרבות הליך מקדמי לאישור תובענה ייצוגית. יש להיכנס לעובי הקורה ולבחון את התובענה לגופה, האם היא מגלה עילה טובה והאם יש סיכוי סביר להכרעה לטובת התובעים. האירוע המקים חבות במס הוא מכירת נכס בידי "עוסק" או "עוסק מורשה". שני המשיבים רשומים על פי החוק כ"עוסק מורשה", ואין ספק שמדובר בעסקה לפי חוק מע"מ. המסקנה המתבקשת, לכאורה, היא שמדובר בעסקה שערך עוסק, והיא חייבת במע"מ. תקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל"ו-1976 (להלן:-"תקנות הרישום") אכן מטילות חובת רישום על החייבים במס, למעט מספר חריגים, אך הרישום דקלרטיבי ואינו מהווה תנאי לחיוב במס, כך שגם עוסק שלא נרשם יהא חב בתשלום מס. הטענה, כי קק"ל פטורה מתשלום מיסים מכוח חוק ההסתדרות והאמנות שלפיו אינה נכונה. אין מחלוקת שסעיפים 28 ו-149(א) לחוק מע"מ מתייחסים רק למקרה שבו החלה עסקה לפני החוק ונסתיימה לאחר כניסתו לתוקף, ואילו בענייננו החלו החכירות של המבקשים לאחריו.

 

♦ הבקשה נדחתה.