ביהמ"ש העליון מרחיב אחריות רו"ח לשירותים נוספים

 ♦ האם מחובתו של רואה חשבון להגיש דיווחים לביטוח לאומי גם כשהדבר לא נקבע מפורשות מול הלקוח? האם היעדר דיווח לבטל"א מהווה התרשלות?

♦ מדובר בערעור שהגיש המערער, לקוח של רו"ח נגד החלטת בית משפט המחוזי מיום 30.05.2022 בתיק ת"א 29804-09-20 דרדור נ' לוי (פורסם באתר נבו), שם נקבע כי רוה"ח לא התרשל בתפקידו. המקרה נסב סביב שאלת רשלנות של רואה החשבון שסיפק שירותים למערער- האם התרשל כלפיו בכך שלא דיווח למל"ל על מעמדו כעצמאי ובשל כך נגרמו למערער נזקים ממוניים.

♦ רקע: המערער החל לעבוד כמתקין מזגנים עצמאי בחודש מאי 2013, נרשם כעוסק מורשה במע"מ ופתח תיק במס הכנסה. בחודש יוני 2013 לאור היכרות מוקדמת בין השניים המערער ביקש מהמשיב לטפל בהנהלת החשבונות של עסקו החדש. המשיב סיפק למערער שירותי הנהלת חשבונות, טיפול במע"מ ומס הכנסה והגשת דוח למ"ה לשנת 2012.

♦ ביום 25.8.2013 נחבל המערער בכל חלקי גופו בעת שעבד, למחרת פנתה אשתו למשיב בעניין מעמדו של המערער במל"ל והתברר, כי המערער אינו מסווג שם כ"עצמאי"|. המשיב הדריך את אשת המערער להגיע למשרדו ולחתום על מסמך "דין וחשבון רב שנתי (לפי תקנות רישום ותקנות בדבר גביית דמי ביטוח)" בתיאום עם עובדת משרדו.

♦ ביום 14.10.2013 דחה המל"ל את תביעת המערער לדמי פגיעה בגין התאונה, לדבריו במועד התאונה המערער לא היה רשום כעובד עצמאי ולא עשה את המוטל עליו כדי להירשם ככזה כנדרש בסעיף 77 (א) לחוק הביטוח הלאומי. המל"ל עמד בסירובו גם לאחר פניות נוספות ונפרדות מטעם המשיב והמערער.

♦ על רקע זה הגיש המערער תביעה נזיקית נגד המשיב בגין רשלנות מקצועית בשווי ההפרש בין התשלומים שהמערער היה צריך לקבל כנפגע עבודה לבין התשלומים שהמערער קיבל בפועל, נזקיו הוערכו, על בסיס חוו"ד מומחה מטעמו, בסכום העולה על 3 מיליון שקלים.

♦ בית משפט המחוזי דחה את תביעת הרשלנות וקבע כי בין הצדדים לא נחתם חוזה התקשרות בכתב, ומאחר והמשיב לא ליווה את המערער מראשית פעילותו כעצמאי והמערער פתח בעצמו את התיקים במע"מ ובמס הכנסה – אין לומר כי אי טיפול בענייני המערער בביטוח הלאומי מהווה התרשלות.

בימ"ש העליון- כב' הש' י' עמית, כב' הש' א' שטיין, כב' הש' ח' כבוב:

♦ לעמדת המערער, היה על המשיב לברר את סטטוס הדיווח למל"ל ולעדכנו על חובתו החוקית לדווח על מעמדו כעצמאי. לדבריו, מסקנה זו נובעת מחובת הנאמנות של רואה חשבון כלפי לקוחו, מהחובות שהוטלו בפסיקה על ציבור רו"ח, וכמי שמחזיקים בכלים ובידע המקצועי הרלוונטיים. נטען כי הימנעותו של המשיב מלברר עם המערער אם דיווח על מעמדו כעצמאי מגיעה כדי התרשלות, בפרט כשבתחילת הדרך המערער ציין  בפניו  כי  פתח  תיק  במס  הכנסה  ובמע"מ  מבלי להזכיר את המל"ל. המערער נסמך גם על התנהלותו של המשיב לאחר התאונה מול המל"ל, ונטען כי ניתן להסיק מפעולותיו כי ראה עצמו כאחראי למצב שנוצר. 

♦ לעמדת המשיב, נטען, בין היתר, כי המערער לא דיווח על מעמדו כעצמאי עובר לתאונה במשך כ-5 שנים, גם לא בשנת 2012 אז חדל מלעבוד כשכיר. המשיב הדגיש כי ניהל את ענייני המערער תקופה קצרה וכי בנסיבות הייחודיות של המקרה, כשהמערער עבד שנים כעצמאי ופעל בעצמו מול הרשויות, אין לקבוע כי התרשל. בנוסף המליץ למערער להשיג על החלטת המל"ל בעניינו, כך שטרם מיצה האחרון את ההליכים בפני המוסד, לדבריו דין התביעה להידחות גם מחמת התיישנותה. 

♦ ביהמ"ש העליון, בפסק דינו של כב' הש' עמית קבע, כי המשיב התרשל במילוי תפקידו כרו"ח כלפי המערער מהסיבות הבאות:

♦ ביהמ"ש קבע, כי הימנעותו של המשיב מלברר את נושא הטיפול במל"ל חורגת מסטנדרט ההתנהגות הראוי והמצופה רו"ח, ומהווה הפרה של חובותיו כלפי המערער. על פי הפרקטיקה המקובלת, בהתקשרות של לקוח עצמאי עם רו"ח, האחרון לוקח על עצמו על פי רוב את הטיפול מול הרשויות הרלוונטיות – מע"מ, מס הכנסה ובטל"א.

לפי ביהמ"ש, גם אם נושא הביטוח הלאומי לא עלה מפורשות בפגישתם הראשונית של המערער והמשיב, היה על המשיב להעלות את הסוגיה ולברר את סטטוס הטיפול בנושא, ולכל הפחות לוודא כי המערער מודע לחובותיו.
עוד הוסיף ביהמ"ש, כי הלקוח הוא "בבחינת מי שאינו יודע לשאול", וכאשר הוא פונה לרו"ח על מנת שהלה יטפל בעסקו, על הרו"ח לטפל בעסק מול הרשויות, להבהיר ללקוח כיצד עליו להתנהל מולן. רו"ח אינו ערב לתוצאה, אך מחובתו לנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת למנוע טעויות. בנוסף, עדכון המשיב ע"י אשת המשיב בהתפתחויות מול המל"ל בעודו בחופשה, מילוי הטפסים באמצעות עובדת משרד המשיב, הצגתו כרו"ח של המערער במכתב לביטוח לאומי  עשויים לעורר רושם אחר ביחס למערכת היחסים המקצועית שבין המשיב למערער וההתחייבויות המשיב לקח על עצמו, לגבות מס– וכלפי בית המשפט, להציג את העובדות לאשורן.

♦לעניין טענת ההתיישנות, קבע ביהמ"ש, כי התביעה התגבשה רק בספטמבר 2014 עם קבלת תשובה סופית מהמל"ל והנזק התגבש ביום 14.10.2023 בעת דחיית התביעה במחלקת נפגעי עבודה ומשכך אין התיישנות.

תוצאה:

♦ הערעור התקבל. התיק יוחזר לבימ"ש קמא לצורך חישוב הנזק. על המשיב הוטלו הוצאות בסך 15,000 ₪

ניתן ביום 9.8.2023

ב"כ המערער: עו"ד תומר לינר, עו"ד איילת הורביץ

ב"כ המשיב: עו"ד שוקי רגב

♦ הערת מערכת- בעקבות פסה"ד פרסמה לשכת רו"ח אגרת לחבריה לפיה לעמדתה לפס"ד זה אין השלכה רוחבית על אחריותם המקצועית של רו"ח