בית המשפט מדגיש את החובה לניהול פרוטוקולים בדיוני שומות

♦ המשיב רופא קרדיולוג מומחה בעל שם עולמי בתחומו, כיהן כדירקטור בחברה ציבורית (תרו תעשיה רוקחית בע"מ)  שמניותיה נסחרות בבורסה לניירות ערך בניו יורק, החל משנת 1991 ועד לשנת 2010. במסגרת כהונתו כדירקטור קיבל המערער 12,000 אופציות הניתנות להמרה למניות בתוספת מימוש בהתאם למחיר המניה במועד הקצאת האופציות.  זאת בנוסף לשכרו כחבר דירקטוריון. בשנת 2003 מימש המערער את האופציות שברשותו למניות ועל מימוש זה דיווח המערער כעל אירוע החייב במס רווח הון בהתאם להוראות חלק ה' לפקודה.

פעילותו כדירקטור בחברת תרו כללה בין היתר השתתפות בישיבות דירקטוריון, בישיבה בוועדת הביקורת, שבמסגרת תפקידו בועדות אלו נדונו בין היתר דרכי הניהול של החברה כיווני השקעה אסטרגיות ועוד. בגין פעולות אלו ובנוסף על קבלת שכר דירקטורים בגין השתתפותו בישיבות הדירקטוריון, כמקובל, קיבל המערער גם אופציות לרכישת מניות תרו בגינן הערעור. במהלך שנת 2004 מכר המערער חלק מהמניות שהתקבלו.

♦ המערער טען כי, ההכנסה שנתקבלה ממכירת מניות תרו ושכרו כדירקטור אינה עולה לכדי עסק, ואינו עובד בחברה ולכן לא מתקיים יחסי עובד מעביד, בנוסף המערער טען שאין זה משלח ידו ותחום מומחיותו לנהל חברות שזהו תפקידם של רואי חשבון ועורכי דין ומנהלי חברות, שכן אין זה עולה לכדי משלח יד. ההכנסה שהתקבלה מהחברה הינה הכנסה אחרת בהתאם לסעיף 2(10) לפקודה. הואיל ולגישת המערער ההכנסה אינה הכנסה מכוח סעיפים 2(1) ו- 2(2) לפקודה סעיף 3(ט) אינו חל על הכנסתו כאמור.

♦ המשיב טען כי, על הכנסת המערער ממכירת המניות ומימוש האופציות חל סעיף 3(ט)(1)(ב) לפקודה ויש לראות את המערער משום "דירקטור מקצועי" שנתן שירותי ניהול מכוח היותו רופא ממוחה בתחומו, ולכן מקור ההכנסה הינו 2(1) לפקודה. בנוסף טען כי יש להחיל את סעיף 3(ט) גם על הכנסות מכוח סעיף 2(10) לפקודה שכן סעיף 3(ט)(1) הינו סעיף הבהרה וכימות.  

♦ המשיב טען בנוסף, כי הסדר המס הקבוע בסעיף 3(ט)(1) לפקודה הינו הסדר ממצה, הקובע כי מועד אירוע המס הינו בעת המרת האופציות למניות וכי הסעיף איננו קובע הסדרים חלופיים, כגון תום תקופת ההבשלה של האופציות, והוא איננו מאפשר לבחור חבות מס במועד אלטרנטיבי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בפני כב' השופטת מיכל אגמון-גונן , קבע:

♦ לפי ביהמ"ש, ראשית יש לבחון מיהו "דירקטור מקצועי", מאחר המשיב טען, כי יש לראות במערער כמי שהעניק שירותים כדירקטור מקצועי, ביהמ"ש קבע במקרה דנן, דירקטור מקצועי מי שבראש ובראשונה שעיסוקו בכך, דירקטור מקצועי מאופיין בכך שיש ברשותו מנגנון של מתן שירותי ניהול או אספקת שירותי דירקטוריון בעסקים ושהוא מכהן במקביל במספר חברות כדירקטור וכדירקטור מקצועי ניתן למנות רואי חשבון, עורכי דין וכלכלנים אשר עושים שימוש בידע המקצועי שלהם לניהול חברות. 

♦ הערת חשובה של בית המשפט: ביהמ"ש מצא, כי המפקח לא ערך תרשומת ולא ערך פרוטוקול בדיוני השומה עם מייצגו של המערער, ביהמ"ש קבע, כי אין זה ראוי שבמדינה תעלה טענות מסוג זה, כאשר ניתן להקליט או לערוך פרוטוקול ישיבה ואף שהמייצג יאשר בחתימתו את הפרוטוקול. יש מקום, כי יהיה פרוטוקול מסודר בו ירשמו הדברים. השופטת הוסיפה וקבעה, כי יש לקבוע חובה ולו בנהלים פנימיים לערוך פרוטוקול בדיוני שומות.

♦ ביהמ"ש קבע, כי משלא הוצגו הראיות ומשלא נערך פרוטוקול מדיוני השומה, לא הוכח, כי המערער עונה לאחת החלופות שהוצגו לעיל. עוד קובע ביהמ"ש, כי אין לקבל את טענת המשיב שלפיו מומחיותו של המשיב בתחום הרפואה הספציפי בו מתמחה המערער הופכת אותו לכאורה גם לדירקטור מקצועי. ולכן אין לראותו כמי שיש בידו הכנסה מעסק.

♦ ביהמ"ש קבע, כי החברה היחידה שבה המערער שימש בפועל כדירקטור הינה חברת תרו ובמסגרת זו המערער כלל לא עשה שימוש בכישוריו מתחום מומחיותו בקרדיולוגיה. אין מדובר במשלח יד כדירקטור. מכאן, שהכנסותיו של המערער מתוקף היותו דירקטור בתרו, לרבות כתוצאה מקבלת האופציות אינן באות גם בגדר סעיף 2(1) לפקודה.

♦ מאחר שיש לסווג את הכנסת המערער מתוקף תפקידו כדירקטור בתרו כ"הכנסה אחרת", שהמקור הרלבנטי לחיובה במס הינו סעיף 2(10) לפקודה , הרי שהוראות סעיף 3(ט)(1) לפקודה אינן חלות על עניינו של המערער ויש למסות את האופציות במועד ההקצאה כהכנסה פירותית, לפי סעיף 2(10) לפקודה, ובמועד המימוש כרווח הון, לפי הוראות פרק ה' לפקודה.

♦ הוראות סעיף 3(ט)(1) לפקודה אינן חלות על הכנסת המערער ויש לקבל את השומות כמוצהר.

♦ תוצאה: הערר נתקבל. המשיבה תישא בהוצאות המערער בסך 50,000 ₪.

ניתן ביום 15.07.2015

ב"כ המערער: עו"ד ליאור פיק

ב"כ המשיב: עו"ד קרן יזדי-סופר, פרק' ת"א אזרחי