גילוי מסמכים ע"י פקיד השומה

♦ דובר בבקשת המערערת, כי המשיב ימסור לידיה תצהיר גילוי מסמכים כללי של כל המסמכים, לרבות תכתובות פנימיות וכל מידע אחר המצוי בידי המשיב או מי מטעמו. כן התבקש המשיב למסור למערערת מידע ספציפי לגבי הסדר מיסוי שערך עם נישום אחר שמחזיק ב-50% במערערת ואשר לו שולמו דמי ניהול על ידי המערערת.   
 
ביהמ"ש המחוזי בת"א - כב' הש'    מ. אלטוביה:
♦ בהמשך להלכת ד.נ.ד ולהחלטה בעניין עמ"ה 1100/06 בש"א 6338/07 תמר בן יקר נ' פקיד שומה גוש דן, (להלן: "פרשת בן יקר") מקובלת על ביהמ"ש עמדת המבקשת כי זכותה לדעת מהם המסמכים המצויים ברשות המשיב הנוגעים לעניינה כדי שתוכל להיערך כראוי ובעוד מועד הן להגשת נימוקי הערעור בתיק והן לשלב ההוכחות.
♦ ביהמ"ש ציין, כי בפרשת בן יקר נקבע, כי טוב וראוי שהמשיב מבעוד מועד ולמצער לאחר הודעת הערעור יביא לידיעת המערערים מה מצוי בתיקם, מה בר עיון מה לא וינמק מדוע לא מתאפשר עיון במסמכים מסוימים. בדבריו אלו סמך ביהמ"ש ידיו על הלכת ד.נ.ד לפיה נדרש המנהל לגלות את כל חומר החקירה בכפוף לחריגים האמורים, כבר בשלב ההשגה, עוד בטרם שלב הערעור. כב' הנשיא ברק בהלכת ד.נ.ד קבע, כי גילוי החומר על ידי המנהל נדרש "משנתבקש על ידי המשיג". כלומר, הנישום הוא שנדרש לפנות לרשות המס ולבקש את הגילוי והעיון. לפי ביהמ"ש, אין דרישה מרשות המס בעצמה מבלי שנתבקשה לכך, כי תיתן לנישומים ביוזמתה גילוי מסמכים ועיון בהם. ביהמ"ש ציין "אכן סבור אני, כי יטיב המשיב עשות אם יאפשר את הגילוי והעיון במסמכים מבעוד מועד ואף יקבע נוהל בקשר לכך בהנחיה לכלל משרדי השומה, אולם אם לא עשה כן, תקום זכות הנישום רק לאחר שפנה ובקש את הגילוי והעיון במסמכים שבידי המשיב".
♦ ביהמ"ש קבע, כי במקרה דנן, המערערת אינה פטורה מלפנות תחילה ובמישרין למשיב ולבקש ממנו גילוי מסמכים ועיון בהם ככל שאילו לא ניתנו לה בשלב ההשגה. בנסיבות אלו, מוצדקת עמדת המשיב, כי פנייתה של המערערת לביהמ"ש בטרם פניה תחילה למשיב, מוקדמת היא.
♦ באשר לבקשת המערערת, כי גילוי המסמכים יערך בתצהיר, קבע ביהמ"ש, כי גילוי מסמכים הנו ברובו ובמהותו מסמך המכיל ממצאים עובדתיים הנוגעים לעניין. הכלל הוא כי תצהיר מיועד לטענות עובדתיות שיש לאמתן להבדיל מטענות שאינן עובדתיות שאין צורך לאמת ולכן אין צורך לדרוש הכללתן בתצהיר (ר' גם ע"א 80/68, 117/68 ברנח בע"מ נ' צור). יוצא, כי מסמך גילוי מסמכים הערוך כתצהיר שכאמור תכליתו להוכיח דבר שבעובדה מגשים התכלית שבגלוי. מכאן מובנת תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת, כי גילוי מסמכים יעשה בתצהיר - "בית משפט או הרשם רשאי לפי בקשת בעל דין אחר ליתן צו לפי טופס 10, המורה לבעל דין אחר לגלות בתצהיר ערוך לפי ...". לאור הלכת ד.נ.ד והתייחסות לה בפרשת בן יקר המובאים לעיל, סבר ביהמ"ש, כי אין לראות בתקנה 9(א) לתקנות בימ"ש (ערעורים בענייני מס הכנסה) התשל"ט-1978, כהסדר השולל מביהמ"ש להורות, על פי שיקול דעתו, בשילוב האינטרסים השונים כגון שיקולי יעילות, הכבדה על הרשות מחד והבטחת חשיפת האמת מאידך ומבלי לקבוע רשימה סגורה של מצבים ושיקולים בנדון, הכול לפי הנסיבות המיוחדות של כל עניין ועניין, כי עריכת גילוי מסמכים יעשה בתצהיר. אולם דרך המלך "ברגיל", בלא הפניה לערכאות, תהא ברשימה סדורה או במתן זכות העיון עצמה בכלל המסמכים, או שילוב של השניים , היינו, העמדת תיק הנישום לעיון הנישום בלווית מסמך המבהיר אילו מסמכים נמנע העיון בהם והטעם למניעה.
♦ במקרה דנן, משעה שהמבקשת טרם פנתה תחילה במישרין למשיב בבקשה לגילוי מסמכים ועיון בהם ומשכך טרם נתבררה דרך הפעלת המשיב את סמכותו ליתן גילוי ועיון למבקשת, הרי שלפי ביהמ"ש, אין צורך להחליט בעניין זה. יצוין עוד, כי ככל שהגילוי והעיון נעשים עוד בשלב ההשגה, בטרם הערעור לביהמ"ש וממילא בטרם תחולת תקנות סדרי הדין של ביהמ"ש, הרי שהמחלוקת בעניין זה כלל לא מתעוררת. יובהר, כי התקנות חלות בערעור עם הבאתו "לפני בית משפט" (תקנה 2 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שכותרתה - "תחולה").  
♦ לא בכל מקרה, כבעניין שבשגרה, יהא ביהמ"ש שבפניו נחשף מידע חסוי, בין אם המדובר בתרשומות פנימיות או מידע אחר החוסה תחת מטריית החיסיון. בחינת ביהמ"ש את המידע תעשה רק לאחר ששוכנע, כי יש צורך בכך. הנטל לשכנע בדבר הצורך בחשיפת מידע חסוי הוא על הטוען לחשיפתו ולו לעיני ביהמ"ש. על הטוען לכך לשכנע, כי יש טעם מיוחד של ממש המצריך את העיון. ודוק, אין בכך כדי לגרוע מחובת המשיב לכלול למשל המסמך החסוי ברשימת המסמכים במסגרת הגילוי ולנמק את אי מתן זכות העיון. כך, בהנחה, כי הנישום מסר גרסה מלאה בקשר לעמדותיו וטענותיו בהשגה או למצער, במהלך ההליך השומתי. לא שטח הנישום גירסתו, תבחן זכות הגילוי בהתאם לנסיבות.
♦ באשר לבקשה לגילוי ספציפי בעניין הסדר מיסוי של המשיב עם נישום אחר, הרי שנתברר לאור תגובת המשיב לגופם של דברים ותשובת המבקשת לתגובה, כי המבקשת למעשה באה על סיפוקה בעניין זה מתייתר הדיון בקשר לכך ובקשר להעדרו של תצהיר התומך בבקשה בנוגע לכך ואשר על כן הבקשה נדחית.
 
התוצאה:
♦ הבקשה תהווה פנית המבקשת למשיב לגילוי ועיון במסמכים. המשיב יגיב לה בתוך 14 יום. לעת עתה מוארך המועד להגשת ההודעה המפרשת את נימוקי הערעור ב 45 יום מהיום.
 
ניתן ביום: 13.2.08.
ב"כ המבקש: עו"ד ל. ביין אלון
ב"כ המשיב: עו"ד א. וינשטיין
 
♦ הערת המערכת: יצויין, כי על פניו יש טעם נפגם במצב בו נישומים/עוסקים/אזרחים מגיעים לשלב המשפטי כשאין בידם את החומר ששימש כבסיס להחלטת רשות המסים (רשות מינהלית) והדבר עשוי להביא, לפגם בהחלטת הרשות המינהלית ובתנאים מסוימים- אף לביטול ההחלטה.