דחיית טענת חישוב מאוחד

 ♦מערער 1 הינו עובד סוציאלי במקצועו ובשנת 1988 הקים חברה ליישום כוח אדם שעיקר עיסוקה במתן שירותי סיעוד לקשישים, בה הוא מחזיק ב-99.6% מהמניות (להלן: "החברה"). המערערת 2 (אשתו של מערער 1) עובדת בחברה של בעלה ובשנת 2001 נרשמה כדירקטורית. בני הזוג ביקשו מפקיד שומה אשקלון (להלן: המשיב) כי תחושב הכנסת כל אחד מהם בנפרד בהתאם להוראות סעיף 66(א) לפקודת מס הכנסה.

 ♦המשיב דחה בקשת המערערים, כי תחושב הכנסת כל אחד מהם בנפרד, בהתאם להוראות סעיף 66 לפקודת מס הכנסה. המשיב הוציא למערערים שומה לשנות המס  2006-2007 ולפיהן - בהתאם להוראת סעיף 66(ד) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") - יש לחשב את הכנסת המערערים מהחברה במאוחד.
המערערים טענו כי יש לראות בהכנסתם כנפרדת, בלתי תלויה זו בזו, כאמור בהוראת סעיף 66(א) לפקודה, ובהתאם למסות הכנסתם בנפרד.
בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, בפסק הדין שניתן ביום 27.7.09 קבע כב' השופט י.אלון (בתוארו דאז) בערעור שהגישו המערערים על שומת מס שהוצאה להם לשנים 2003-2005, כי על אף שאין עוררין עוד כי החזקות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודה ניתנות לסתירה, לאור פסק הדין שניתן בפרשת קלס (ע"א 900/01 קלס נ' פקיד שומה ת"א), לא הצליחו המערערים להפריך את החזקה לפיה קיימת תלות במקורות ההכנסה המצדיקה את חישוב הכנסתם במאוחד ודחה ערעורם וטענתם לפיה יש לבצע לגביהם חישוב הכנסה בנפרד. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 8114/09) והחלטה בעניין טרם ניתנה.
♦ לטענת המערערים רישומו של המערער כבעל המניות בחברה הינו עניין פורמאלי טכני והדבר נעשה כך מטעמי נוחות בלבד מאחר ולמערער הידע המקצועי הדרוש להקמת החברה, וכי המערערת הייתה ועודנה שותפה מלאה בחברה ובזכויותיו של המערער בה. לימים, כאשר התרחב היקף העבודה בחברה, פרשה המערערת מעבודתה כמורה והחלה לעבוד כמנהלת בחברה. המערערים טוענים כי הוכיחו שכל אחד מהם מתפקד כמנהל בחברה מאז הקמתה ומאז שהמערערת הצטרפה לחברה בשנת 1990 וכי עבודתו של כל אחד מהם נחוצה לצורך הפעילות של החברה וכי השכר של כל אחד מהם הינו שכר ראוי בהתאם להיקף עבודתו ואחריותו של כל אחד מהם בחברה. טענה נוספת שעלה היא התקיימה חלוקת עבודה ברורה בין בני הזוג כאשר המערער היה מופקד על העניינים המקצועיים בניהול החברה ואילו המערערת מופקדת על ניהול החברה בפועל.
♦ המשיב - המערערים לא הרימו את הנטל הרובץ עליהם להוכחת הטענה שהכנסתה של המערערת אינה תלויה במקור הכנסתו של המערער. הכנסת בני הזוג נובעת ממקור הכנסה אחד בו למערער שליטה מלאה. שכרה המופלג של המערערת, בעודה חסרת ידע מקצועי, מול שעות עבודה המעטות מחזקות את הטענה כי אלמלא היה זה המערער בעל השליטה בחברה, לא הייתה היא זכאית לתנאי העסקה שכאלה.    
בית המשפט קבע כי:    
עלתה האפשרות לעכב את הדיון עד לקבלת הכרעה של ביהמ"ש העליון בערעור שהוגש ע"י המערערים לשנים 2003-2005 (ע"א 8114/09) אך ב"כ המערערים טען כי בכוונו להציג תשתית עובדתית אשר לא הוצגה בהליך הקודם, המדובר בעדויות של עובדות החברה אשר ניסו לבסס את מעמדה של המערערת כמנהלת לכל דבר. סעיף 65 לפקודה קובע את הכלל לפיו, הכנסת בני זוג תמוסה במאוחד. יחד עם זאת, ואף על פי כן, מסדיר סעיף 66 לפקודה את האפשרות של בן הזוג הלא רשום, העומד בתנאים המנויים בסעיף זה, לתבוע חישוב מס בנפרד, אלא שהוראת סעיף 66(ד) לפקודה מסייגת את היכולת לערוך חישוב נפרד בנסיבות מסוימות. אין עוד חולק כי בעקבות הלכת קלס החזקות הקבועות בסעיף 66(ד) לפקודה אינן חלוטות ובני הזוג יכולים להוכיח כי לא מתקיימת תלות במקורות ההכנסה על אף התקיימות הנסיבות שבסעיף קטן זה. טענה חדשה אשר עלתה במסגרת סיכומי טענות מטעם המערערים הנוגעת להוראות סעיף 66(ה) לפקודה כחזקת הקלה למתן חישוב נפרד.
♦ ביהמ"ש קבע כי המערערים לא טענו להוראה זו במסגרת הודעת הערעור ולא ביקשו מפקיד השומה כי יערוך להם תחשיב מס בהתאם,
 כנדרש על פי הוראת סעיף 66(ה)(ג) לפקודה ובהעדר עמדה מטעם המשיב אין כל עניין לערעור ועל כן אינו נדרש לטענה.
עוד קבע ביהמ"ש כי שילושה הכפול של משכורת המערערת תוך תקופה קצרה יחסית מחד גיסא, וצמצום דרסטי בשכרו של המערער באותה התקופה מאידך גיסא, בנוסף לממצאים אחרים הנוגעים לתרומתה של המערערת לחברה מחלישים משמעותית את עמדת המערערים ומחזקים את זו של המשיב.
 
תוצאה
♦הערעור נדחה.
ניתן ביום 20.7.2011
ב"כ המערערים: עו"ד רמי אריה
ב"כ המשיב: עו"ד ירון פנש