הגשת ערעור אינה מעכבת אוטומטית החלטה על ביטול ה"עוסק"

♦ מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע החלטת המשיב לביטול רישומה של המערערת כעוסק.

לטענת המשיב לא התקיימו תנאים מקדמיים לבקשה. לטענתו בקשה מסוג זה הינה בקשה לסעד זמני ועל המערערת היה להמציא התחייבות עצמית וערובה לפיצוי המשיב על נזקים העלולים להגרם לו, והכל בהתאם לתקנה 364 לתקסד"א.

הבקשה של המערערת חוסה תחת כנפיה של הוראת סעיף 64(ג) לחוק מע"מ (להלן: "החוק"). סעיף 64(ג) לחוק קובע חזקה שלפיה עצם הגשת הערעור מעכב באופן אוטומטי את ביצועה של החלטת המשיב, אלא אם ביהמ"ש יחליט אחרת. היות שהמערערת הגישה ערעור על החלטת המנהל, הרי שחל עיכוב אוטומטי על החלטת המנהל לביטול רישומה כ"עוסק". בפועל, המנהל כבר הוציא לפועל את החלטתו וביטל את רישומה של המערערת כ"עוסק". לכן המשמעות הפרקטית של בקשת המערערת לעיכוב ביצוע לפי סעיף 64(ג) היא למעשה מתן הוראה למשיב לרשומה מחדש כ"עוסק" וזאת לפחות עד להכרעה בערעור.

כפועל יוצא מכך, החליט ביהמ"ש לדון בבקשה כאילו הוגשה מטעם המשיב והמבוקש בה הוא שלא לעכב את ביצוע החלטתו.

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב – כב' הש' ירדנה סרוסי:

® ביהמ"ש קבע, כי אין לקבל טענה לפי המערערת לא פעלה בהתאם לתקנה 364 לתקסד"א וזאת משום שתקנה זו לא חלה בערעורי מע"מ. 

תנאי ראשון שעל משיב להוכיח הוא, כי סיכוייו לזכות בהליך העיקרי טובים וזאת על בסיס ראיות מהימנות לכאורה.
התנאי השני, הוא שעל המשיב להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.
לדעת ביהמ"ש הצליח המשיב להראות כי כי סיכוייו לזכות בהליך העיקרי הם טובים. המשיב הציג נתונים המעלים ספק ממשי בדבר יכולתה של המערערת לקיים פעילות עסקית. נתונים אלו לא נסתרו על ידי המערערת שנמנעה מלהציג אסמכתאות ומלמלא את חובתה להגיש תצהירים. המערערת אף ויתרה ביודעין על קיום דיון הוכחות, דיון שנקבע מראש לצורך שמיעת ראיות בבקשה. אין מחלוקת כי למערערת אין מסגרת אשראי ויש לה חשבון רק בבנק הדואר.

על פי ביהמ"ש, קשה להלום כיצד ניתן להתנהל בעסקי הבנייה, ובהיקפי הפרוייקטים הנטענים על ידי המערערת, על דרך של תשלום במזומנים בלבד לספקים ולעובדים ובלא כל מסגרת אשראי. אין מחלוקת גם, כי למערערת אין משרד קבוע, וכי היא מנהלת את עסקיה מתוך ביתו של מנהלה ובעל מניותיה, דבר האומר נוכח היקף הפרוייקטים בהם היא מעורבת צורך בהקמת תשתית ארגונית. אין מחלוקת,  כי למערערת אין ציוד וכלים מכאניים לביצוע העבודות מלבד כמה רכבים להסעת עובדים.

® למערערת היו 12 עובדים בלבד בשנת 2015, נתון זה אינו עולה בקנה אחד עם הפעילות הענפה לה היא טוענת, פעילות הדורשת מאות עובדים, ואינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהמערערת הוציאה חשבוניות מס בהיקפים של למעלה מעשרות מיליוני שקלים.

® ביהמ"ש קבע, כי מהנסיבות הכלליות מצטיירת תמונה התומכת בעמדת המשיב: המערערת חויבה בשומת תשומות בגין קיזוז מס תשומות על סך מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס שלא כדין בהיקף מס של עשרות מיליונים. בעל מניות הורשע בביצוע עבירות על החוק, לרבות ניכוי מס תשומות שלא כדין. בעל מניות ובנו נחקרו לאחרונה בגין שימוש בחשבוניות מס שלא כדין. למערערת נערך שימוע במסגרתו לא הצליחה להפיג את חששותיו של המשיב. למרות שנתבקשה לא המציאה המערערת מסמכים לבקשת המשיב. המערערת לא הציגה רשימת עובדים שסופקו לה על ידי קבלני משנה, לא המציאה חוזי עבודה של הפרוייקטים אותם היא מבצעת וכו'.

ככל שהמשיב בדעה, בהסתמך על תשתית ראייתית מהימנה וסבירה, כי עוסק אינו נמנה עוד עם ה"חייבים ברישום" (סעיף 61(א) לחוק), מהטעם שחדל לקיים פעילות עסקית או משום שאיננו מקיים פעילות כלל, או שהוא מקיים פעילות בלתי חוקית, הרי שהוא רשאי להורות על ביטול רישום כ"עוסק".

® תנאי נוסף שעל המשיב לעמוד בו, לפי ביהמ"ש- הנזק שייגרם לו, אם לא יינתן הסעד המבוקש (שלא לעכב את ביצוע החלטתו), גדול מהנזק שייגרם למערערת, אם יינתן הסעד המבוקש. אומנם המערערת טוענת, כי ביטול רישומה כ"עוסק" עלול לגרום נזק אדיר עד כדי חיסולה וכי תהיה חשופה לתביעות מספקיה או לקוחותיה, אך המערערת לא המציאה ולו בדל של ראיה, המאשש את אמירותיה אלו והן נותרו בגדר אמירות סתמיות ללא כל ביסוס.

® לאור כל האמור קבע ביהמ"ש, כי לא ניתן לקבוע כי אכן המערערת תהיה חשופה לנזקים כבדים אם יוחלט שלא לעכב את ביצוע החלטת המשיב. לעומת זאת קיים חשש למשיב כי הוא עלול לעמוד מולך שוקת שבורה עת יבקש לגבות את חובות המס של המערערת שתמשיך לקנות לעצמה שהות להגדיל את מצבת חובותיה בהיקפים ניכרים.
חשש זה הולך ומתעצם על רקע חיובה של המערערת בשומת תשומות בהיקף מס של 900,000 ש"ח בתקופה של חודשיים בלבד.

בהתאם לאמור לעיל, קבע ביהמ"ש, כי הותרת רישומה של המערערת כ"עוסק" במרשמי מע"מ עד לסיום הליכי הערעור עלול להסב נזק ממשי לקופת המדינה.

תוצאה:

® הבקשה נדחתה. המערער חוייב ב-10,000 ש"ח הוצאות לטובת המשיב.

ניתן ביום 7.6.2017

ב"כ המערערת: עו"ד יהודה שוקרון

ב"כ המשיב: עו"ד ליאנא ח'ורי מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי)