הגשת ראיה נוספת בערעור מס בעיצומן של ההוכחות

♦ שלושה ערעורים ששמיעתם אוחדה, ועניינם בשומות לפי מיטב השפיטה שקבע פקיד שומה, גוש דן (להלן: "המשיב") בצו למר יוסף קפלאוי (להלן: "המערער") לשנים 2006 ו- 2009-2010 ולחברת מרכז רפואי בן גוריון בע"מ שבשליטת המערער (להלן: "החברה" או "המערערת"), לשנים 2006-2008.

♦ המערערים פתחו בהבאת ראיותיהם באוקטובר 2017 ואילו תצהירי עדות ראשית מטעם המשיב הוגשו בפברואר 2018. מועדי הוכחות בשלושת הערעורים שאוחדו, התקיימו בימים 24.06.2018 ו- 16.07.2018. במהלכם נשמעה עדותם של מרבית עדי המערערים, לרבות שמיעת עדותו של המערער.

ביהמ"ש נעתר לבקשת המערער להעיד את אביו, כעדו האחרון, במועד נדחה לנוכח בריאותו הרצוצה של האחרון.

שבוע ימים לפני מועד שמיעת עדותו של אבי המערער הגישו המערערים בקשה להוספת תצהיר מאת אחי המערער. המשיב התנגד לבקשה.

♦ המערערים טענו, כי רק לאחרונה חלה התקרבות בין המערער לאחיו ולכן רק כעת עלה בידו להשיג את הסכמתו של האח למתן עדותו בפני ביהמ"ש. המערערים ציינו בבקשתם, כי שמיעת ההוכחות טרם הושלמה, וכי תצהירו של האח קצר למדי.

♦ מנגד, המשיב טוען שבקשת המערער מתעלמת מסדר הבאת הראיות ומעלה חשש לניצול לרעה של ההליך השיפוטי. לטענת המשיב, המערער אינו מספק הסבר רלוונטי מדוע זה לא זימן את אחיו עד כה, ולו באמצעות בית המשפט (ר' לעניין זה תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), וכי חזקה על אחי המערער שהיה מוסר עדות אמת בפני ביהמ"ש ללא קשר לקיומו של הסכסוך הנטען.

ביהמ"ש המחוזי ת"א-יפו- כב' השופטת ירדנה סרוסי:

♦ ביהמ"ש נעתר לבקשת המערער להוספת תצהירו של אחי המערער, אף על פי שהצדדים כבר הגישו את ראיותיהם ועל אף שרוב עדי המערערים נחקרו. ביהמ"ש ציין שככלל, על בעל דין להגיש ראיותיו במקשה אחת ולא בתפזורת, וכי בעל דין שמבקש לחרוג מהסדרים אלה נושא בנטל לשכנע כי עניינו חריג וכי לא היתה לו אפשרות סבירה להגיש הראיה הנוספת קודם לכן.

♦ ביהמ"ש מנה שלושה סוגי שיקולים:

ראשית, על בימ"ש לבחון את תרומתה ומשקלה של הראיה הנוספת לחקר האמת ולמתן הכרעה צודקת;

שנית, את עוצמת הנזק הראייתי והדיוני שיגרם לבעל הדין שכנגד בעקבות הגשת הראיה ואת הפגיעה בניהולו של ההליך ועיכובו;

ושלישית, על בימ"ש לבחון את הנסיבות שבגינן לא הוגשה הראיה במועד הקבוע על פי דין ואת מידת "אשמתו" של בעל הדין ואת תום ליבו.

♦ ביהמ"ש הדגיש שלצד שיקולים אלו שחלים בהליכים אזרחיים רגילים, קיימת בפסיקה גישה ליברלית הנוגעת באופן מיוחד לערעורי מס, זאת לאור תפקידו הייחודי של בית המשפט בשבתו בערעורי מס לחתור לשומת מס אמת: "בסמכותו של בית המשפט המחוזי לאפשר לנישום להעלות טענות חדשות בשלב הערעור, כחלק מחובתו לוודא שהשומה תהא שומת אמת, ובלבד שיובטח כי אפשרות זו לא תנוצל לרעה..." (ע"א 805/14 ינקו וייס אחזקות בע"מ נ' פקיד שומה חולון פסקה 28, ורע"א 1830/14 רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים).

♦ ביהמ"ש קבע, כי קבלת תצהירו של אחי המערער כראיה בשלב זה של הדיון אומנם פוגעת בניהולו התקין והיעיל של ההליך, אך יחד עם זאת, באיזון השיקולים שבין התרומה שעשויה להיות לעדות זו לבין התמשכות ניהול ההליך, יד השיקול הראשון תהא על העליונה.

עוד הוסיף ביהמ"ש, כי את הפגיעה האפשרית בזכויותיו הדיוניות של המשיב ניתן לרפא, בין היתר, על ידי מתן אפשרות להשלמת הראיות מטעם המשיב ועל ידי מתן אפשרות לחקירה נגדית חוזרת של עדי המערערים.

♦ ביהמ"ש, אם כן, נעתר לבקשת המערערים ופסק, כי תצהירו של אחי המערער יוגש לתיק בית המשפט. למשיב שמורה הזכות להשלמת ראיות מטעמו ולחקירה נוספת של עדי המערער, ככל שיהיה בכך צורך, לאחר שמיעת עדותו של אחי המערער. כל זאת תוך חיוב המערער בהוצאות.

תוצאה:
♦ הבקשה התקבלה, הראיה התווספה, המערערים חוייבו ב- 7,000 ש"ח הוצאות, ללא קשר לתוצאת המשפט.

ניתן ביום: 06.11.2018

ב"כ המערערים: עו"ד אמנון סמרה

ב"כ המשיב: עו"ד נעה אלשיך, פרקל' ת"א (אזרחי)