ההבדל בין "עסקת תיווך" לבין עסקת "גב אל גב" לעניין מע"מ

® המערערת הינה חברה פרטית, אשר עסקה ביבוא ושיווק גלידות ומוצרי מזון. מוצרי הגלידה אשר נמכרו על ידי המערערת יובאו על ידה מאת חברת "Stavropolskiy", שמקום מושבה ברוסיה (להלן: "החברה הרוסית"). עקב מיתון בשוק החלב העולמי ומחסור בחומרי גלם, פנתה החברה הרוסית לחברת "GRAIN MILLERS" (להלן: "החברה האמריקאית") על מנת לרכוש את החמאה הדרושה לה לייצור הגלידה. ® עקב קשיים בתקשורת בין החברה הרוסית לבין היבואן האמריקאי, פנתה החברה הרוסית למערערת במטרה שתתווך בעסקה. הוסכם בין המערערת לחברה הרוסית, כי המערערת תמכור לה את החמאה שתרכוש מהחברה האמריקאית במחיר מוסכם, באופן שיותיר בידי המערערת רווח הנובע מהפער שבין מחיר הרכישה מהחברה האמריקאית לבין מחיר המכירה לחברה הרוסית. על פי ההסכם, נרכשה כמות של 216 טון חמאה מהחברה האמריקאית. החמאה נמכרה על ידי החברה הישראלית לחברה הרוסית. התשלום לחברה האמריקאית שולם על ידי החברה הישראלית מתוך הכספים שהועברו לה על ידי החברה הרוסית לחשבון הבנק שלה, ומשם הועברו לחברה האמריקאית, אולם בשל שינויים רגולטוריים במשרד הבריאות הרוסי, לא היה ניתן להכניס את החמאה לרוסיה והמשלוח נעצר בנמל המבורג בגרמניה. משלוח החמאה יובא לישראל ושוחרר לידי החברה לאחר תשלום מיסי נמל והמע"מ בגין הייבוא. בסך הכל נשאה החברה בהוצאות לצורך מכירת החמאה בישראל בסך של 2,086,897 ₪.

® מן הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש נראה, כי החברה עשתה "עסקת גב אל גב" של רכישת חמאה מהחברה האמריקאית ומכירתה לחברה הרוסית תוך עשיית רווח מהפער בין מחיר הרכישה למחיר המכירה. עקב מצב דברים העולה כדי "כוח עליון" לא ניתן היה להשלים עד תום את עסקת המכירה של החמאה לחברה הרוסית.

® המערערת טענה, כי החלטת המשיב מבוססת על הנחה עובדתית שגויה לפיה הסחורה שנמכרה בישראל שייכת לחברה הרוסית, ואילו המערערת היא נותנת השירותים לחברה הרוסית בקשר עם מכירת הסחורה, אולם המערערת טענה שלאחר שהוברר לצדדים שלא ניתן להכניס את החמאה לרוסיה, שונו תנאי העסקה והוסכם, כי הבעלות במשלוח החמאה תחזור למערערת לעומת זאת התחייבה המערערת לספק לחברה הרוסית חמאה חילופית. במילים אחרות המערערת לא קנתה את החמאה מהחברה הרוסית אלא קיבלה בחזרה את החמאה כנגד התחייבות לספק חמאה חילופית או להשיב את התשלום ששולם על ידי החברה הרוסית.

® המשיב טען, כי יש לדחות את הערעור,  מכיוון שהמערערת היתה המתווכת בעסקה בין החברה האמריקאית לבין החב' הרוסית שהיא בעלת הטובין, כאשר העמלה אותה גבתה המערערת היתה כ- 4%. עוד קבע המשיב בשומה שהוצאה למערערת, כי הוצאות שונות שהוצאו על ידה לצורך מכירת החמאה בישראל בסכום של כ-2 מיליון ₪ ואשר הופחתו בספרי המערערת מהחוב שלה כלפי החברה הרוסית, מהוות חלק מן השירות שסיפקה המערערת לחברה הרוסית, ועל כן לפי הוראת סעיף 7 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 הקובע, כי חלק ממחירה של עסקה כולל גם החזר הוצאות, יש לחייב את המערערת במס עסקאות בגין ההוצאות שהוצאו על ידה במכירת החמאה בישראל. השגה שהוגשה על שומות העסקאות נדחתה ולאור זאת הוגש על ידי המערערת ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה.

ביהמ"ש המחוזי בחיפה- כב' הש'אורי וינשטיין:

® ביהמ"ש קבע, כי המערערת פעלה כבעלים של החמאה ולא כמספקת שירותים לחברה הרוסית בקשר עם מכירת החמאה. ביהמ"ש קיבל את טענות המערערת לפיהן תנאי העסקה היו "CIF נמל סנט פטרסבורג" כך שעקב כוח עליון לא היה ניתן להשלים את עסקת המכירה של החמאה לחברה הרוסית ועל כן שינו הצדדים את מתווה העסקה כך שהבעלות בסחורה הועברה למערערת.

בנוסף קבע ביהמ"ש, כי החברה הרוסית לא הייתה בעלת החמאה בעת מכירתה בישראל גם מאחר והוכח, כי החברה הישראלית פעלה למכירת החמאה על פי שיקול דעתה, כאשר מאידך החברה הרוסית לא הייתה מעורבת במכירת החמאה בישראל, לא ערכה התחשבנות כלשהי עם המערערת בקשר עם מכירת הסחורה בישראל, לא ידעה למי נמכרה החמאה ובאיזה מחיר ולא ניתנו על ידה הנחיות או הוראות כלשהן בקשר עם מכירת החמאה.

® ביהמ"ש מנתח בפסק הדין את ההבדל, לצורך חבות במע"מ, בין "עסקת תיווך קלאסית"- במסגרתה זכאי המתווך לדמי תיווך במידה והעסקה יוצאת לפועל, לבין עסקת "גב אל גב" במסגרתה פועל המתווך כ"איש הביניים" שרוכש את סחורה ומוכר אותה, תוך שהוא נוטל על עצמו סיכון כלכלי למקרים כגון אלו בהם לא ניתן להשלים את העסקה.

® ביהמ"ש לא מצא בסיס לפרשנות שניתנה על ידי מנהל מע"מ חיפה למסמכים שהוצגו בפניו ולא מצא ביסוס, כי מן הדוחות הכספיים של החברה הישראלית עולה, כי היא פעלה כנותנת שירותים לחברה הרוסית, אלא קבע שעולה מהם דווקא, כי המערערת דיווחה בספריה על קיומו של מלאי חמאה בבעלותה. משכך קבע שהמערערת הינה של החמאה.

תוצאה:

® לאור האמור, קיבל ביהמ"ש את הערעור ובוטלה שומת העסקאות שהוציא המשיב בגין קבלת התמורה מהחברה הרוסית. נקבע, כי המשיב יישא בהוצאות המערערת ובשכר טרחת עו"ד בסך 40,000 ₪.

ניתן ביום: 22.9.2016

ב"כ המערערת: עו"ד אפי אוחנה

ב"כ המשיב: עו"ד יהודה גלייטמן, פרק' מחוז חיפה (אזרחי)