הוצאות פירותיות או הוניות

מספר הגיליון:
402
קישורית לפסיקה מקורית:
עמ"ה 1203/02 פלדות פלדום בע"מ נ' פ"ש ת"א 3
תאריך:
12/04/2007
המחלוקת בערעור נסובה סביב מספר נושאים:
♦ רכישת "סטנדים"- המערערת טענה, כי בעת רכישת המפעל בשנת 1974, הוסכם עם נציג המשיב דאז, כי סטנדים, המשמשים לצורך אחזקת מוטות פלדה במחסניה, יירשמו כמלאי בסיסי. לטענתה, לאור סיכום זה לא ניכתה פחת בגין הסטנדים במהלך כל השנים, ויש לאפשר לה לנכות את ההוצאה בגין רכישת הסטנדים כהוצאה פירותית, שכן סטנדים אשר יצאו מכלל שימוש הוחלפו. המשיב סירב להתיר למערערת לנכות את סכום רכישת סטנדים בטענה, שרכישת הסטנדים הינה הוצאה הונית ולא פירותית. לטענת המשיב, הסטנדים אינם עונים להגדרת מלאי בסיסי כפי שנקבע בפסיקה ועל כן יש לנכות בגין הסטנדים פחת בלבד.
ביהמ"ש המחוזי בת"א – כב' הש' מ. אלטוביה:
♦ ביהמ"ש לא קיבל את טענת המערערת, כי הסטנדים מהווים מלאי בסיסי והם אינם בגדר נכס הון. בעמ"ה 1022/99 עינבר היכלי יופי לכלה 1986 בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 3 נקבע, שהמונח "מלאי בסיסי" הוא מונח חשבונאי המיוחס בעיקר אל פרטי רכוש קבוע בעלי ערך נמוך, או אל פרטי רכוש כאמור שהתנועה בהם תדירה ורבה. במקרה דנן, עלותם של הסטנדים המשמשים את המערערת גבוהה והתנועה בהם מועטה ביותר, ועל כן, אין הם עונים להגדרה של מלאי בסיסי כאמור. המערערת לא נשאה בנטל להוכיח, כי היא חתמה על הסכם עם נציג המשיב עוד בשנת 1974 לפיו הוכרו הסטנדים כמלאי בסיסי. גם טענת המערערת, כי לאור ההסכמות לא ניכתה פחת בגין הסטנדים לאורך השנים לא הוכחה וממילא, אף אם לא נוכה פחת לאורך השנים ואכן היו הסכמות בעניין, אין בכך בכדי לפגוע בעובדה, כי הסיווג הנכון של הסטנדים הינו סיווג כנכס הון אשר ניתן לנכות בגינו פחת ולא ניתן לנכות את מלוא ההוצאה בגין עלות הרכישה.
♦ סיווג הוצאות נוספות- המערערת טענה, כי יש לאפשר לה לנכות הוצאות שונות אשר הוציאה, בין אם מכוח היותן מותרות לניכוי בהיותן הוצאות לצורך תיקונים ובין אם היותן הוצאות אחזקה שוטפת ובהתאם לסעיף 17(3) לפקודה מס הכנסה. הכוונה היא לתיקון רצפת בטון, החלפת צנרת, רכישה חומרי אינסטלציה ועוד בסכום כולל של כ- 50,000 ₪. המשיב טען, כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח, כי המדובר בהוצאה פירותית המותרת לניכוי, ואלה אינן הוצאות שהוצאו לצורך שמירה על הקיים.
ביהמ"ש קבע, כי סעיף 17(3) לפקודה מתיר לנכות סכומים שהוצאו לצורך ביצוע תיקונים. המשיב לא פירט מדוע לא התיר ניכוי של הוצאות שונות אשר הוציאה המערערת. טענת המערערת, כי יש לאפשר לה לנכות את ההוצאות שיפורטו להלן, שכן הן הוצאו לצורך תחזוקה שוטפת ולצורך שמירה על הקיים ומותרות לניכוי על פי סעיף 17(3) לפקודה מקובלת על ביהמ"ש. הוצאות אלו, הן בטיבן והן בסכומים שהוצאו מעידים, כי מדובר בהוצאה שוטפת או בשמירה על הקיים.
ניכוי הפסד בגין "עסקת ניסיתא" כהוצאה פירותית- המערערת התקשרה עם חברת ניסיתא בהסכם השקעה/הלוואה ולפיו נתנה לה כספים בריבית של 8% לשנה כנגד אגרות חוב עם זכות המרה למניות בעתיד. עם הפיכתה של ניסיתא לחדלת פירעון, ביקשה המערערת לנכות את החוב האבוד כהוצאה פירותית, שכן לטענתה המדובר בהלוואה אשר ניתנה לניסיתא המהווה תחליף להשקעת הכספים בפיקדון. המשיב טען, כי המדובר בהשקעה הונית, אשר סווגה כך בדו"חות מטעם המערערת, ולחילופין, אף אם יתפרש ההסכם כהסכם למתן הלוואה, הרי שהמערערת לא רשמה את ההכנסות אשר היו צפויות לה מההסכם כהכנסות הצפויות מעסק, היינו גם המערערת עצמה לא ראתה ברווח הצפוי כהכנסה פירותית ומשכך, משירדה ההשקעה לטמיון, לא ניתן לראות באובדנה הוצאה פירותית. בנוסף לכך, המערערת לא עוסקת במתן הלוואות.
ביהמ"ש קיבל את גישתו של המשיב, כי עסקת ניסיתא הינה עסקת השקעה אשר ביצעה המערערת. טענת המערערת, כי המדובר בתחליף להשקעת הכסף בפיקדון אינה סבירה. המערערת אינה עוסקת דרך קבע בהשקעה בחברות אחרות, ההסכם בין הצדדים הוגדר כהסכם השקעה. לטענה, כי יכולה היתה המערערת להשקיע את הכספים בפקדון נושא ריבית במקום, אין כל השלכה לסיווג ההשקעה כפירותית. המשיב שם את שארע בפועל ולא את שניתן היה לבצע בסכומים האמורים, שהרי ניתן לעלות על הדעת עוד מגוון רחב של פעילויות שהייתה יכולה המערערת לעשות בכספים שהעבירה לידי ניסיתא.
♦ שומת הניכויים - המערערת טענה, כי היא שלחה בקשה לתיקון השומה לאור שומת הניכויים אשר הוצאה על ידי המשיב, אולם המשיב סירב להכיר בהוצאות עודפות לרכב. המשיב טען, כי אין בידיו את מלוא המידע בגין הוצאות עודפות אלה ועל כן אין הוא מכיר בהוצאות .
ביהמ"ש קבע, כי טענות המערערת כמו גם טענות המשיב אינן ברורות. לכאורה, נטל ההוכחה הוא על כתפי המערערת ומשלא הוכחו טענותיה יש לדחותן. ברם, אין המשיב יכול לשבת בחיבוק ידיים שעה שבמאמץ מזערי יכול הוא לברר את העובדות והנתונים לאשורם כטענת המערערת, עם פקיד הניכויים. נושא זה יוחזר למשיב על מנת שייקבע את שומת המערערת בעניין זה בתוך 90 יום.
התוצאה:
♦ הערעור נדחה ברובו.
ניתן ביום: 01.04.07
ב"כ המערער: עו"ד כץ.
ב"כ המשיב: עו"ד ליס.
מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445
טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744
אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.
ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'
הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.