החלטת פ"ש אחד מחייבת פ"ש שני

♦ מר צבי אורן (להלן: "אורן") היה בין היוזמים של בניית מצלול תת מימי נייד באילת.

♦ אורן פנה למשקיעים זרים, וביניהם למר רפאל כהן, תושב שוויץ, אשר הביע נכונות לקחת חלק במיזם (להלן: "כהן"). ההשקעה שנדרשה להפעלת הפרויקט עמדה על סך של 700,000$, כאשר מתוך סכום זה השקיע סך של 200,000$. לשם הפעלת המיזם, עשה אורן שימוש בחברת אונטריו טכנולוגיות בע"מ ("אונטריו"). לאור הסכמות הצדדים הוקמה חברת אחזקות זרה בשם "ז'ול ורן", ומניותיה הוחזקו בחלקים שווים – 50 מניות ע"י אורן ו- 50 מניות ע"י חברת ג'טרטקס, מטעמו של כהן. ז'ול ורן הרחיבה במהלך השנים את פעילותה בישראל, ומלבד ההשקעות בחב' אונטריו, נוהלו במסגרתה גם חברות נוספות. הרחבת הפעילות חייבה השקעות נוספות, אשר בהן נשאה ג'טרטקס, מטעמו של כהן בלבד.
♦ בעקבות דיוני שומות מס הכנסה שניהלה חב' אונטריו מול פקיד שומה ת"א 4, התברר, כי לאור מבנה האחזקות המקורי בז'ול ורן, לא מתקיים התנאי לפיו תוכר החברה הזרה כחברה בהשקעת חוץ גדולה, ולכן יש למסותה בסך של 10% בלבד. לטענת אורן, בנסיבות אלו, ההסכמה בדבר האחזקה בחלקים שווים לא הייתה רלוונטית עוד, לאור היקף ההשקעות הזרות, ולפיכך הוא הביע נכונותו בפני כהן, לשינוי האחזקה בז'ול ורן, ולדילול אחזקותיו ל- 5% בלבד. בעקבות כך בוצעה הקצאת מניות לחב' ג'טרטקס, אשר לאחריה החזיקה זו ב- 95% ממניות ז'ול ורן.
♦ המשיב, אשר היה אמון על שומות המס של המערערים לשנות המס 1996 ואילך, לא קיבל את התוצאה אליה הגיע פקיד שומה ת"א 4 ובחן מחדש את סוגיית האחזקה במניות ז'ול ורן. המשיב הגיע לכלל מסקנה, כי לא היה כל היגיון כלכלי בדילול חלקו של אורן בזו'ל ורן והדילול נעשה למראית עין בלבד, באופן שאורן נותר בעל שליטה בפועל.
♦ הסוגיה המרכזית שבמחלוקת בין הצדדים הינה מעמדו של אורן בחברת ז'ול ורן, בייחוד לאחר הקצאת המניות בשנת 95. הכרעה בסוגיה זו תביא להכרעה גם בסוגיות הנוספות העולות מערעורים אלו, לרבות הניכויים והקיזוזים משכרם של בני הזוג אורן, מקום ביצוע עבודתם של הנ"ל, חישוב החזר הוצאות דירה כהכנסה בידי אורן, הכנסה מהשכרה כהכנסה ממפעל מאושר והכנסה ממימון בין חברות קשורות כהכנסה ממפעל מאושר.
♦ המערערים טוענים, כי הציגו בפני פקיד השומה ת"א 4 את החלוקה האמיתית של המניות בז'ול ורן באותו זמן, ולא ניתן היה להציג רטרואקטיבית, בשנת 95, כאילו המניות היו מוקצות בדרך אחרת מאז הקמתה. הדבר היחיד שנותר לעשות, במסגרת אורכה שקיבלה לשם כך מפקיד שומה ת"א 4, היה לשנות את מבנה החזקת המניות, באמצעות דילולו של מר אורן, כך ששיעור האחזקה ישונה. לפיכך, בוצעה הקצאת מניות נוספת בחברת זול ורן, במסגרתה הוקצו 900 מניות נוספות לחברת ג'טרטקס, כך שבסופו של יום החזיקה ג'טרקטס ב-95% ממניות חברת ז'ול ורן ואילו אורן נותר עם 5% בלבד מהון המניות של חברת האחזקות.
♦ טענתו המרכזית של המשיב היא, כי אורן היה בעל שליטה עובר לדילול המניות במרץ 95, ובפועל נותר בעל שליטה, גם אם אינו רשום כבעל השליטה בז'ול ורן. לדברי המשיב, לא הייתה כל הצדקה כלכלית לדילול ההשקעה של כהן באמצעות ג'טרטקס, ובודאי שלא הייתה הצדקה לעשות זאת, ללא מתן תמורה. משכך, לא היו זכאיות החברות אונטריו ופוטורה, חברות הבנות של ז'ול ורן, ומעסיקן של אורן, להטבה הגלומה בסע' 12 לחוק אזור סחר חופשי באילת.
 
ביהמ"ש המחוזי ב"ש – כב' הש' ד"ר ד. אבניאלי
♦ מרגע שביצעו המערערים הנפקה והקצאת מניות נוספות לחב' ג'טרקטס – ולמשיב אין טענה בנוגע לחוקיות מהלך זה – הרי שלכל הפחות ממועד זה ואילך, חדל אורן מהיות בעל שליטה בחברת ז'ול ורן. ודוק, ההנפקה וההקצאה נעשו לאחר שההסכמה הראשונית של חלוקת מניות באופן שווה (50-50), שהותנתה בכך שחב' אונטריו תמוסה בשיעור של 10%, לא התממשה, וניתנה רק לאחר שינוי האחזקות כאמור.
♦ לאור קביעת בית המשפט הנכבד, כי אורן לא היה בעל שליטה בחברת ז'ול ורן, ומשקיבל את טענתו, כי עיקר עבודתו התבצעה בתחום העיר אילת, נקבע, כי החברות אונטריו ופוטורה, אשר הינן החברות הבנות של ז'ול ורן, ומעסיקן של אורן, היו זכאיות להטבה הגלומה בסעיף 12 לחוק אזור סחר חופשי באילת, ביחס לאורן.
ביהמ"ש לא קיבל את טענת המשיב, כי פקיד שומה ת"א 4 הוטעה על ידי המערערים. בחינה של מכלול הנתונים שהוצגו לעיונו מלמדת, כי התמונה הכללית הייתה ברורה, באופן שאפשר לפקיד השומה ת"א 4 לקבל את החלטתו. כמו כן קבע בית המשפט, כי בפני המשיב עמדה האפשרות לפתוח את השומות לפי סעיף 147 לפקודה. משבחר המשיב שלא לעשות כן, הרי שבכך החליט לאמץ את החלטת פקיד שומה ת"א 4 ולקבל את העובדה, כי אורן, החל משנת 95, הפסיק להיות בעל שליטה בז'ול ורן.
♦ בית המשפט דן בסוגיות נוספות העולות ממסקנתו, כי אורן אינו בעל שליטה בז'ול ורן, וקיבל חלק מטענותיו, בעוד שאת חלקן דחה.
תוצאה:
♦ הערעורים התקבלו בחלקם.
 
ניתן ביום 03.12.09
 

ב"כ המערעים: עו"ד נ. הורנשטיין, עו"ד מ. סולומונוביץ'.

ב"כ המשיב: עו"ד ט. שטיין.