הכרה בתשומות על אף שלכאורה מדובר בחשבוניות פיקטיביות

 

♦ המערערת הינה חברה העוסקת במתן שירותי ניקיון, ומנוהלת ע"י מר אבישי מזרחי (להלן: "מזרחי") ובעיקר בהספקת עובדי ניקיון למסעדות ואולמות אירועים. את הפעילות האמורה מבצעת המערערת באמצעות קבלני משנה. בין קבלני המשנה נמנית גם חברת כוח האדם מ.מ.ג. שירותים ואבטחה בע"מ (להלן: "קבלן המשנה"), אשר מנהלה ובעל מניותיה הינו מר מיכאל מולדבסקי (להלו: "מולדבסקי").

 

♦ לטענת המשיב, קיזזה המערערת מס תשומות שלא כדין, וזאת ע"י שימוש ב- 6 חשבוניות פיקטיביות שהונפקו ע"י קבלן המשנה לתקופה 3/09-9/09 (להלן: "החשבוניות"). לעמדת המשיב, בחקירת מלדבסקי הכחיש הוא כל קשר לחשבוניות ולמערערת, ואף טען, כי הוא לא מכיר את מזרחי. גם מזרחי הודה בחקירתו כי הוא אינו מכיר את מולדבסקי, וטען כי כל ההתנהלות עם קבלן המשנה בוצעה עם אדם בשם איגור מישוק (להלן: "מישוק"). לפי חקירת המשיב, לא נמצא קשר בין מישוק קבלן המשנה.

 

♦ לטענת המערערת, שגה המשיב בקביעתו שמדובר בחשבוניות פיקטיביות, שכן לדידה החשבוניות הוצאו לאחר שבוצעה ע"י קבלן המשנה עבודה בגינן, ובהתאם להסכם שנחתם בין המערערת לבין קבלן המשנה, באמצעות מישוק, שנחזה להיות איש הקשר מטעמו של קבלן המשנה, המערערת הוסיפה וטענה שהיא נהגה בתום לב ונקטה בכל האמצעים הסבירים כדי לאמת את זהות החברה, וכך דאגה לקבל ממישוק, טרם ההתקשרות, את מסמכי החברה הדרושים: אישור פטור מניכוי מס מס במקור, אישור ניהול ספרים, פרוטוקול בדבר מורשה חתימה, פרטי בעל החברה וצילום תעודת זהות. עוד נטען שהמשיב לא חקר דיו את טיב הקשר בין מישוק לקבלן המשנה, וכי ככל שאכן יתברר כי אין כל זהות בינו לבינה, הרי שהמערערת נקלעה למעשה מרמה, ומבלי שהיה באפשרותה לדעת, כי מישוק אינו זכאי להוציא החשבוניות.

 

♦ בנוסף לצורך ביצוע ההתחשבנות בין הצדדים, ערכה המערערת מעקב הכולל את כל הנתונים הרלוונטיים, ועל בסיסו שילמה המערערת את החשבוניות באמצעות המחאות כדין לפקודת החברה, ולא במזומן כפי שסבר המשיב. לטענת המערערת המשיב אף סרב לקבל את מסמכי ההתחשבנות האמורים בטענה, כי "לא ניתן להבין מהם דבר".

 

♦ המערערת נסמכת גם על הקלטת שיחה שבין מזרחי לבין מישוק, אשר נמסרה למשיב ותומכת בגרסתה, כמו כן המשיב סרב לתת משקל לתוכן הקלטת ואף סרב לערוף עימות בין מישוק לבין מזרחי למרות בקשתו של האחרון, ובמיוחד שבהמשך לא אותר מישוק ולא ניתן היה לאמת את גרסתו. 

 

 

♦ ביהמ"ש, קבע כי אין מקום בנסיבות העניין להורות על ביטול החשבוניות כליל, תוך קביעה שהן הוצאו שלא כדין. בנסיבות המקרה שוכנע בית המשפט כי המערערת עמדה בחריג של הילכת מ.א.ל.ר.ז שכן היא עשתה את הבדיקות הדרושות על מנת לוודא שהחברה הינה עוסק מורשה ומנהלת ספרים. זאת ועוד, המשיב כשל בחקירתו במספר עניינים, ובראש ובראשונה נמנע מלערוך עימות בין מזרחי למישוק, הגם שהדבר התבקש בנסיבות המקרה, לאור הגרסאות הסותרות של השניים. בנוסף כאמור מזרחי המציא לחוקרת תמלילים של שיחות שניהל עם מישוק. שהוקלטו על ידו שלא בידיעתו של מישוק, ולאחר שהחלה חקירת המשיב בעניין. מהתמלילים עולה, כי המידע שמסר מישוק בחקירתו אינו מתיישב עם האמור בשיחות עם מזרחי, כגון ההכרות המוקדמת עם מזרחי, פעילות משותפת של המערערת עם החברה, ועוד. גם לאור התמלילים היה מקום שהמשיב יערוך עימות בין השניים. מזרחי אף הצהיר בתצהיר העדות הראשית שהוא פנה לחוקרת והציע שתקיים עימות בינו לבין מישוק, אך האחרונה בחרה שלא לעשות כן ולא הובהר לבית המשפט מדוע נהג המשיב כמות שנהג והתנהלות זו עומדת לו לרועץ.

 

♦ כשל נוסף בהתנהלות המשיב הינו האופן שבו נחקר מולדבסקי. שכן מחקירתו עלה כי אינו דובר עברית ומשכך, היה מקום להיעזר במתורגמן מטעם המשיב. בנוסף המשיב לא נתן את הדעת לסתירות, אי דיוקים ותהיות באשר להתנהלות מולדבסקי. בהקשר זה מתברר מנתונים שבידי המשיב, כי החברה מעסיקה שישה עובדים בלבד, הגם שהיא חברה לאספקת כוח אדם, ונראה לכאורה, על פני הדברים, כי חברת כוח האדם, במיוחד כוח אדם שהינו מיומן לשמירה וניקיון, תעסיק כמות רבה יותר של עובדים, על אף האמור המשיב לא טרח לבדוק את הנושא, ואין בחקירתו של מולדבסקי כל התייחסות לכך.

 

♦ ביהמ"ש, שוכנע כי אכן נעשו עסקאות בין המערערת לבין קבלן המשנה, ובמסגרתן סופק שירותי כוח אדם למערערת ע"י קבלן המשנה. עוד שוכנע בית המשפט כי המערערת ביצעה את הבדיקות הנדרשות לאמת את היות קבלן המשנה עוסקת מורשה ומנהלת ספרים, וכי מישוק מוסמך להתקשר בשמו של קבלן המשנה. תימוכין נוספים מצא בבית המשפט בעובדה שהמערערת הקפידה לשלם בשיקים ולא במזומן. לפיכך פסילת החשבוניות כליל תהא בלתי סבירה ולא מידתית.

 

 ♦ הערעור מתקבל באופן חלקי. השומה שהוציא המשיב מתבטלת למעט קרן הסך של 18,000 ₪, שאותו המערערת לא הייתה רשאית לנכות.