המרצת פתיחה אינה הליך ראוי

♦ בשנת 95' נחתם הסכם בין מושב שתולים (להלן: "המושב") לבין חברת צרפתי וחברת המושבים להקמת יחידות דיור ע"י חברת צרפתי בתחום המושב. עפ"י ההסכם, המושב מינה את חברת המושבים כיזם לבניית יחידות הדיור הנוספות והמושב וחברת המושבים מסרו לידי חברת צרפתי את עבודות ביצוע בניית יחידות הדיור. בתמורה, התחייבה חברת צרפתי לשלם לחברת המושבים סך של 12.6 מיליוני ₪, שהתחלקו בין חברת המושבים, מועצה אזורית באר טוביה והמושב. ביום 19.4.98 הוגשה למנהל מסמ"ק רחובות הצהרה על מכירת/רכישת הזכויות במקרקעין ע"י חברת צרפתי וחברת המושבים. המושב לא הגיש כל הצהרה, למרות פניות של מנהל מסמ"ק. עקב כך, הוצאה למושב שומה בהיעדר הצהרה. המושב הגיש השגה על השומה, בעקבות מו"מ שנוהל בין ב"כ המושב דאז לבין מנהל מסמ"ק, תוקנה השומה והועמדה על סכום של 3 מיליון ₪ בלבד. ערר על ההחלטה בהשגה, בהתאם להוראות סעיף 88 לחוק מיסוי מקרקעין, לא הוגש לבית המשפט המחוזי. מנגד, החל מנהל מסמ"ק לנקוט בהליכי גביה כנגד המושב, עפ"י פקודת המיסים גבייה.

 

♦ לנוכח נסיבות אלה, הגיש המושב תובענה לסעד הצהרתי, בדרך של המרצת פתיחה, לפיה התבקש בימ"ש להצהיר, כי אין חבות במס שבח בגין המכירה עפ"י ההסכם משנת 95', וזאת בהתאם להוראות סעיף 50 לחוק מיסוי מקרקעין. לחילופין, עתר המושב לסעד הצהרתי לפיו יצהיר ביהמ"ש, כי במידה והוא חייב בתשלום מס שבח, אזי חלה חובת התשלום על שאר הצדדים להסכם, ביחד ולחוד.     

♦ מנגד, מנהל מס שבח הגיש בקשה לדחיית התובענה נגדו על הסף, בטענה, כי עמדה בפני המושב האפשרות למצות את ההליכים מולו במישור המנהלי וכעת הינו מנוע מלנסות ולנקוט בדרכים שונות. יתר הצדדים לתביעה טענו אף הם לדחייה על הסף, מחמת התיישנות, מניעות, שיהוי, היעדר יריבות ולחילופין כי אין מדובר בסכסוך הראוי ומתאים להתברר בהליך של המרצת פתיחה.           

ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע – כב' הש' ר. ברקאי:

 

♦ מנהל מסמ"ק טוען, כי מטרת המושב בתביעה זו, הינה להביא לבטלותו של חיוב במס השבח אשר הושת עליו לאחר שהמושב הגיש השגה על החיוב ובהסכמה תוקנה השומה וכעת מבקש המושב לחזור בו מן ההסכמות האמורות אליהן הגיע עם מנהל מס שבח לפני למעלה מ- 5 שנים. בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע, כי כאשר מותווית בחוק דרך לתקיפת החלטות של הרשות המנהלית הרי שיש ללכת בדרך זו ואין לאפשר את ביטול ההליך הקבוע בחוק או עקיפתו בדרך של הגשת תובענות רגילות, כגון המרצת פתיחה במקרה דנן. מקום שהמחוקק קבע דרך ייחודית להשיג אחר קביעת הרשות, אם בדרך של השגות ועררים, אין לאפשר לחייב לעקוף את הדרך שנקבעה בדרך של פתיחת הדלת הדיונית בפניו במסגרת של תובענה לבית המשפט. פתיחת הדרך בפני נישומים בהליך אזרחי רגיל, שם שמורה להם הזכות לכאורה להגיש את התביעות בתוך 7 שנים, שהיא תקופת ההתיישנות על פי חוק, יש בה כדי לשים לעיל את הוראות החוק והרציו הדיוני אשר עומד מאחורי ההוראות הקבועות בחוקי המיסים השונים. משחלף המועד להגשת ערר על החלטת רשות המס הפכה החלטת הרשות למעשה גמור ויש לראות בהחלטתו כמעשה בית דין.

           
♦ אשר לבקשתו החלופית של המושב, ליתן סעד הצהרתי לפיו בהתקיים חיוב של מס שבח, הרי שיש לקבוע, כי החיוב יחול על חברת צרפתי ו/או חברת מושבי הדרום ו/או מועצה אזורית באר טוביה ו/או מר יעקב אביבי, הרי שתובענה שכזו, ביריבות שבין המושב אל מול מנהל מסמ"ק, אינה עומדת על הפרק מאחר והיא נוגדת את הוראות החוק המפורשות הקבועות בסעיף 15 לחוק מיסוי מקרקעין כי: "חובת תשלום המס היא : במכירת זכות במקרקעין – על המוכר ..." ומשלא חלק על כך המושב, עת קיים הליכים אל מול מנהל מס שבח, מושתק הוא כיום אל מול מנהל מס שבח.   נקבע לא אחת כי הרוכש אינו בעל דין נכון לעניין המחלוקת בגין מס השבח אשר הושת ואינו יכול לייצג את המוכר במקרקעין בכל הנוגע לחיובו במס שבח, וכי בעל הדין הנכון אל מול הרשות הוא מוכר הזכויות במקרקעין. יחד עם זאת, המוכר והקונה חופשיים להתנות כרצונם ולהלביש על העסקה את הצורה הנוחה להם. לפיכך, דין בקשתו זו של המושב לסעד החילופי יכול שתתברר ביחסים החוזיים או אחרים, באם קיימים, אל מול המבקשים האחרים, אך לא אל מול מנהל מס שבח. לאור כל האמור לעיל, דין תביעת המושב אל מול מנהל מסמ"ק להידחות על הסף.           

♦ אשר לבקשת יתר המבקשים – לדחיה על הסף – כאן עומד לדיון הפן החוזי שבטענות המושב. המושב רשאי להעלות טענות אל מול המבקשים האחרים לפיהן, על בסיס מישור היחסים החוזיים שביניהם, יש להעביר את החיוב במס אל כתפי המבקשים. יחסים אלה מחייבים את הצדדים לעיסקה בינם לבין עצמם, בעוד שחבות המס עפ"י החוק נשארת על מי שהחוק הטיל עליו את חובת התשלום.

 

♦ דין טענת ההתיישנות להידחות. ההתיישנות אינה נמדדת ממועד חתימת ההסכם, אלא ממועד חיוב המושב במס שבח, היינו ביום 30.7.98. לצורך בחינת טענת השיהוי מצד המושב, נראה, כי יש צורך בשמיעת עדויות ועל-כן הליך של המרצת פתיחה, הנועד לברר עניינים קצרים, אינו מתאים להליך הנדון ומחייב הגשת תביעה בסדר דין רגיל.        


 התוצאה:

♦ התובענה כנגד מנהל מסמ"ק המועצה האזורית באר טוביה ושי אביבי נדחתה ולגבי שאר הצדדים תוסב התביעה לפסים רגילים.

ניתן ביום: 15.1.07.