העליון: פסק בוררות כעסקת מכר לענין מע"מ

♦ מדובר בערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו שבגדרו נדחה ערעורה של חברת יבולי גליל בע"מ (להלן: "המערערת"), על החלטת אגף המכס והמע"מ פתח תקווה (להלן: "המשיב 1") שלא לקבל השגה שהגישה על שומת מס ערך מוסף שהוצאה לה. המערערת, חברה העוסקת בהפעלת בתי קירור ואריזה, התקשרה בתאריך 5.7.95 בהסכם שכירות עם חברת פרי מבח"ר חברה לאריזה וקירור בע"מ (להלן: "המשיבה 2") ובעלת השליטה בה, חברת מבואות החרמון (להלן, ביחד: "המשכירות"). בין הצדדים הוסכם כי המערערת תשכור בית אריזה ובית קירור לתקופה של 5 שנים בתמורה ל-2,200,000 ש"ח. זמן קצר לאחר חתימת הסכם השכירות ביקשו שניים מבעלי המניות בחברת האם של המשיבה 2 לבטל את הסכם השכירות, ועתרו לסעד זה בבית המשפט המחוזי בנצרת אשר נתן תוקף של פסק-דין להסכם פשרה בין כל הצדדים להליך, וקבע כי הסכם השכירות יראה כבטל, ככל שהמבקשים בהמרצת הפתיחה ישלמו למערערת את הוצאותיה והשקעותיה בתקופה שלאחר תחילת השכירות, בסך 5,850,706 ש"ח (סכום שנקבע ע"י רו"ח אילן קמיל, להלן: "דו"ח קמיל"), עד למועד שנקבע. המבקשים לא שילמו את הסכומים שנקבעו ולפיכך בסופו של יום, המרצת הפתיחה נדחתה, והשכירות נמשכה. בהמשך, במסגרת הליך בוררות בין הצדדים, נקבע כי המשיבה 2 תשלם למערערת הוצאותיה והשקעותיה בתקופה שלאחר תחילת השכירות בנוסף להחזר השקעותיה בנכס מסוף התקופה בה עסק דו"ח קמיל ועד ליום 31.12.99 (להלן: "התקופה השניה") בסך 3,790,891 ש"ח. ביהמ"ש קמא קבע, כי הסכום שנפסק ע"י הבורר הינו תשלום עבור ההשקעות שביצעה המערערת בנכס בתקופת השכירות, המהווה תמורה במסגרת עסקה, חייבת במע"מ. מכאן הערעור על החלטה זו.