הפקדת ערובה לתשלום הוצאות

♦ ביום 14.1.04 הגישה המשיבה הודעת ערעור על צו שהוצא לה ע"י המבקש לשנות המס 1997-2001. החל משנת המס 2003 המשיבה אינה פעילה, אין ברשותה נכסים מלבד משאית משא בודדה, והיא אינה מנהלת כל פעילות עסקית. בנסיבות אלה מבקש פקיד השומה כי בימ"ש יורה למשיבה על הפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו בהליך זה, ככל ויפסקו לטובתו.
♦ לטענת המשיבה, מפאת "השיהוי הרב והתמוה" בהגשת הבקשה, כ-5 שנים מתחילת ההליכים בערעור זה, דינה להידחות. המשיבה הדגישה, כי כבר בנימוקי השומה טען המבקש, כי המשיבה הפסיקה פעילותה ו"הגשת הבקשה כעת, ערב דיון ההוכחות, לאחר שבפני בית המשפט נפרשה היריעה בתצהירי עדות ראשית מפורטים של המשיבה", אינה אלא ניסיון לחסום בירור הערעור. לגופם של דברים סבורה המשיבה, כי היענות לבקשה פירושה קיפוח זכויותיה של המערערת, כפי שכבר נקבע בפרשת שווארמה שלנו (בש"א 15811/08 רשת המסעדות שווארמה שלנו בע"מ נ' פקיד שומה חולון, מיסים כב/6 (דצמבר 2008) ה-26, עמ' 200).
 
♦ לטענת המבקש, אין מקום לטענת השיהוי הואיל ובהוראות הדין, אין הגבלה למועד הגשת בקשה להפקדת ערובה וכי חלוף הזמן רק מהווה חיזוק לטענתו בדבר הפסקת פעילותה של המשיבה. עוד טען המבקש, כי יישומה של הלכת שווארמה שלנו במקרה הנדון יוביל לחיובה של המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות ניהול ההליך.

בימ"ש מחוזי ת"א - כב' הש' מ.אלטוביה
♦ כפי שנקבע בעניין שווארמה שלנו אין הדברים האמורים בבחינת סוף פסוק ועל הסוגיה הנדונה חולשת תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וההלכות שבפסיקה בקשר עימה. משכך, ברגיל "במסגרת השיקולים המנחים להפעלת שיקול-דעתו של בית-המשפט בהטלת ערובת הוצאות, פועל, בראש ובראשונה, השיקול, כי אמצעי זה יופעל לעתים נדירות ובנסיבות חריגות בלבד" (רע"א 2808/00 סופרסל בע"מ נ' אורי יניב, פ"ד נד(2) 845 (2000)). וממילא:
 
♦ "כאשר מדובר בחברה שחדלה מלפעול ואינה מנהלת  כל  פעילות  עיסקית  ולה  נושים  נוספים על המשיב, הרי שניהול הערעור על פניו, נופל במסגרת סעיף 11 לחוק החברות. על כן זכותה של החברה לפנות לערכאות לשם בירור נכונות השומה, היא בעלת משקל רב. משקל העשוי להטות את כף המאזנים באופן שתתאפשר לה זכות הגישה לערכאות ותגבר על זכות המשיב להבטחת הוצאותיו" (שווארמה שלנו).
 
ועם זאת:
♦ "כאשר החברה ריקה מנכסים היא חברת מעטים, אינה פעילה עיסקית, אין נושים מלבד המשיב, כאשר מי שעומד למעשה מאחורי ההליך הם בעלי מניותיה או בעלי השליטה בה, כאשר ברור ברמת ודאות גבוהה, כי אם ידחה הערעור בחלקו, או כולו, לא ניתן יהיה לגבות את חוב המס, לא כל שכן את הוצאות המשפט ככל שייפסקו, דומה, כי במקרה זה יש מקום לדרוש מהחברה ליתן ערובה להבטחת תשלום הוצאות המשיב" (שם בהמשך).
 
♦ יש להבחין, איפוא בין מקום בו זכותה של חברה בע"מ להעמיד למבחן את שיקול דעתו של המבקש שעה שקבע את שומתה, ובין מקום בו יש לראות בהתנהלותה משום עמידה על זכות שלא בתום לב, אשר נוסף על כך אינה נופלת במסגרת סעיף 11 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. הבחנה זו אין לערוך אך ורק על רקע קיומם או העדרם של נושים נוספים, אלא, בין היתר, גם לאור הנסיבות בהן נקלעה החברה למצבה הכלכלי הקשה
עם זאת, יש ממש בטענתה של המשיבה בקשר עם השיהוי בהגשת הבקשה להפקדת ערובה, מקום בו לא נתגלו למבקש כל עובדות חדשות בקשר למצבה הכלכלי.
בנסיבות אלו, איזון נכון בקביעה, כי המבקשת תפקיד ערבות צד שלישי, בעל יכולת, להבטחת הוצאות המשיב בסך 40,000 ₪. על המערערת להפקיד ערבות כאמור בתוך 30 יום, שאם לא כן ימחק הערעור. בשל השיהוי בהגשת הבקשה אין לעשות צו להוצאות.
 
תוצאה:
♦ הבקשה התקבלה.
 
ניתן ביום 20.10.09
ב"כ המבקש: א.סמרה, עו"ד.
ב"כ המשיבה: א.דולב, עו"ד.