התיישנות שומה בשל פטירת המנוח ומכירת מוניטין של עו"ד

♦ המערערים מנסים להיבנות מכך שהמשיב אישר, כי לו היה מדובר במכירה לצד שלישי, הוא היה מכיר בעסקה, ורק בשל העובדה כי המכירה התבצעה לחברה שבשליטת המנוח הובילה אותו להתייחס לעסקה באופן אחר. ואולם, הבחנה זו של המשיב בדין יסודה, שכן ככל שהיה מדובר במכירה לצד שלישי, ניתן היה לבחון את קיומה של מכירת אמת של המוניטין העסקי. ברם, משעה שהמנוח מכר את המוניטין של משרדו לחברה שבשליטתו, כשלמעשה המשרד נשאר בדיוק כפי שהיה עובר למכירה, יש בכך כדי להצביע על מלאכותיות העסקה. החשש עליו הצביעו המערערים כבסיס לעסקה, לפיו לולא המכירה המוניטין של המשרד בניהול המנוח היה יורד לטימיון ופעילות המשרד הייתה ניזוקה, אין בו ממש. פועל יוצא, כי כל הכספים שקיבל המנוח בעסקה הם בבחינת שכר עבודה ולא רווח הון על כל המשתמע מכך, הן מבחינת שיעור המס והן מבחינת הכרתו כהוצאה אצל המערערת.