התרת ניכוי הוצאות במס הכנסה מאחר שנקבע שהחשבוניות כדין

♦  ערעור על שומה שהוציא המשיב לחברת פרופאל בע"מ (להלן: "המערערת"), לפי סעיף 152(ב) לפקודת מס הכנסה, שעיקרה אי התרת קניות, בהתבסס על ממצאי מס ערך מוסף, בטענה שניכוי התשומות נעשה על בסיס חשבוניות שהוצאו למערערת שלא כדין. השומה שהוצאה על ידי המשיב, נעשתה כולה על דרך גילום הכנסות מאותן חשבוניות מס במע"מ.

♦ הערעור שהגישה המערערת על שומת התשומות (ע"מ 12837-01-09, להלן: "ערעור מע"מ") התברר בפני כב' השופט סוקול. בעקבות כך ביקש המשיב לעכב הדיון בתיק דנן, עד למתן פסק דין בערעור המע"מ (בקשת המשיב מיום 11.1.2012). פסק הדין בערעור מע"מ ניתן ביום 3.10.2012 (להלן: "פס"ד מע"מ"). לאחר שניתן פסק הדין בערעור מע"מ שקיבל את עמדת המערערת בנוגע לחשבוניות, ומאחר שכפי שיפורט בהמשך קיבלה הוועדה לקבילות פנקסים ערר שהגישה המערערת על פסילת ספריה, ועל בסיס הסכמה בין הצדדים כי דמי שכירות שקיבלה המערערת הם בגדר "הכנסה רגילה" ולא הכנסה ממפעל מאושר, הסכימו הצדדים, כי אין צורך באותו שלב בשמיעת ראיות.

♦ מבדיקה שערכה רשות מע"מ של חשבוניות הקנייה של המערערת ושמות העוסקים, נמצא, לטענת המשיב, כי חלקן נושאות שמות של מי שאינו ספק פסולת. בעקבות ממצאים אלה לא הכיר מע"מ באותן חשבוניות לצורך ניכוי תשומות, הוגש כתב אישום נגד המערערת ומנהליה, בשל השימוש שנעשה בגין אותן חשבוניות והמשיב בענייננו הוציא השומה דנן בצו. בנוסף, החליט המשיב לפסול את ספרי החשבונות של המערערת לשנות המס 2005-2004. לעמדת המשיב, החשבוניות שהוצאו ע"י רשימת עוסקים הן פיקטיביות, מאחר שהן לא משקפות עסקאות אמתיות בין המערערת לבין אלה שהוציאו את החשבוניות. על החלטה זו של המשיב לפסול ספרי החשבונות בשנות המס שבערעור הגישה המערערת ערר לוועדה לקבילות פנקסים, שהתקבל. עוד קבע המשיב, כי משניהלה המערערת את פנקסי החשבונות באופן שאלה אינם עוד "ספרים נאותים", הפרה המערערת את התנאי לכתב האישור, והגם שפקיד השומה לא שלל את עצם ההכרה במערערת כמפעל מאושר, טען שרשאי היה לבטל את ההטבות במס שניתנו לה מכוח היותה מפעל מאושר.

 

♦ מנגד טענה המערערת, כי היא רוכשת את מוצריה מהספקים ומשלמת להם את התמורה על בסיס מחיר השוק המקובל בהתאם למשקל המוצר המסופק. החשבוניות שהוצאו לה מעידות על עסקאות אמת שבוצעו בפועל, וכי היא זכאית לקיזוז מלא של התשומות הנקובות שם, כמו גם ניכוי כהוצאה במסגרת שומת מס הכנסה. לדברי המערערת, ספקיה מסרו לה חשבוניות ערוכות כדין. יצוין כי בהליך הפלילי שהתנהל נגד המערערת ומנהליה, זוכו הנאשמים בפסק דין מיום 13.2.13, וזאת עוד בשלב שלפני הבאת ראיותיהם.      

♦ ביהמ"ש השלום קבע (כב' השופטת קנטור) שאין הנאשמים שם צריכים להשיב לאשמה, וזאת מאחר שהמדינה לא עמדה בנטל המוטל עליה בהליך הפלילי להוכחת כתב האישום. לאור השומה שהוציא המשיב למערערת, המחלוקת בתיק היא בשלוש שאלות: האחת, אם יש לאשר למערערת ניכוי הוצאות בשנות המס 2005-2004, על בסיס חשבוניות שהוצאו לה על ידי ספקים מסוימים; השנייה, אם יש לאשר החלטת המשיב לשלול מהמערערת הטבות מס המגיעות לה כמפעל מאושר, מקום בו ערר שהגישה על ההחלטה לפסול ספריה נתקבל בוועדה לקבילות פנקסים; השלישית, אם זכאית המערערת לקיזוז הפסדים ממפעל מאושר כנגד הכנסות מדמי שכירות שאין חולק שהן בגדר הכנסה רגילה ממפעל תעשייתי רגיל.

 

 

♦ אין בהכרח הלימה חד ערכית בין הכרה בחשבוניות במסגרת הליך מע"מ לבין ניכוי הוצאות במס הכנסה. כאשר מדובר בחשבונית זרה, עומדת מאחוריה עבודה שבוצעה או שירות שסופק, כך שהייתה הוצאה בפועל, אלא שהטענה היא שאחר ביצע את העבודה או סיפק את השירות. במקרה כזה, אין מניעה להכיר בהוצאה במסגרת מס הכנסה, גם אם שומת מע"מ לא מכירה באותה חשבונית. טענתה המקדמית של המערערת, לפיה יש לקבל את הערעור על הסף לאור החלטת הוועדה לקבילות פנקסים מהטעם שאין בהחלטת הוועדה לקבילות פנקסים כדי להשתיק את המחלוקת הנדונה ולכן לא חל הכלל בדבר השתק עילה או השתק פלוגתא נדחתה ע"י ביהמ"ש. בכך, הצטרפה השופטת וסרקרוג לקביעותיו של השופט סוקול בפסק-הדין שניתן לגבי המערערת בנושא המע"מ ובכלל זאת לכך שהוועדה לקבילות פנקסים היא ועדה מקצועית שאינה כוללת משפטנים ואינה מחויבת לשמוע ראיות, וממילא קיים ספק אם יש בכוחה לשַמש עיגון לטענת השתק פלוגתא המחייבת הליך המבוסס על ראיות. יש לדחות טענת המשיב כי הייתה סטייה מחובת ניהול הפנקסים או, כי יש לראות בספרים כ"לא נאותים". בנסיבות העניין, אין מקום לשלילת ההטבות שקיבלה המערערת כמפעל מאושר לפי החוק לעידוד השקעות הון. עם זאת, אין בקבלת עמדת המערערת כדי למנוע מן המשיב לחזור ולבדוק את אופן ניהול הספרים בשנות המס הבאות.  

  ♦ לעניין ניכוי ההוצאות, בפסה"ד שניתן בערעור מע"מ נתקבלו רוב טענות המערערת שכולן מתייחסות גם לתיק דנן ונקבע, כי מרבית החשבוניות הוצאו כדין, מכאן, שלא היה מקום שמשיב לא יתיר ניכויין.

♦ בנוגע לשאלה אם ניתן לקזז הפסד ממפעל תעשייתי מאושר כנגד הכנסה רגילה ממפעל תעשייתי רגיל, יש להפנות לחוזר מס הכנסה בנושא קיזוז הפסדים במפעל מעורב ובהתאם להוראותיו יש לאפשר למערערת קיזוז של ההפסדים שנוצרו לה ממפעל תעשייתי מאושר כנגד ההכנסה מדמי השכירות.

 

♦  הערעור התקבל