חיוב במס כספי פיצויים בכלל: "דין הפיצוי, כדין הפירצה"

♦ המערערת, חברת תופאפ הפעילה בבאר טוביה מפעל לייצור מוצרי תפו"א ומוצרי מזון קפואים, עבור אלוניאל בע"מ זכיינית של מקדונלדס בישראל. ביום 3.12.2004 פרצה שריפה במפעל ומרבית המבנים, הציוד והמלאי ניזוקו. בשנת 2005 קיבלה המערערת מחברת הביטוח פיצוי בסך 82,300,000 ש"ח בגין נזק למכונות, ציוד, מבנים, מלאי, התחייבות כלפי מגדלים, התחייבות כלפי מקדונלדס, הוצאות שונות ואובדן רווחים. המערערת ייחסה סך של כ- 59,000,000 ש"ח לשנת המס 2004 וכ- 23,300,000 ש"ח לשנת המס 2005. בשנת המס 2004 דיווחה המערערת על הכנסה שאינה חייבת במס המורכבת מפיצוי בסך 49,500,000 ש"ח על נזק לרכוש קבוע ופיצוי בסך 1,600,000 ש"ח על נזק לתשתיות אחרות. על שטח המפעל שהתפנה בעקבות השריפה, הקימה המערערת בשנת 2005, מרכז קירור לוגיסטי שחלקו יועד להשכרה. באותה שנה העבירה המערערת את הזיכיון עם למקדולנדס לנכסי תופאפ 2005 בע"מ, חברה בבעלותה המלאה. בשנת המס 2005 דרשה המערערת הטבות מס על סמך כתב אישור שניתן לה לפי חוק עידוד השקעות הון, התשי"ט 1959, לפיו זכאית להפחתת מס על הכנסתה המאושרת (25%) בשנות המס 1999-2005. המשיב קבע: א. בעקבות שריפת המפעל בשנת המס 2004,  נוצר אירוע של "מכירה" כהגדרתה בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה והפיצוי שנתקבל מחברת הביטוח מהווה "תמורה" ובכך נוצר רווח הון "ממכירת" הנכסים שנשרפו. ב. שנת המס 2005, כי בשנת המס החברה אינה זכאית להטבות מס מכוח החוק לעידוד השקעות הון 1959. בשנה זו אין בחברה פעילות ייצורית כנדרש ע"פ כתב האישור, ועל כן אין היא זכאית להטבות מכוח החוק לעידוד השקעות הון ומכאן הערעור. ביום 16.2.2010 הגישו הצדדים "רשימה מוסכמת של עובדות, פלוגתאות ומוצגים מטעם שני הצדדים": האם הפיצוי בסך 49.5 מיליון ש"ח, חב במס רווחי הון כפיצוי על נזקים לחילופין בגין מימוש זכות תביעה. לחילופין, כמכירת הציוד שנשרף לחברת הביטוח; האם הפיצוי ע"ס 1.6 מיליון ש"ח הינו הכנסה פירותית חייבת במס; האם דמי השכירות ששולמו למגדלים מוכרים כהוצאה; האם ביצעה המערערת פעולות יצוריות בשנת 2005.

 

 

♦ עיקר ענייננו של הערעור נוגע לשאלת סיווג הפיצוי שקיבלה המערערת, ועל כן, נכון יהיה לפתוח בהלכה בעניין זה כאמור בפסק הדין ע"א 171/67 פקיד השומה למפעלים גדולים נ' הוצאת ספרים ש' ל' גורדון בע"מ "... מקום שבו מקבל נישום פיצוי בגין פגיעה או ויתור על הכנסה כלשהי יסווג הפיצוי אצל המקבל על פי טיב הנזק אותו בא לפצות. ככל שהפיצוי נועד לכסות הפסד בגין הכנסה שוטפת, יחויב הפיצוי כהכנסה פירותית, ואילו ככל שבא לפצות אבדן נכס הוני, יסווג הפיצוי כהכנסה הונית". סך של 49,500,000 ש"ח ששולם כפיצוי בגין מבנים וציוד, שריפת המבנים והציוד במפעל של המערערת נכנסת לחלופה של סעיף 88 לפקודה "פעולה או אירוע שבעקבותם יצא נכס בדרך כל שהיא מרשותו של אדם". המערערת מתייחסת להגדרת המונח "מכירה" שבסעיף 88 לפקודה, ובין השאר טוענת כי משמעות החלופה שלעיל "היא ש"הנכס" ש"יצא" "מרשותו" של הבעלים, "נכס" זה שריר וקיים, והוא נמצא עתה "ברשותו" של בעלים אחר". על כן, לטענת המערערת, אירוע בו הנכס "עולה בעשן" ואינו קיים יותר אינו בגדר "מכירה". ביהמ"ש אינו מוצא בלשון החלופה שלעיל עיגון לטענה זו של המערערת. כל שנדרש על פי נוסח החלופה שלעיל הוא קרות אירוע שבעקבותיו יצא נכס בדרך כל שהיא מרשותו של אדם ואין כאן דרישה של הקניית הנכס לאחר. תשלום פיצוי בגין מלאי שנגנב או נהרס מאת מבטח, מהווה מימוש. כך גם, תשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו לנכס הון, בין אם הנכס התכלה או רק נפגע, נחשב לאירוע הבא בגדר "מימוש". מקום שהמימוש מצמיח ריווח, יחויב הריווח במס. ביהמ"ש לא רואה לנכון להתערב בקביעתו של המשיב, בעניין מיסוי התשלום בסך 49,500,000 ש"ח שקיבלה המערערת מחברת הביטוח, כרווח הון. סך של 1,600,000 ש"ח ששולם כפיצוי בגין השכרת מחסן קירור ופיצוי למגדלים, הוצאות אלה, דווחו על ידי המערערת כהוצאה פירותית ממילא ובהתאם לעקרון מילוי הפירצה יש לראות בפיצוי שקיבלה המערערת כהכנסה פירותית. וכן היתרה שהיא פיצוי בגין דמי שכירות ששילמה המערערת, הכיצד היא הונית? דמי השכירות הם הוצאה שבפירות והשיפוי בגינם נותר במשור הפירותי אף הוא. ביהמ"ש לא רואה לנכון להתערב בקביעתו של המשיב בעניין יתרת העודף בסך 1,600,000 ש"ח. האם הייתה למערערת פעילות ייצורית בשנת 2005, במכתב ששלח ראש תחום ביקורת השקעות למערערת ביום 19.9.00, קבע: "מחזור הנובע משירותי קירור שלא לשימוש מוצרי המפעל לא יהיה זכאי להטבות במס". לאחר השריפה חדל המפעל בבאר טוביה לפעול בייצור טוגנים קפואים והפך לכל היותר ל"מרכז קירור לוגיסטי". לאור האמור אין המערערת זכאית להטבת מס בשנת 2005. אשר על כן, דין הערעור להדחות.

♦ הערעור נדחה.