חיסיון מפני הפללה עצמית בערעור מס- למי שדורש

♦ השאלה הנשאלת הינה: האם רשאי המשיב לחייב מערער להמציא לידיו מסמכים שעלולים להפלילו, ומה נפקות הגשת המסמכים בלי ועם החלטת בית המשפט, לעניין החיסיון מפני הפללה עצמית.

♦ רקע עובדתי: לטענת המשיב, המערער בשיתוף פעולה עם בנו, הקים רשת מרפאות לטיפול בבעיות רפואיות והפיק מהם הכנסות, בארץ ובחו"ל.

בזמנו התנהלה חקירה פלילית ואף הוגשו כתבי אישום במסגרת פרשה שכונתה "פרשת קליניקה און". המשיב הוציא למערער שומת מס על חלקו ברווחי הקליניקות בהתאם לממצאי החקירה הפלילית שהתנהלה נגדו ונגד בנו ומעורבים נוספים בפרשה.

המשיב ביקש מביהמ"ש, כי יורה למערער להעביר לעיונו את המסמכים המבוקשים (דוחות שונים) אשר יאפשרו "לשום באופן מדויק יותר את הכנסותיו".

עוד טען המשיב, כי במסגרת ההליך השומתי, ביקש לקבל מהמערער את המסמכים המבוקשים. אולם מאחר שהמערער לא נענה לבקשתו ולא המציא את המסמכים, הוא נאלץ להוציא את השומה בהתאם למסמכים ולמידע שעמדו בפניו.

המערער טען כי המשיב מבקש לקבל את המסמכים הנ"ל לצורך ההליך הפלילי המתנהל בעניינו, וכי הוא זכאי לחיסיון מפני הפללה עצמית בקשר לגילוי כל ראיה שעלולה להפלילו בהליך הפלילי.

♦ במסגרת התגובה הגיש המערער גם בקשה לעיכוב הליך המס עד להכרעה בהליך הפלילי.

המערער נפטר בתאריך 25.1.2019. אשת המערער שהיא יורשת עזבונו, הודיעה לביהמ"ש, כי היא עומדת על זכותה לנהל את ההליך חלף המנוח.

המשיב ביקש מביהמ"ש להידרש לגילוי המסמכים המבוקשים, כבר כעת, שכן לאור פטירת המערער, הטענה על חיסיון מפני הפללה עצמית אינה רלוונטית.

♦ המשיב ביקש כי המסמכים המבוקשים יועברו לעיונו לאלתר, על אף עיכוב ההליכים, וזאת על מנת לאפשר לו, בזמן שיחלוף עד לחידוש ההליך, לבחון את המסמכים ולהתייחס אליהם עניינית.

♦ המערערת ביקשה לדחות את בקשת המשיב לגילוי המסמכים המבוקשים מהטעמים הבאים:

ראשית, המסמכים המבוקשים לא היו בפני המשיב בעת עריכת השומה ודחיית ההשגה ולכן ממילא אין בהם לסייע בהכרעה בשאלה, האם השומות, במועד עריכתן, היו שומות סבירות ומבוססות.

כן יש חשש של ממש שהמשיב מבקש לקבל לידיו את המסמכים המבוקשים דווקא לצורך ההליך הפלילי.

לחילופין, ככל שבית המשפט ייעתר לבקשת גילוי המסמכים, ביקשה המערערת חיסיון שימוש במסמכים אלו בהליכים פליליים ובהליכים אחרים.

המשיב הגיש את תגובתו לתשובת המערערת ובה חזר על בקשתו לגילוי המסמכים המבוקשים.

 
ביהמ"ש המחוזי בת"א, כב' הש' ירדנה סרוסי:  

♦ ראשית ציין ביהמ"ש, כי בתום ישיבת קדם משפט, ניתן על ידי מותב זה צו לגילוי מסמכים הדדי, לאור זאת, חלף המועד בו יכול היה המערער לטעון כנגד עצם הדרישה לגילוי המסמכים.

♦ לעניין טענת המערערת, כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים משום שלא שימשו בשלב השומה, בהתחשב בעובדה כי המסמכים המבוקשים לא הועברו על ידי המערער בהליך השומה, על אף שנדרשו על ידי המשיב, הצדק עם המשיב כי היאחזות המערערת בטענה, אינה במקומה, בלשון המעטה. 

בסעיף 135 לפקודת מס הכנסה הקנה המחוקק סמכויות נרחבות לפקיד השומה לדרוש מסמכים בהליכי השומה במטרה לסייע לו להגיע לידיעה מלאה בדבר הכנסתו של אדם. קבלת טענת המערערת, כי היא זכאית שלא לגלות את המסמכים המבוקשים בשל החשש מפני הפללה עצמית, עלולה לעקר מתוכן את הסמכות שהעניק המחוקק לפקיד השומה באופן מפורש בפקודת מס הכנסה ולחתור תחת תכליתה הפיסקאלית של דרישת המסמכים.

לכן, ככלל, האינטרס של אי הפללה עצמית ייסוג מפני האינטרס הציבורי של שומת מס אמת.

לטעמו של ביהמ"ש, העובדה שכתב האישום נגד הבן הוגש זה מכבר מעידה, כי התביעה סבורה שיש בידיה ראיות מספיקות כדי להביא להרשעתו. על כן, נדחית טענת המערערת לפיה בקשת המשיב לגילוי המסמכים נועדה מלכתחילה לשרת את ההליך הפלילי.

♦ המערערת מבקשת שיינתן לה "חיסיון שימוש" במסמכים, לפי סעיף 47(ב) לפקודת הראיות, היה ובית המשפט יחליט על גילוים. על בית המשפט לבחון את הבקשה בשני שלבים:

בשלב הראשון, יש לבחון האם מתקיים חשש להפללה עצמית במסמכים אשר המערער נדרש לגלות.

בשלב השני על ביהמ"ש לשקול, מצד אחד, את הסרת החיסיון הכללי מפני הפללה עצמית והתרת גילויים של המסמכים המפלילים בהליך המס לצורך בירור ההכנסה החייבת האמיתית, ומצד שני, את מתן החיסיון מפני שימוש במסמכים אלו בהליכים פליליים קיימים או עתידיים, ולעשות את האיזונים הנדרשים על מנת להבטיח את התוצאה הנכונה.

♦ ביהמ"ש הבהיר: "יש לזכור כי, הנטל לביסוס הטענה – כי השומה, שנעשתה בנסיבות אלו על פי מיטב השפיטה ועל בסיס ראיות חלקיות, אינה סבירה – מוטל על המערערת, כאשר סבירות השומה היא גם נגזרת של היקף הראיות שעמדו בפני המשיב בעת הוצאתה. העובדה שהמערערת מחליטה לממש את זכותה לחיסיון מפני הפללה עצמית, שאכן עומדת לה, אך אגב כך תימנע מהמשיב היכולת להגיע לבירור ממצה של הסוגיות שבמחלוקת, עלולה לגרור השלכות לגבי סיכויי הערעור". 

תוצאה:

♦ בימ"ש קבע, כי בשים לב למכלול השיקולים והאיזונים שצריכים להילקח בחשבון, טרם הבשילה השעה למתן החלטה בבקשת המשיב לגילוי המסמכים ויש צורך בליבון הדברים בין הצדדים, ובינם לבין עצמם.

♦ ניתן ביום: 19.12.19                  

ב"כ המערערת: עוה"ד עמית חדד ונועה מילשטיין

ב"כ המשיב: עוה"ד יעל הרשמן-אקסן ושירה ויזל-גלצור מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)