חיסיון על הסדר מס

♦ המשיב ראה במערער, אשר רכש ביחד עם שותפו מניות בחברת אפריקה לישראל להשקעות בע"מ, ומכרן, כמי שביצע עסקה בעלת אופי מסחרי ובעסקה במישור הפירותי ולא ההוני, ולכן המערער אינו זכאי לפטור ממס בגין הרווח  ממכירתן. המשיב הגיע להסדר מס עם השותף.

♦ המערער מבקש כי יגולה לו הסדר המס שנעשה עם השותף.

♦ המשיב טוען כי חוק חופש המידע קובע את נוהל הגשת הבקשות לגילוי מידע והטיפול בהן באמצעות עתירה לבית המשפט המחוזי, ולא דרך הליך ערעור מס. הואיל והבקשה נסובה סביב יישומה של הפקודה הרי שזו קובעת הוראות חיסיון ייחודיות. בנוסף, בהסכם הפשרה שהושג עם השותף כלולים נושאים שאינם נוגעים לעסקה נשואת הערעור, וחשיפתו תביא בהכרח לחשיפת אותם נושאים שאינם מענינו של המערער ואין להם כל נגיעה לשומתו. ממילא, הסכם הפשרה עם השותף אינו רלוונטי לשומת המערער והוא לא שימש בבסיס השומה.

 

ביהמ"ש המחוזי בת"א – כב' הש' מ. אלטוביה:

 

♦ בקשה זו מעוררת התנגשות בין זכויות המערער וזכויות שותפו.  מחד - זכות  המערער לקנינו, זכותו לשומת אמת, וזכותו ליחס שוויוני. מאידך - זכות הקניין של שותפו בבחינת שמירת המידע העסקי, מסחרי והפיסקאלי הנוגע אליו וזכותו לפרטיות. מקור זכויות אלה בזכויות היסוד המעוגנות הן בחקיקה חוקתית והן מעצם היותן זכויות אדם טבעיות. ההתנגשות מעצם טיבה תוליד פגיעה או כרסום באחת מהזכויות שעה שאין הן יכולות להיות מיושמות יחדיו. 

♦ בבחינת הבקשה לגילוי הסדר הפשרה, יש לבחון האם יש למבקש הזכות לעיין בהסכם, ומה תהא תרומת העיון. לו היה מדובר בהסדר מס שכל כולו נוגע לעסקת רכישת ומכירת המניות ושהמניות נרכשו בידי שני השותפים יחדיו, באותו מועד, באותם אמצעי מימון ואף נמכרו באותו מועד, לכאורה שתי השומות, היו אמורות להיות זהות במצב "מעבדתי", ומקום בו הסדר הפשרה שונה במהותו משומת המערער, הרי שנכונות המשיב במקום אחד להגיע להסדר, לעומת עמידתו על סיווג העסקה כחבה במס מלא, מעידה בנוסף על אפליה, גם על כרסום בבסיס שקול הדעת. גם אם אין בהסדרי פשרה בנסיבות זהות כדי להעיד על שיקול הדעת של המשיב בקשר עם קביעותיו בשומת הנישום המבקש את חשיפת ההסדרים, אזי ולו מתוך עקרון השוויון וחשיבותה של השקיפות המנהלית, יש להביא לידיעת הנישום את השיקולים שמנעו מהמשיב להגיע עימו להסדר פשרה זהה. אלא שספק אם מסגרת הדיון בשאלה זו הוא ערעור המס.

♦ פרמטרים ושיקולים, שהם בתחום מדיניות פרשנית כזו או אחרת, מדיניות אכיפה וכיוצא באילו שיקולים שהם שיקולי "רוחב" שלהם השלכה על ציבור הנישומים - יש לפעול לפרסומם. כאשר המבקש מוכיח לכאורה זהות נסיבות ושאלות פרשנות, על המשיב להצהיר, כי לא מדיניות פרשנית או מיסויית שונה הביאוהו להגיע להסדר שונה. במקרה בו המשיב מצהיר, כי הגיע להסכם פשרה כולל, המביא בכלל חשבון שיקולים שונים, שנות מס שונות, עסקאות שונות שנישומו, שיקולים לבר שומתיים וכיוצא בזה, מסתיימת הזהות הנקודתית ונשמט בסיס ההשוואה.

♦ על אף שהמידע העסקי בקשר עם מעורבות השותף בעסקת אפריקה ישראל גלוי וידוע למבקש, אין בכך כדי לכרסם מחובת הסודיות של המשיב בכל הנוגע לכך ובודאי באשר למידע שבבסיס הסדר הפשרה. ממה נפשך, לו היה השותף נכון למסור המידע בקשר עם הסדר הפשרה, אשר עצם פרסום כריתתו מהווה כרסום בחיסיון שבינו לבין המשיב, יש להניח, כי המערער היה יכול לקבל המידע משותפו. הפניה למשיב לשם קבלת המידע מלמדת, כי לא כך הם פני הדברים. 

♦ החתירה אל שומת האמת עומדת הן בבסיס הבקשה לגילוי הסדר הפשרה והן בהוראת החיסיון. אך הזכות "העודפת", מבין הזכויות המתחרות, תהא הזכות לפרטיות. פגיעה בזכות בסיס של יכולת הבחירה האישית עם מי לחלוק מידע שהוא מידע פרטי, מעמידה את האזרח, התושב לפני האדם. זכויות ההגנה על הפרטיות ועל הקניין בהתבטאותן בהקשר זה, צריכות להטות את הכף לשם שמירה על הוראות החיסיון שבפקודה, מה גם שאילו הן הוראותיו המפורשות של המחוקק.

♦ שעה שמבהיר המשיב, כי מדובר בהסדר המסדיר מכלול של סוגיות ומחלוקות דומה, כי גם אין אפשרות מעשית לבודד שאלת מיסוי של עסקה מסוימת באשר ברגיל ההסדר מבטא הסכמה מספרית באשר לגובה המס הכולל שישולם במכלול השומות והנושאים שהוסדרו. הסדר הדן במכלול של נושאים אינו יכול לשמש אמת מידה לבחינת שקול דעת המשיב בנושא מבודד שבהסדר ועל כן אין מקום כלל לדיבר "העקרונות והפרמטרים שעמדו בבסיס ההסדר".

♦ במקרה דנן הבהיר המשיב, כי "ההסכם מתייחס למכלול שלם של הסדרים" שנעשו עם השותף, כי "ההסכם נחתם לאור מכלול הנתונים והעובדות הרלוונטיים" לשותף, "הסכם הפשרה מהווה מקשה אחת של מכלול ההסכמות שהושגו בין הצדדים ובכלל זה אף העסקה נשוא ערעור זה." מכאן למד ביהמ"ש, כי הסדר הפשרה עם השותף אינו מבטא שומה נקודתית ועל כן השיקולים ששוקל המשיב מהווים "פסיפס מורכב של הנחות, איזונים ושקילת סיכונים משפטיים. בהעדר נתונים של ממש לסתור הצהרת המשיב כאמור, נושא הוא בנטל לשכנע, כי אין בסיס להשוואה בין שומת המערער לשומת השותף ועל כן אין מקום לחשוף את הפרמטרים ששמשו ביסודה.

♦ כמו כן נקבע, כי ערעור מס אינו הכלי המתאים לדיון בבקשה לקבלת מידע על פי חוק חופש המידע. חוק זה מסדיר נוהל הגשת בקשה לגילוי  מידע וכן את דרך התקיפה של בקשה שסורבה.

 

♦ הבקשה נדחתה.