חישוב מאוחד נפרד

♦ המערער 1 נשוי למערערת 2. עד לשנת 1988 ניהל המערער את מחלקת שירותי הרווחה בעיריית יבנה. אותה שנה הוא פרש מתפקידו והקים את חברת מ. מלכיאלי בע"מ (להלן – החברה). מאז הקמת החברה ועד עתה 96.6% ממניותיה הינן בבעלות המערער ושתי מניות רשומות על שם ילדי המערערים.
מאז הקמתה עוסקת החברה במתן שירותי סיעוד לקשישים. תחום הכשרתו ועיסוקו של המערער, קודם להקמת החברה ולאחריה, הינו בעבודה סוציאלית – ומכאן מומחיותו והמוניטין העומדים ביסוד הקמת החברה והצלחתה.
המערערת כיהנה שנים רבות כמורה בבית ספר תיכון, היא פרשה מעבודה זו בשנת 1992 וזמן קצר לאחר מכן החלה לעבוד כשכירה בחברה בתפקיד ניהול אדמיניסטרטיבי – ובכך היא עוסקת עד עתה.
ענינו של ערעור זה הינו בדוחו"ת ושומות מס הכנסה של שני המערערים לשלוש שנות המס 2005-2003. המערערים דרשו כי מיסוי הכנסותיהם ממשכורותיהם בחברה, יחושב ויישובם כהכנסות נפרדות בלתי תלויות זו בזו – כמובן הדברים בסעיף 66(א) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) התשכ"א – 1961 (להלן – הפקודה).
המשיב דחה דרישתם זו וקבע בשומה, ובהחלטה הדוחה את ההשגה, כי המדובר בהכנסת בן זוג (המערערת) התלוייה במקור ההכנסה של בן הזוג השני (המערער) – ועל כן ובהתאם להוראות סעיף 66(ד) לפקודה חישוב ההכנסות של בני הזוג ייעשה במאוחד.
 
בימ"ש המחוזי בבאר שבע - כב' הש' י. אלון:
♦ אין חולק כי מקור ההכנסה של המערערת הינו בהכנסות העבודה שלה מהחברה הנמצאת בבעלותו ושליטתו המלאה של בעלה – המערער.
חזקה היא עפ"י ס"ק 66(ד)(2) כי בן הזוג האחד (ובעניננו המערערת) שמקור הכנסתו מחברה בשליטת בן הזוג השני (ובעניננו המערער) תיראה הכנסתו "כתלוייה" במקור ההכנסה של בן הזוג – אולם יכול הוא לנסות ולסתור חזקה זו אם יוכיח כדבעי כי על אף חזקה לכאורית זו קיים בענינו ניתוק מהותי של אותה תלות לכאורית, ברמה המצדיקה לגופו של עניין חישוב מס נפרד.
אין חולק כי המערערת אמנם מועסקת על ידי החברה ותורמת להיבטים שונים בניהולה האדמיניסטרטיבי. ברם, אין בכך כשלעצמו כדי לנתק את "התלות" שבמקור הכנסה זה ממקור הכנסתו של בעלה המערער.
תלות זו מומחשת הלכה למעשה לנוכח הדומיננטיות של המערער כמייסד החברה, כמי שעסקי החברה קיימים ומתאפשרים הודות להכשרתו, מומחיותו והמוניטין המקצועיים שלו, וכמי שבנוסף להיבטים המקצועיים של החברה נוטל גם חלק פעיל בניהולה הכספי והאדמיניסטרטיבי (הוראות תשלומים, חשבונות בנקים, קביעת וחלוקת מטלות החברה).
רמות השכר של המערערת דנן הן ייחודיות לסיטואציה של היותה שותפתו לחיים של המערער. הן אינם נקבעות כפועל יוצא של תנאי עבודתה והעסקתה (משכורתה עולה פי שש על משכורות מקביליה לתפקיד) אלא מתבססות על השיקול האחד והיחידי של מיקסום תכנון המס לקופה המשפחתית המשותפת. נתונים אלה, המתאשרים רובם ככולם מפי המערערים עצמם, מוכיחים למעשה פוזיטיבית את היות מקור הכנסתה של המערערת תלוי בטבורו במקור הכנסת בעלה המערער.
המערערים לא זו בלבד שלא עמדו בנטל הפרכת החזקה הקבועה בסעיף 66(ד)(2) לפקודה – אלא שתמונת הראיות כפי שהובאה בפני עולה כדי מסכת ראייתית המאשרת קונקרטית במקרה הנדון את התלות של מקורות ההכנסה במובן הדברים שבסעיף 66(א) לפקודה.
לאחר בחינת תצהירי העדויות הראשיות של המערערים על נספחיהם ולאחר שאלה נחקרו בחקירות נגדיות הגיע בית המשפט הנכבד למסקנה, כי המערערים לא הפריכו את החזקה הראייתית שבס"ק 66(ד)(2) לפקודה – וכי מתוך ראיות אלה, וכן מראיות המשיב מתבקשת המסקנה, כי בעניננו אכן קיימת התלות במקורות ההכנסה כמובנה בס"ק 66(ד) ועל כן בדין דחה המשיב את דרישת המערער לחישוב מס נפרד לשלוש שנות המס שבערעור.
♦ ביהמ"ש, אף נותן את דעתו הכללית באשר להלכת קלס ולמסקנות הנובעות ממנה. ויפים לעניין זה דברי כב' השופט כפי שנאמרו מפיו: "אוסיף ואציין כי לדעתי הנחת המוצא של כב' השופט אלטוביה לפיה פסק הדין שבענין קלס הביא לשינוי משמעותי ודרסטי בפרשנות הנדרשת לסעיף 66(ד) רישא לפקודה אינה נקיה מספק. ענינו של פסק דין קלס מתמקד כאמור בבחינת מעמדן של החזקות שבסעיף 66(ד) סיפא – תוך שהוא מותיר על כנה, החקיקתי והפרשני, את הוראת ס"ק 66(ד) רישא לענין התלות או אי התלות של מקורות ההכנסה של בני הזוג. עקרון זה הינו מעשה חקיקה מפורש המבטא את האיזון שקבע המחוקק בין האינטרסים השונים שנסקרו בפסיקה המרובה בסוגיה זו, קודם להלכת קלס ולאחר אותה ההלכה. שינוי מן היסוד של אותה נקודת איזון חקיקתית דורש לטעמי התערבות של המחוקק עצמו".
הערת מערכת: ניתן ללמוד ולו ברמז את דעתו של כב' השופט אלון אשר יושב כיום בבית המשפט העליון, אם יוגש ערעור על ידי המדינה בפס"ד שקורי.
 
תוצאה:
♦ הערעור נדחה
ניתן ביום: 27.7.2009.
ב"כ המערערים: עו"ד ג. מלכיאלי.
ב"כ המשיב: עו"ד י. פנש.