חשיפת הטבות המס מכח חוק עידוד השקעות הון ע"י גלובס

♦ העותרים, עיתון גלובס ואחד מעורכיו, מר אלי ציפורי, מבקשים לקבל מידע בדבר הטבות המס הניתנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט- 1959, בכדי לתת את המידע והכוח לציבור לערוך דיון בשאלה זו לאור הדיונים בגירעון ובתקציב המדינה. בימים אלו מתנהלים דיונים על תקציב המדינה. הדיון נערך גם בתקשורת ובציבור. כן ביקשו העותרים לגבי עשר החברות שקיבלו את הטבות המס הגדולות ביותר בכל שנה גם את גובה הסכומים שניתנו כהטבות מס מכוח החוק. הבקשה מתייחסת, בין היתר, לחברות כי"ל, טבע, צ'ק פוינט, ישקר ואינטל, שלגביהן כבר פורסם בציבור, שקיבלו הטבות מס על פי החוק לעידוד השקעות הון (על רקע הביקורת הציבורית על הטבות המס שאותן העניקה מדינת ישראל למספר חברות בינלאומיות מובילות). רשות המיסים ומשרד האוצר דחו את הבקשה. עם זאת, הגישו דו"ח ממנו עולה שההטבות הכוללות שניתנו מכוח החוק לעידוד השקעות הון עמדו על 5.6 מיליארד שקלים בשנת 2010. מכאן העתירה.

 

♦ לטענת העותרים, לציבור זכות לקבלת מידע בדבר הטבות המס מרחיקות הלכת שהעניקה מדינת ישראל למספר חברות בינלאומיות מובילות וכי פרסום המידע האמור חיוני לצורך הפעלת ביקורת ציבורית על פעולת הרשות, וודאי במועד זה בו תקציב המדינה מצוי בעין הסערה הציבורית. העותרים טענו עוד, כי אין בהכרח קשר בין גובה הטבות המס שקיבלה חברה כלשהי לבין גובה הכנסותיה, ועל כן, אין בגילוי מידע המבוקש כדי לגלות פרטים אודות הכנסותיהן של אותן חברות, שהוא המידע שגילויו אסור מכוח הוראות החיסיון שבפקודת מס הכנסה. לטענת העותרים, פרשנות הוראות החיסיון שבפקודת מס הכנסה באופן שהן כוללות גם את המידע נשוא העתירה, שאין בו כדי לגלות פרטים אודות הכנסותיהן של אותן חברות, לא רק שאינה מתפרשת מלשון החוק, אלא שהיא גם אינה מוצדקת לאור התכליות של חוק חופש המידע ולאור עקרונות היסוד המקובלים בשיטתנו המשפטית.

 

♦ לטענת המשיבים, המידע המבוקש בעתירה נופל בגדר החריג הקבוע בסעיף 9(א)(4) לחוק חופש המידע הקובע, כי לא יימסר מידע אשר גילויו אסור על פי דין. על פי הטענה, מסירת מידע על ההטבות שקיבלה חברה לפי החוק לעידוד השקעות דומה למסירת מידע על פטורים או הקלות על פי פקודת מס הכנסה וקיימים מצבים שבהם ניתן יהיה לחשב את ההכנסה שהייתה לחברה כלשהי על בסיס סכום ההטבות שקיבלה. המשיבים טענו, כי המידע המבוקש הינו בבחינת מידע הנוגע להכנסתו של פרט ולכל הפחות יכול להוות אינדיקציה לגבי גובה ההכנסה של נישומים ולפיכך אסור למסרו. עוד נטען, כי לאחרונה פורסמו לציבור הרחב ממצאים ונתונים, שאותם ניתן לפרסם על פי דין, ביחס להטבות מס שניתנו מכוח החוק לעידוד השקעות הון, באופן המאפשר דיון ציבורי ראוי ומעמיק ביחס להטבות המס, והכל מבלי לפגוע בהוראות החיסיון. לבסוף נטען כי בית המשפט מנוע מלהורות על מסירת המידע המבוקש בעתירה מבלי שניתנה תחילה הזדמנות לכל החברות שעלולות להיפגע מקבלת העתירה להשמיע את עמדתן ולתת להן את יומן בפני בית המשפט.

 

 

♦ ביהמ"ש קבע,  כי מעמדן של החברות הציבוריות המחייב גילוי מלא, מרוקן מתוכן את החסיון בהקשר זה לגביהן, ומאפשר מסירת המידע המתבקש לגביהן. המידע שגילויו מתבקש הינו בבחינת קניינו של הציבור במלוא מובן המילה, שהרי לכל אחת ואחד מאזרחי המדינה הזכות לדעת מהן גובה הטבות המס הניתנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון לחברות מהמובילות במשק, שעה שהטבות אלה, שכאמור, הגיעו לסך של למעלה מחמישה מיליארד ₪ (!)בשנת 2010, משפיעות על תקציב המדינה ובאות על חשבון "העוגה הציבורית".

♦ ביהמ"ש סבור, כי לאור היתרונות הגלומים בגילוי המידע הנדרש, על זכות הפרטיות של החברות הפרטיות לסגת מפני זכות הציבור לדעת. המדובר במידע שלא ניתן להסיק ממנו באופן מדויק על הכנסתו של הנישום, אלא רק לקבל אינדיקציה כללית ועקיפה לגביו. לכך הוסף, כי ההטבות הניתנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון הן וולונטריות והן כרוכות בפעילות יזומה מצדה של החברה מבקשת ההטבה. ניתן לומר, כי בכך שחברה מבקשת לקבל הטבות מכוח החוק על חשבון תקציב המדינה מכניסה היא עצמה לספירה הציבורית או המעין-ציבורית. לבסוף נקבע כי הן פרשנות תכליתית של הוראות החיסיון בדיני המס, הן שקילת מכלול השיקולים הנדרשים לעניין, מובילים, כולם, למסקנה כי יש להיעתר לבקשת המידע ולהורות על גילוי המידע המבוקש. נקבע כי המשיבים יעבירו המידע הדרוש תוך 7 ימים מיום קבלת ההחלטה.

 

תוצאה:

♦ העתירה התקבלה. המשיבים ישלמו לעותרים הוצאות משפט ושכ"ט בסך 40,000 ש"ח.