נוהל רשות המסים קבלת כספי מיסים בשל מימוש קריפטו – האם עובד?
ביום 31.12.23...
משקיעי קריפטו נתקלים לא אחת בבעיה כאשר הם מנסלים להפוך את כספם ל"כסף רגיל" (המכונה FIAT)...
הצטרף לרשימת תפוצה
כדורגלן הינו נכס בלתי מוחשי
גירסה להדפסה
מספר הגיליון:
625
קישורית לפסיקה מקורית:
עמ (ת"א) 1200/07 בני יהודה ואח' נ' מנהל מס ערך מוסף ת"א 3
תאריך:
14/06/2012 ♦ המערערות הן קבוצות ספורט העוסקות בכדורגל ורשומות אצל המשיב כמלכ"ר. במהלך השנים הרלבנטיות רכשו המערערות או שאלו זכויות להעסקת שחקני כדורגל מקבוצות ספורט זרות בחו"ל. לדברי המשיב, זכויות אלה מעניקות לקבוצת הספורט יכולת להעסיק את אותו שחקן כך שיתאמן וישחק במסגרתה. בתמורה לזכות להעסקת השחקנים שולמו ע"י המערערות סכומים שונים לקבוצות זרות. עמדתו של המשיב היא, כי הזכויות שנרכשו נכללות במסגרת נכסים בלתי מוחשיים אשר יבואם לישראל מחייב בתשלום מע"מ. בעקבות רכישת או שאילת שחקן הוצאו ע"י המשיב חיובי מס לקבוצות כדורגל שונות. השגות המערערות על החלטות המשיב – נדחו. המערערות טענו, כי המשיב, ביודעו, כי מלכ"ר אינו רשאי לקזז מס תשומות בגין רכישת טובין - בין שהם מוחשיים ובין שהם בלתי מוחשיים או בגין קבלת שירותים, מבקש לשנות סדרי עולם ולהטיל על המערערות מס בגין ייבוא טובין.
♦ המערערות טענו, כי אין מקום לקביעת המשיב על פיה רכשו זכות רכושית בעלת ערך כלכלי העונה להגדרת "טובין". המשמעות המשפטית של דרישת המשיב היא תשלום מע"מ עבור זכויות שימוש ומסחר בבני אדם. אין מקום להפריד בין שחקן בשר ודם לבין הזכויות בו ולא ניתן לסחור בבני אדם. הזיקה הרלוונטית הנוגעת לשחקן היא מתן שירותים ולא רכישת נכס. הזכות אינה אלא שירות וככזו אינה יכולה להיות מיובאת. הטלת מע"מ בגין ייבוא שחקנים חותרת תחת ההוראות המפורשות של המחוקק המיועדות לעודד את יבוא השחקנים. המערערת הפנתה לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה"), כדי לתמוך בטענה לפיה קבלת עמדת המשיב תגרום לאנומליה בין הסיווג שניתן לייבוא שחקן בפקודה - לבין הסיווג אותו מבקש המשיב ליתן לאותה פעולה במסגרת חוק מע"מ. נטען, ששינוי מדיניות אינו ראוי להתבצע על דרך הוצאת שומה. יש לבצע את השינוי באמצעות שינוי חקיקה או הבהרה בהוראות מקצועיות ומפורטות.
בביהמ"ש המחוזי תל אביב-יפו – בפני כב' השופטת דניה קרת-מאיר:
♦ מקובלת על ביהמ"ש הפנייתו של המשיב לדבריו של פרופ' א. נמדר על פיהם המונח "טובין" בחוק מע"מ כולל גם נכסים בלתי מוחשיים המתאפיינים בכך שאינם חפצים בעלי מימד פיסי אשר ניתן לטלטלם או לחוש בהם. הוראות החוק מבחינות במפורש בין מקרה בו ניהלו הצדדים מו"מ והגיעו לכלל הסכמה בדבר תנאי העברתו של שחקן ובדבר סכום הפיצוי - לבין מקרה בו לא הגיעו הצדדים לידי הסכמה בדבר תנאי ההעברה. הפיצוי הנקבע במקרה של העברה בהסכמה הינו אם כן תוצאה של מו"מ בדבר התקשרות כלכלית ואין הוא מתייחס להפרה. כרטיס השחקן הינו אחד המסמכים שיש להגיש להתאחדות במקרה של העברה או השאלת שחקן. כרטיס השחקן עצמו איננו מוגדר לא בחוק ולא בתקנוני ההתאחדות. ביהמ"ש הגיע למסקנה, כי כרטיס השחקן הינו בגדר זכות כלכלית. עוד מציין ביהמ"ש, כי חלק מהמערערות מציגות את זכויות העסקת השחקנים במסגרת "רכוש קבוע". התוצאה מהאמור לעיל היא, כי כרטיס השחקן מעניק לקבוצה המחזיקה בו את האפשרות להעבירו בין הקבוצות ולקבל בגין ההעברה תמורה. לכן אין מקום לטענה, כי מדובר בתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם, אלא בעסקה כלכלית המתייחסת לזכות שהיא בגדר "נכס בלתי מוחשי" הנכללת בהגדרת "טובין". טענה נוספת, היא טענת המערערות על פיה חיובן במע"מ בגין כרטיסי השחקן הינה למעשה "סחר בבני אדם". ® בסיכומים שהוגשו ע"י המערערות בערעורים המאוחדים נטען, כי המשיב התעלם מנושא הכפייה. נטען, כי לכאורה שני מעסיקים מחליטים ביניהם על מכירה בכפיה של העובד מהאחד לשני. המערערות טענו, כי רכישת כרטיס השחקן נעשית בכפיה, ללא התחשבות ברצונו של השחקן תוך שלילית רצונו. לכן יש לראות בכך, לטענת המערערות, מכירת זכויות באדם על ידי שני גופים מסחריים. ביהמ"ש קבע, כי אין כל מקום לקבל טענות אלה. כמו כן, מקובלת על ביהמ"ש עמדת המשיב, כי תקנון פיפ"א ותקנון ההתאחדות לכדורגל קובעים נוהלים מפורשים בדבר העברת או השאלת שחקנים, ואף נקבעו כאמור מנגנונים להסדר תשלומים בגין פעולות אלה. השחקן עצמו בוודאי שאינו נמכר. העסקה המסחרית מהווה מכירת הזכות הכלכלית הנובעת מהעסקתו של השחקן ע"י הקבוצה השואלת או הרוכשת את כרטיס השחקן. השחקן עצמו מתקשר בהסכם נפרד עם הקבוצה הרוכשת במסגרתו נקבע השכר אשר ישולם לו ותשלומים נוספים. המערערות טענו, כי אין לראות בהן כמי שביצעו ייבוא לישראל. נטען, כי הזכות המדוברת אינה אלה שירות שנותן השחקן לקבוצה אשר אינה יכולה להיות מיובאת. לאור האבחנה בין התקשרות הקבוצה עם השחקן - לבין רכישת הזכויות הכלכליות הטמונות בכרטיס השחקן, אין מקום לטענה, כי הזכות שנרכשה היא השירות שנותן השחקן לקבוצה.
♦ המערערות טענו, כי השומות הוצאו בעקבות שינוי מדיניות אצל המשיב. כמו כן, נטען שראוי ששינוי המדיניות יתבצע ע"י חקיקה. המערערות לא הציגו ראיה כלשהי התומכת בטענה, כי מדובר בשינוי מדיניות. יש להדגיש, כי חוק מע"מ מטיל באופן מפורש חבות במע"מ בגין ייבוא טובין.
התוצאה:
♦ הערעורים נדחים.
ניתן ביום 6.6.12.
ב"כ המערערת: עו"ד ג'ק בלנגה ו/או דורון איתני
ב"כ המשיב: עו"ד יוסי טופף
מס פקס בע"מ
רח' החשמונאים 90
קומה 2
תל אביב ת.ד 20445
טל. 03-6966733
פקס. 03-6966744
אין האמור באתר מהווה יעוץ משפטי, יעוץ מקצועי, חוות דעת, סקירת המצב המשפטי ו/או הדין הרלבנטי.
ליעוץ משפטי ניתן ליצור קשר עם משרד עורכי הדין גולדמן ושות'
הנני מסכים/מסכימה לתקנון האתר.