לא ניתן להגיש מסמכים שיש לגביהם מחלוקת בשלב הסיכומים

♦ המבקש בבקשה דנא והמשיב בערר (להלן: "המשיב") מבקש מבית המשפט להורות לעוררים למשוך מתיק בית המשפט מסמכים שהוגשו על ידם לראשונה במצורף לסיכומיהם וכן להורות על מחיקת טענות שהועלו לראשונה על ידי העוררים במסגרת סיכומיהם בערר.

 

♦ הטענות בנוגע לאכיפה בררנית ואפלייתם לרעה לא נטענו בהשגה עצמה, ואף לא נטענו במהלך הערר דנן, עד לשלב הסיכומים – ולכן לא ניתן להעלותן לראשונה רק עתה, בעת הגשת סיכומי העוררים בערר.

לטענת המשיב, בהתאם לפסיקת בתי המשפט טענות בדבר אכיפה בררנית ואפליה הן טענות עובדתיות אשר יש לבססן בתשתית ראייתית. לפיכך, העלתן של טענות אלה רק עתה, בשלב הסיכומים, נוגדת את הוראות סדרי הדין, ומונעת ממנו מלהתמודד כנגדן באמצעות חקירה נגדית של עדים או באמצעות הגשת מסמכים מטעמו.

 

♦ באשר לטענת העוררים בדבר אכיפה בררנית – לטענת המשיב, העוררים מערבבים "מין בשאינו מינו". המשיב ציין, כי השאלה הופנתה בהתייחס לקיומו של נוהל לחישוב מס רכישה נוסף החל בעת רכישת דירה אצל קבלן כאשר רוכש הדירה מבקש מהקבלן לבצע עבורו שיפורים או שינויים בדירה שלא נכללו בהסכם המקורי "והינם חייבים במס רכישה הואיל ושווים מצטרף לשווי הדירה".

לטענת המשיב, העוררים עצמם מודים כי הטענה בדבר אכיפה בררנית הועלתה על ידם לראשונה בשלב הסיכומים. בית המשפט קובע כי בהתקיים התנאים הבאים ניתן לסטות מעיקרון זה: אופי הראיה הנוספת הינו טכני ופשוט; בעל הדין לא יכול היה להביא ראיה זו בשלב מוקדם יותר.

לטענת המשיב, תנאים אלו אינם מתקיים בנסיבות העניין שכן: המדובר בטענה כבדת משקל המטילה דופי בשיקול דעתו של המשיב; אין המדובר במידע חדש אשר רק עתה הצליחו העוררים להשיגו. זאת ועוד, המשיב טוען כי טענותיהם העובדתיות החדשות של העוררים אף לא גובו בתצהיר, וגם מטעם זה דינן להידחות. 

 

♦ לטענת העוררים, ערר זה עוסק בשאלות משפטיות גרידא. לדידם, הסוגיות הנכללות בערר זה הן האם יש לצרף לשווי העסקה את העלויות המשפטיות בהן נושא רוכש דירה עבור קבלת הטיפול המשפטי הנוגע לרישום זכויותיו בדירה שרכש, והאם המשיב הפעיל כלפי העוררים אכיפה בררנית באופן המצדיק להעניק לעוררים סעד של "הגנה מן הצדק". באשר לטענת "הגנה מן הצדק" טוענים העוררים, כי יש להעניק סעד זה במקרה של אכיפה בררנית הנעשית תוך פגיעה בשוויון שבין נישומים אשר ענייניהם דומים, וכאשר האכיפה מתבצעת על יסוד שיקול זר או החלטה שרירותית גרידא.

♦ לטענת העוררים, הפסיקה קובעת שאין מניעה מלהעלות לראשונה בשלב הסיכומים שאלה משפטית אם היא מבוססת על מסכת עובדות שאינן שנויות במחלוקת.

 

♦ לטענת העוררים, גם אם ביהמ"ש יסבור, כי הטענות נושא בקשה זו הועלו על ידם לראשונה במסגרת סיכומיהם – הרי שיש להתיר את הכללתן בסיכומי העוררים הואיל והן מתייחסות להסקת מסקנות מעובדות מוכחות, או מעובדות שהיו פרושות בפני המשיב. עוד טענו העוררים, כי המדובר במסמכים אשר נמצאו בידי המשיב והוסתרו על ידו, ולכן – אין לאפשר למשיב לטעון כנגד הגשתם המאוחרת במסגרת סיכומי העוררים. זאת בנוסף לאינטרס הציבורי המחייב לשמור על התנהלות שוויונית וחוקית של רשויות המדינה.

 

 

♦ ביהמ"ש קבע, כי ככלל על בעל דין להגיש ראיותיו כ"חבילה אחת". עם זאת, בתי המשפט קבעו לאורך השנים, כי במקרים חריגים, ביהמ"ש יאפשר להגיש ראיות נוספות גם לאחר תום שלב הגשת הראיות. וכי רק במקרים נדירים ביותר יאפשר ביהמ"ש הגשת ראיות לאחר תום שלב הגשת הראיות בערכאת הערעור.

ביהמ"ש קבע, כי ערכאת ערעור רשאית לדון לראשונה בטענה אשר לא נטענה בפני הערכאה הדיונית כאשר מדובר בטענה משפטית המבוססת על עובדות שאינן שנויות במחלוקת. מאידך, כאשר מדובר בטענה עובדתית חדשה, בטענה משפטית המבוססת על עובדות שנויות במחלוקת, או בטענה משפטית שיש בה משום שינוי מהותי של חזית הטיעון – לא תדון בה ערכאת הערעור אם לא הועלתה קודם לכן בפני הערכאה הדיונית. ביהמ"ש סבר, כי כוחה של הלכה זו יפה גם לגבי עררי מס, ובכללם עררים בנושא מיסוי מקרקעין על החלטות של נושאי תפקיד באגף מיסוי מקרקעין של רשות המיסוי, הדומים מהותית להליכי ערעור בכלל, ולהליכי ערעורי מס בפרט.

 

♦ ביהמ"ש הוסיף וקבע, כי טענות בנוגע לאפליה ואכיפה בררנית הינן טענות המשלבות פן עובדתי ופן משפטי ולפיכך המעלה אותן נדרש לתומכן ולבססן בתשתית עובדתית לכאורית. בית המשפט אינו סבור, כי מקרה זה נמנה על אותם מקרים נדירים.

ביהמ"ש קבע, כי העוררים לא הוכיחו, כי לא ידעו ולא היה עליהם לדעת, על קיומן של ראיות אלה בשלב מוקדם יותר. זאת ועוד, אין המדובר בראיה טכנית אלא במסמכים שנועדו להוכיח מדיניות מפלה ואכיפה בררנית. שיש בהם בכדי להקים תשתית עובדתית לטענותיהם החדשות. "אין די בהפרכת סיסמא של רצון להגיע ל"חקר האמת" כדי להכשיר שיבוש מוחלט של סדרי הדין ושל דיני הראיות". הוועדה מסכמת וקובעת: אין לאפשר לעוררים לצרף לסיכומיהם ראיות חדשות.

 

♦ בקשת המדינה למשיכת המוצגים מתיק בית המשפט התקבלה.