מגורים או נופש?

♦המערערת שהינה עוסק מורשה בתחום אחזקת בתים, רכשה מקבלן בחודש מאי 1998, 9 מתוך 146 דירות בבניין (להלן: "הבניין"). בעלות על 26 דירות נוספות בבניין, קיבלה חב' חי-טל פרויקטים בניה ופיתוח בע"מ (להלן: "חב' חי-טל"). ביום 17.07.96 נחתם הסכם ניהול בין המערערת לבין חב' חי-טל וגורמים נוספים, ולפיו המערערת קיבלה על עצמה את אחזקת וניהול רכושן של חי – טל ושלה בבניין הדירות. בנוסף קיבלה המערערת עד תום שנת 1999, במישרין ובעקיפין זכויות ניהול של עוד 51 דירות בבניין. בהליך קודם שהתנהל בין הצדדים לתיק זה, דחה המשיב את בקשת המערערת לנכות תשומות מרכישת 9 הדירות בטענה, כי הדירות לא משמשות לנופש אלא להשכרה למגורים לתקופה ממושכת, עיסוק הפטור ממע"מ. לאור הצהרתו של מנהל המערערת, לפיה החברה רכשה את הדירות לשם הפעלתן כמאגר דירות נופש להשכרה, חזר בו המשיב מסירובו והמערערת הורשתה לנכות את מס התשומות כדין עסקה חייבת. ביום 5.08.99 זכתה חב' חי-טל במכרז של המשרד לקליטת עלייה, שבמסגרתו התחייבה להשכיר מקבץ של 85 דירות בבניין, לאוכלוסיה שתופנה אליה. עוד קודם לכן, ביום 25.07.99, נחתם הסכם בין המערערת לבין חב' חי-טל, שבו התחייבה המערערת להעמיד למשרד הקליטה, באמצעות חב' חי-טל, 50 יחידות דיור, וחב' חי-טל, מצידה, תשלים ל-85 דירות. ההסכמים נכנסו לתוקף ביום 1.11.99, ומשכם 5 שנים, עד ליום 31.10.04, עם מניה, שנוצלה, שהאריכה את תקופת ההסכמים עד חודש אוקטובר 2009. ביום 21.03.04 הוציא המשיב למערערת שומת עסקאות לפי מיטב השפיטה מכח סעיף 77 לחוק מע"מ, בגין תקבולים שקיבלה מחב' חי-טל ומהדיירים, אשר לא חויבו במע"מ ודווחו כעסקאות פטורות.