מועד "הבשלת" אופציות

♦ טופז עבדה בחברת צ'ק פוינט (להלן: "החברה") מיום 17.10.1999 ועד 3.4.2003. זלצמן עובדת בחברה מיום 3.10.99 ועד היום.

בתאריך 22.4.03 ילדה טופז את בנה ויצאה לחופשת לידה של שנים עשר שבועות.

בתאריך 4.3.2002 ילדה זלצמן את בנה ויצאה לחופשת לידה בת שנים עשר שבועות.

 

♦ בסמוך לאחר קבלתן לעבודה הוקצו לתובעות אופציות לרכישת מניות החברה. לפי תכנית האופציות של עובדי החברה האופציות  אינן סחירות - אין כלל מסחר באופציות של החברה, להבדיל ממניות החברה הנסחרות בבורסה. האופציות לא ניתנות להעברה או לשעבוד כלל לפני ה- VESTING או לאחריו.

מניות החברה נסחרות בבורסה בנאסד"ק בארה"ב.

האופציות של התובעות הן אופציות שהוקצו לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה.

הדיווח לרשויות המס בגין מימוש האופציות של התובעות נעשה על ידי החברה באמצעות ניכוי מס במקור.

מנת האופציה הראשונה של התובעות הפכה VESTED באוקטובר  2001.

טופז בחרה לממש אופציות בנובמבר 2001 ובחודש פברואר 2002. זלצמן בחרה לממש אופציות בנובמבר 2001 ובחודשים ינואר פברואר 2002.

האופציות ניתנות למימוש מאוקטובר 2001 ועד ל-2006, והן זכאיות לממש בכל מועד עד לתאריך הפקיעה.

 

♦ עובד הנהלת החשבונות של החברה ערך את הטפסים הרלבנטיים לצורך דיווח לנתבע על הכנסות התובעות, ובטעות ייחס את הסכומים שקיבלו התובעות כתוצאה ממימוש מנת האופציות בשנת 2002 לשנת 2001.

בהמשך שלחה החברה מכתב תיקון לטעות, ולאחר מכן נשלח מכתב נוסף מב"כ התובעות אולם, הנתבע מסרב לראות בסכומים אלה כהכנסות שנתקבלו אצל התובעות בשנת 2002.

♦ טענות התובעות היו בתמצית, כי יש להשוות את מועד חיוב ההכנסה למועד חיוב ההכנסה במס הכנסה, קרי בעת מימוש האופציות. מחוזר מס הכנסה מס' 3/2003 מיום 11.3.2003 עולה, כי בתקופה הרלבנטית עובד היה מתחייב במס הכנסה על מימוש אופציות לפי סעיף 3(ט') במועד המימוש בפועל ולא במועד בו ניתן היה לממש. התובעות מצאו תמיכה נוספת לטענותיהם בהחלטת ועדת פסיקה של נציבות מס הכנסה, שם נאמר בין היתר, כי סעיף 3(ט') קובע הסדר דחייה של אירוע המס למועד בו העובד יממש את האופציות למניות ובמועד המימוש רואים את הרווח שהפיק העובד כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה.

 

♦ טענת הנתבע היא, שהאופציות שקיבלו התובעות הפכו לסחירות בחודש אוקטובר 2001. מאותו מועד הבחירה היתה בידן, אם ומתי יממשו את טובת ההנאה - האופציות שנתן להן מעבידן.

מחיר האופציות בחודש אוקטובר 2001 לעומת מחיר ההקצאה, זו הכנסת העבודה, עליה יש לחייב בחודש אוקטובר בדמי ביטוח.

 

♦ מה שקובע הוא, המועד הראשון בו ניתן להעריך את האופציה, לקבוע את שוויה והמועד הראשון שבו היא ניתנת למימוש, ובמקרה זה המועד הוא חודש אוקטובר 2001.

 

♦ אין קשר בין מועד תשלום השכר בפועל לעובדים לבין מועד החיוב בתשלומי דמי הביטוח.

לפי חוק הבטוח הלאומי, אף  אם המעביד לא שילם בפועל את השכר לעובד במועד, מוטלת חובה על המעביד לשלם את דמי הביטוח עבור העובד ב-15 לכל חודש, בגין החודש הקודם, שאם לא כן, הכנסת העובד לא מבוטחת.

וזאת בניגוד למס הכנסה הגובה את המס במועד הדחוי של תשלום השכר.

 

♦ במקרה זה אין זה רלבנטי, כי מס הכנסה המתין עם גביית המס עד למועד המימוש.

 

 

 

♦ נוכח האמור, וכן נוכח הקריטריונים שהובאו לעיל באשר לסחירות, בחודש אוקטובר 2001, משהאופציות שניתנו לתובעות היו ניתנות למימוש (על אף שהן בחרו שלא לעשות כן) האופציות הפכו סחירות, ואין כל מקום להבחין ביניהן לבין עובד אשר בחר באותו מועד לממש את האופציות. לכל היותר, ניתן לראות בתובעות כמי שמכרו את המניות הממומשות ורכשו אותן מיד לאחר מכן כהשקעה – פעולה, אשר נוכח כל האמור לעיל ועל פי האמור בסעיף 2(2) לפקודה, היה על התובעות לשלם בגינה מס על הכנסת עבודה עוד באוקטובר 2001 מיד כאשר האופציות הפכו - VESTED.

 

♦ ממועד זה ואילך מדובר בהשקעה הונית, וככל שיצמח רווח הרי שמדובר ברווח הוני, אשר בגינו לא משולמים דמי ביטוח, וממילא רווח זה  לא יילקח בחשבון לעניין חישוב ההכנסה לצורך דמי הלידה.

 

♦ האופציות שבידי התובעות הפכו לאופציות סחירות באוקטובר 2001, ובמועד זה יש לראותן כהכנסת עבודה החייבת במס.

 

♦ לאור פסיקת בית המשפט העליון בעניין דר, אין משמעות למועד בו מומשו האופציות בפועל, אלא למועד בו הפכו סחירות וניתנות למימוש.

 

♦ התביעה נדחתה.

 

 

♦ הערת המערכת: פסיקה תקדימית זו לצורך ביטוח לאומי יכולה להיות טובה לשני הצדדים. התוצאה בפועל היא שכיום כל מי שאופציות שקיבל הפכו לברות מימוש, כדאי לו לבדוק את אפשרות תיקון הדוחות לביטוח לאומי.