מיסוי על מהמר טוטו-ווינר בשל פרשנות המונח "הימור אחד"

♦ השאלה במחלוקת נוגעת לפרשנות ס' 2 לצו בקשר עם מיסוי רווחי הימורים והגרלות ובעיקר בשאלה מהי הפרשנות הראויה למונח "הימור אחד" לעניין ס' 2א לפקודת מס הכנסה.

♦ עפ"י העובדות: בשנת 2010 הייתה למערער הכנסה מהימורים בסכום של 600,500 ₪. ביום 15.6.2010 שלח המערער 17 טפסי "winner" בהפרש של דקות ספורות בין הטופס הראשון לאחרון, וכללו ניחוש זהה של התוצאות בשלושה משחקי כדורגל אשר נערכו במחזור משחקים אחד.

סכום הזכייה בכל אחד מהטפסים לא חצה את סכום הפטור שנקבע בצו מס הכנסה (להלן: "הצו"), אשר עמד בשנת 2010 על 57,120 ₪.

♦ המשיב קבע, כי סכום הזכייה מהווה הכנסה החייבת במס בהתאם להוראות סעיף2א לפקודת מס הכנסה (להלן: "הפקודה").

♦ לגישת המערער יחידת המיסוי לעניין סעיף 2א לפקודה, היא "טופס אחד", דהיינו כמות הטפסים היא אשר מבטאת את המונח "הימור אחד". לשיטתו, סעיף 4 לצו קובע, כי מספר הימורים אשר בוצעו על גבי טופס אחד ייבחנו יחד לעניין קביעת פטור ממס, ללמדנו שמטרת המחוקק הינה לאגד את כל זכיותיו של מהמר רק כאשר ההימורים בוצעו על גבי טופס אחד. בנוסף, מסתמך המערער על חוזר מס הכנסה הקובע, כי המבחן לעניין הפטור ממס הוא כרטיס ההגרלה עצמו, אפילו אם זה נרכש יחד על ידי מספר נישומים (חוזר מס הכנסה מס' 17/2004- "מיסוי הגרלות, הימורים ופרסים" (30.6.2004) (לעיל ולהלן: "החוזר")).

♦ לטענת המשיב, כוונת המחוקק הייתה למסות הכנסות מהימורים ולפטור מתשלום מס אך ורק זכיות בסכומים נמוכים. המשיב סבור, כי לשון סעיף 4 לצו, מרחיבה את הגדרת המונח "הימור אחד", ולכן מצמצמת את תחולת הפטור הקבוע בסעיף 9(28) לפקודה. עוד טוען המשיב, כי יש לראות ב-17 הטפסים שמילא המערער יחד "הימור אחד" וזאת בשל זהות הניחושים בכל טופס והיעדר כל יתרון בפיצול ל-17 טפסים, למעט הקטנת הפרס/ההכנסה מכל טופס אל מתחת לתקרת ההכנסה הפטורה. 

ביהמ"ש המחוזי בת"א - כב' השופט מגן אלטוביה:

♦  ביהמ"ש דן בטענות הצדדים בהתאם להסדר דיוני (ללא שמיעת עדים).

♦ עפ"י ביהמ"ש, בדברי ההסבר לסעיף 2א לפקודה (ה"ח הממשלה 25, 30.4.2003 ע' 325), צוין: "זכיות מהגרלות, פרסים והימורים מגדילות את עושרו של הזוכה. עם זאת, הן אינן חייבות במס. עם יישומה של הרפורמה במס והרחבת בסיס המס תוך הטלת מיסים גם על ההון, אין סיבה להימנע ממיסוי זכיות מהגרלות ומפעילות נושאת פרסים (להלן - זכייה). מוצע להטיל מס על זכיות בשיעור של 25%.",

מכאן, שהתכלית העומדת ביסוד סעיף 2א לפקודה, הינה מיסוי רווחים שהתקבלו, בין היתר, מהימורים.

♦ סעיף 9(28) לפקודה עוסק בפטור מהכנסות שנבעו מהימורים בסכום שאינו עולה על ערך שנקבע בצו.

סעיף 2 לצו קובע:  "לענין סעיף 9(28) לפקודה, יראו השתכרות או רווח כפטורים ממס, אם הסכום שהתקבל מהימור אחד, מהגרלה אחת, או מפרס אחד, לפי הענין, פחת מתקרת הפטור."

♦ ביהמ"ש נתבקש אם כן להכריע בשאלת פרשנות המונח "הימור אחד" הקבוע בסעיף 2 לצו.

ביהמ"ש דן בעמדת המערער לפיה בבחינת גובה ההכנסה מהימור לצורך חישוב הפטור יש להתייחס לכל טופס מתוך 17 הטפסים ששלח באופן נפרד, תוך התעלמות מכך שמדובר באותו ניחוש, על אותם  משחקים המזכים באותו פרס- לגבי עמדה זו קבע ביהמ"ש, כי אינה מתיישבת עם התכלית של הוראות סעיף 2א לפקודה אשר נועדו להרחיב את בסיס, ואף אינה מתיישבת עם הוראות סעיף 9(28) לפקודה והצו מכוחה, שנועדו לפטור ממס הכנסות מהימורים בסכומים קטנים בלבד. אין לקבל, שנישום יהיה רשאי לפצל "הימור אחד" למספר טפסים ולפטור עצמו מתשלום מס מקום שהכנסתו מאותו הימור גבוהה עשרות מונים מסכום הפטור הקבוע בצו, כמו במקרה כאן. זהות ההימור - הניחוש, הופכת את שורת הסימונים בטפסים, ל"הימור אחד".

♦ לגבי טענת המערער, כי הוראות סעיף 4 לצו קובעות שיראו הימור בטופס אחד כמספר הגרלות ומכאן יש ללמוד שמדובר ביוצא מהכלל המלמד על הכלל לפיו "טופס אחד מהווה "הימור אחד""- קובע ביהמ"ש, כי העובדה שמחוקק המשנה מצא להשתמש במונח "טופס אחד" בסעיף 4 לצו ולא מצא לעשות כן בסעיף 2 לצו, מלמדת שאין ליתן למונח "הימור אחד" את הפרשנות לפיה מדובר "בטופס אחד". כלומר, ניחוש זהה או ניחושים זהים על גבי טפסים מרובים הם "הימור אחד", ניחושים מרובים בטופס אחד אף הם "הימור אחד".

♦ בנסיבות המקרה, כך קבע ביהמ"ש, בהם המערער ניחש שלושה ניחושים זהים ביחס לשלושה משחקים וכך עשה בכל אחד מהטפסים, לא מצא ביהמ"ש פגם בשיקול דעת המשיב משפירש כי "הימור אחד" מהווה ניחוש אחד, ללא תלות במספר הטפסים שנשלחו כל עוד מדובר באותו מהמר. במיוחד, עקב משך הזמן הקצר בו נשלחו הטפסים, והעדר סיבה עניינית לפיצול לטפסים רבים, למעט הכוונה המשתמעת שלא לחרוג מתקרת הפטור הקבועה בצו.

תוצאה:

♦  הערעור נדחה. על המערער הוטלו 18,000 ₪ הוצאות.

ניתן ביום: 12.6.2017

ב"כ המערער: עו"ד יעקב כהן

ב"כ המשיב : עו"ד עדי חן, פרק' מחוז ת"א (אזרחי)

הערת מערכת: התיק נדון כ"תיק מיסוי" והפרשנות שנתן בית המשפט התאימה, לדעתו, ל"עולם המס" אך זו אינה לוקחת בחשבון עולמות ותחומים אחרים, כגון תחום ההימורים והכדאיות להשאיר את הכסף בארץ.
מיסוי הווינר בהתאם לפסק הדין עשוי לגרום אי כדאיות למהמרים (ר' עמדה פרשנית באתר פוסטה), שהרי עם תוספת המס - המשמעות היא שעלול להיווצר הפסד בכל הימור (כן, גם כשזוכים) דבר שעשוי לגרום בריחת כספים רבים מישראל. והאם זו היתה הכוונה ?!