נטל ההוכחה בשומת מס ערך מוסף

♦ המערער שימש כקבלן לעבודות ברזל במסגרת פרוייקט בית המשפט העליון בירושלים, אשר ניהולו הוטל על ג.ג. פרץ כקבלן הראשי (להלן: "הקבלן הראשי"). לכתחילה סוכם, כי כל העבודה בתחום הברזלנות תבוצע על ידי המערער, אולם בשלב מאוחר יותר הוסף לחוזה נספח המאפשר הכנסת צוותי עבודה נוספים אשר יעבדו ישירות מול הקבלן הראשי. כל העבודה שהוטלה לכתחילה על המערער הסתכמה   בכ-500,000₪ (להלן: "הסכום הכולל") שאמור היה להיות משולם למערער. דא עקא: הסכום הכולל פוצל בסופו של דבר לארבעה חלקים - חלק אחד הועבר לידיו של המערער, ושלושת החלקים הנותרים הועברו לידיהם של שלושה קבלנים (להלן: "קבלני המשנה") אשר מסרו חשבוניות העסקה ישירות לידיו של הקבלן הראשי, ופעלו, לפחות באופן רשמי, ישירות מולו.

♦ המחלוקת בין הצדדים מתמצית למעשה בשאלה העובדתית, והיא - האם החשבוניות אשר ניתנו לקבלן הראשי היו פיקטיביות, בעוד המערער בצע את כל העבודה, תוך שהוא מדווח רק על חלק ממנה – כטענת המשיב; או לחילופין, האם בצע המערער רק חלק מהעבודה, עליה דיווח כדין, בעוד יתרת העבודה בוצעה שלא על ידו, ודווחה, בהתאם לחוק – על ידי מבצעיה.