ניהול הערעור תלוי באישור של ביהמ"ש הדן בפש"ר

♦ ביום 6.9.11 הודיע המערער על החלטת ביהמ"ש המחוזי בחיפה במסגרת תיק פשיטת רגל לפיה עוד ביום 30.6.11 ניתן נגד המערער צו כינוס נכסים. במסגרת אותה החלטה הורה ביהמ"ש על עיכוב כל ההליכים מכל סוג שהוא כנגד החייב. המועד לדיון בבקשת פש"ר נקבע ליום 18.3.12. בהסתמך על ההחלטה האמורה הגיש המערער בקשה ביום 6.9.11, בה עתר למתן צו המורה על עיכוב ההליכים של המשיב נגד המערער. המשיב התנגד לבקשה. והמערער הוסיף והגיש תגובה לתשובת המשיב ובקשה מטעמו לדחות את עמדת המשיב ולקבל את הבקשה שהוגשה מטעמו.

♦ המשיב טען, כי עוד ביום 30.6.11 ידע המערער, כי ניתן צו כינוס. ולמרות האמור לא גילה דבר קיומה של ההחלטה בדיון שהתקיים ביום 4.7.11. לטענת המשיב, יש בהתנהלות זו - העלמת מידע רלוונטי להכרזתו כפושט רגל ולכינוס נכסיו - משום התנהלות הנגועה בחוסר תום לב. המשיב מדגיש, כי צו העיכוב ככל שניתן מתייחס להליכים נגד החייב בעוד שבהליך דנן יוזם ההליך הוא המערער. עוד טוען המשיב, כי בכל מקרה את הבקשה היה על המערער להגיש במסגרת ביהמ"ש הדן בבקשה להכרזתו כפושט רגל. המשיב הוסיף וטען, שככל שיינתן פסק דין הדוחה את הערעור כולו או מקצתו, אזי הצו שניתן יהיה בו כדי לעכב את הליכי הגבייה.

♦ מנגד טען המערער, כי משניתן צו הכינוס והייתה אסיפת נושים, אשר קיבלה גם פרסום בעיתונות וברשומות, הרי שנוצרה אצל המשיב חזקה של "ידיעת קונסטרוקטיבית" על ההליך כלפי נושיו, ולכן ידיעה כזו היא גם של המשיב במיוחד כאשר על כינוס נכסיו של המערער מתנהל הליך משפטי כאשר המדינה מיוצגת ע"י הכונס הרשמי; על המשיב היה לדאוג לתגובת הכנ"ר, שהוא מייצגו החדש של המשיב בהליך פש"ר, ולכן לא צריך המשיב היה להסתפק בתגובתו והיה עליו לקבל את תגובת הכנ"ר.

♦ ביהמ"ש קבע, כי משידע המערער ביום 4.7.11 על ההחלטה ו/או על ההליכים להכרזתו כפושט רגל, ובמיוחד משנודע למערער על מתן צו כינוס לנכסי החייב, היה עליו להודיע על כך למשיב וידיעתו או העדר ידיעה של המשיב בקשר להליך של פשיטת הרגל, אינה יכולה לייתר את חובת מתן ההודעה שהייתה של המערער. יתר על כן, לא הובא כל נימוק מדוע לא הוגשו הסיכומים עד ליום 1.9.11, מדוע סבר המערער, כי הוא יכול להתייצב ב- 4.7.11 - לאחר מתן הצו - ולהמשיך ולנהל הוכחות בתיק, מבלי להגיש בקשה במסגרת תיק הפש"ר להמשיך ולנהל את תיק הערעור. במקרה דנן, הוצאה שומה למערער במע"מ - כפל מס בגין חשבוניות שהוצאו לטענת המשיב שלא כדין. לא הובא כול נימוק אשר היה בו לבסס "טעם" כלשהו למתן ארכה, ואף לא הוסבר מדוע הבקשה לא הוגשה בסמוך למועד צו הכינוס ומדוע בחר המערער שלא לגלות בישיבת ההוכחות ביום 4.7.11 על ההחלטה בדבר מינוי כונס ו/או על קיומו של הליך פשיטת רגל בו נקט. בהעדר הגשת סיכומים ובמועד, אין כול הצדקה שלא לפעול כמתחייב ולראות באי הגשת הסיכומים ובמועד, ובהגשת הבקשה דנן, משום הודאה, כי המערער זנח ערעורו. במקרה כזה, יש לראות הערעור כמחוק או כנדחה. ואולם, אם מבקש המערער למצות את זכות הערעור ולקבל פס"ד שיורה על הפחתת השומה או על ביטולה, הרי משהוצא צו כינוס, נדרש הוא להגיש בקשה בתיק הפש"ר למתן רשות להמשיך בהליך זה. צו הכינוס על אף שאינו מדיר את החייב מנכסיו בשלב זה, שולל מן החייב האפשרות להמשיך ולנהוג בנכסיו כבעלים. אמנם רק לאחר שיוכרז החייב כפושט רגל, יוקנו נכסיו לנאמן, ומאותו מועד יהיו נכסי פושט הרגל ניתנים לחלוקה בין נושיו, ואולם, כבר ממועד מתן צו הכינוס, אין החייב יכול לנהוג בנכסיו מנהג בעלים, וכדי לאפשר הפחתת שומה שהוצאה או ביטולה, עליו לקבל רשות מביהמ"ש הדן בהליך הפש"ר, שאם לא כן, אכן יעוכבו ההליכים גם בערעור זה התלוי ועומד.

♦ ביהמ"ש קבע, כי פנייה לביהמ"ש באה לאחר מתן צו הכינוס ולכן הסמכות לדון בבקשה היא לביהמ"ש הדן בהליך פשיטת הרגל. ביהמ"ש מדגיש,כי באם  יבחר המערער שלא לפנות בבקשה להמשך ההליכים, למרות שאפשרות כזו עומדת לו, ימחק או ידחה הערעור. יתרה מזאת, בנסיבות כאלה, גם כשיבוטל צו הכינוס או תבוטל ההכרזה על המערער כפושט רגל, לא יוכל המערער לחדש הערעור והמשיב כנושה יהא רשאי להמשיך בהליכי הגבייה עפ"י השומה שהוצאה למערער.

ביהמ"ש קבע, כי למערער זכות לפנות לביהמ"ש של פשיטת רגל, להגיש בקשה להמשך ההליכים בתיק הערעור בתוך 10 ימים. באם יחליט המערער, כי אין בדעתו להגיש הבקשה, כי אז יש לראות את הערעור כערעור שנמחק, והשומה שהוצאה תשמש כחוב פסוק מחייב.

 

♦ הבקשה נדחתה